יצחק שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו: הרחבה) |
|||
| (39 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יצחק שפירא''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''יצחק שפירא''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1956) משמש כראש ישיבת 'עוד יוסף חי' ב[[יצהר]]. ממחברי הספר [[תורת המלך]]. נמנה על תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז בתמוז]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב משה שפירא ולאמו | נולד ב[[כ"ז בתמוז]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב משה שפירא ולאמו הרבנית רבקה (לימים, מייסדי וראשי המדרשה התורנית לנשים 'שובה' ביישוב עופרה). | ||
בצעירותו נשלח בעקבות אחיו הרב [[יהושע שפירא]] ללמוד בישיבה לצעירים שתחת מוסדות 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]], ממנה המשיך לישיבת 'שבי חברון', ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה גבוהה 'מרכז הרב', שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. | בצעירותו נשלח בעקבות אחיו הרב [[יהושע שפירא]] ללמוד בישיבה לצעירים שתחת מוסדות 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]], ממנה המשיך לישיבת 'שבי חברון', ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה גבוהה 'מרכז הרב', שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל, בתו של הרב והפרופסור נחום רקובר ונינתו של הרב שמחה מנדלבוים, למד ב[[תל אביב]] ב[[כולל אברכים]] 'מכתב לדוד - איחוד שיבת ציון', בישיבת 'עטרת נחמיה', וכן לימד בישיבת נחלים. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל, בתו של הרב והפרופסור נחום רקובר ונינתו של הרב שמחה מנדלבוים, למד ב[[תל אביב]] ב[[כולל אברכים]] 'מכתב לדוד - איחוד שיבת ציון', בישיבת 'עטרת נחמיה', וכן לימד בישיבת נחלים. | ||
עוד | עוד בתור בחור החל להתקרב לחסידות חב"ד בעקבות אחיו, ולמד אצל הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ב[[ישיבת עוד יוסף חי]]. הרב שפירא היה לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב גינזבורג, ובשנת [[תשס"ו]] התמנה לשמש כראש [[ישיבת עוד יוסף חי]] שעומדת תחת נשיאותו של הרב גינזבורג. | ||
בנוסף לתפקידו בראשות הישיבה, מלמד ב"בית הספר לתורת הנפש" ב[[ירושלים]]. | בנוסף לתפקידו בראשות הישיבה, מלמד ב"בית הספר לתורת הנפש" ב[[ירושלים]]. | ||
בשנת [[תשע"ד]] עבר להתגורר | אב לשנים־עשר ילדים. בשנת [[תשע"ד]] עבר עם משפחתו להתגורר בשכונת [[קריית משה]] ב[[ירושלים]], בקרב קהילת "תורת חיים" של תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]. | ||
==דעותיו והשקפותיו== | ==דעותיו והשקפותיו== | ||
הרב שפירא רואה עצמו | הרב שפירא רואה עצמו כ[[חסיד]] [[חב"ד]], ונמנה על תלמידיו המובהקים של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]], וכדרכו עוסק גם הוא בחיבור ספרים העוסקים רבות בחקר הנפש ובתורת הקבלה. | ||
בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק | בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק בישראל קרא פעמים לעוצרו ולחוקרו תחת אזהרה מחשש שגורם להקצנה והסתה בקרב הציבור הדתי-לאומי, בעיקר בעקבות פרסום ספרו '[[תורת המלך]]', ובשל התפתחויות הקשורות עם הישיבה בראשה עומד. | ||
כיום עוסק הרב שפירא בעיקר במסירת שיעורים ב[[תניא]], [[מאמר|מאמרי חסידות]], ענייני [[עבודת השם]], וכדו', וכן בחיבור ספריו העוסקים במקצועות שונים, בעיקר בחסידות והשפעתה על ה[[נפש]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''אל הר המור''' - ספר הלכתי-השקפתי בנושא העלייה ל[[הר הבית]] (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי) | *'''אל הר המור''' - ספר הלכתי-השקפתי בנושא העלייה ל[[הר הבית]] (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי). | ||
*'''אל גבעת הלבונה''' - הר הבית ובית המקדש במחשבת החסידות (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי) | *'''אל גבעת הלבונה''' - הר הבית ובית המקדש במחשבת החסידות (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי). | ||
*'''תורת המלך''' (שני כרכים) | *'''[[תורת המלך]]''' (שני כרכים) - בירורי הלכה בנושאים הנוגעים למלכות ישראל (עורך שותף עם הרב יוסי אליצור). | ||
*'''מבוא השער''' - עיונים ב[[שער היחוד והאמונה]]. הוצאת [[ישיבת עוד יוסף חי]]. | |||
*'''נהלך ברגש''' - עבודת ה' על פי [[קונטרס ההתפעלות]]. הוצאת [[ישיבת עוד יוסף חי]], ה'תשפ"ג. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[יהושע שפירא]] - ראש ישיבת רמת גן | *אחיו, הרב [[יהושע שפירא]] - ראש ישיבת [[רמת גן]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא, יצחק}} | {{מיון רגיל:שפירא, יצחק}} | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:26, 30 במאי 2024
הרב יצחק שפירא (יליד שנת תשכ"ו, 1956) משמש כראש ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר. ממחברי הספר תורת המלך. נמנה על תלמידי הרב יצחק גינזבורג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ז בתמוז תשכ"ו לאביו הרב משה שפירא ולאמו הרבנית רבקה (לימים, מייסדי וראשי המדרשה התורנית לנשים 'שובה' ביישוב עופרה).
בצעירותו נשלח בעקבות אחיו הרב יהושע שפירא ללמוד בישיבה לצעירים שתחת מוסדות 'מרכז הרב' בירושלים, ממנה המשיך לישיבת 'שבי חברון', ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה גבוהה 'מרכז הרב', שם גם הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל, בתו של הרב והפרופסור נחום רקובר ונינתו של הרב שמחה מנדלבוים, למד בתל אביב בכולל אברכים 'מכתב לדוד - איחוד שיבת ציון', בישיבת 'עטרת נחמיה', וכן לימד בישיבת נחלים.
עוד בתור בחור החל להתקרב לחסידות חב"ד בעקבות אחיו, ולמד אצל הרב יצחק גינזבורג בישיבת עוד יוסף חי. הרב שפירא היה לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב גינזבורג, ובשנת תשס"ו התמנה לשמש כראש ישיבת עוד יוסף חי שעומדת תחת נשיאותו של הרב גינזבורג.
בנוסף לתפקידו בראשות הישיבה, מלמד ב"בית הספר לתורת הנפש" בירושלים.
אב לשנים־עשר ילדים. בשנת תשע"ד עבר עם משפחתו להתגורר בשכונת קריית משה בירושלים, בקרב קהילת "תורת חיים" של תלמידי הרב יצחק גינזבורג.
דעותיו והשקפותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שפירא רואה עצמו כחסיד חב"ד, ונמנה על תלמידיו המובהקים של הרב יצחק פייביש גינזבורג, וכדרכו עוסק גם הוא בחיבור ספרים העוסקים רבות בחקר הנפש ובתורת הקבלה.
בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק בישראל קרא פעמים לעוצרו ולחוקרו תחת אזהרה מחשש שגורם להקצנה והסתה בקרב הציבור הדתי-לאומי, בעיקר בעקבות פרסום ספרו 'תורת המלך', ובשל התפתחויות הקשורות עם הישיבה בראשה עומד.
כיום עוסק הרב שפירא בעיקר במסירת שיעורים בתניא, מאמרי חסידות, ענייני עבודת השם, וכדו', וכן בחיבור ספריו העוסקים במקצועות שונים, בעיקר בחסידות והשפעתה על הנפש.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אל הר המור - ספר הלכתי-השקפתי בנושא העלייה להר הבית (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי).
- אל גבעת הלבונה - הר הבית ובית המקדש במחשבת החסידות (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי).
- תורת המלך (שני כרכים) - בירורי הלכה בנושאים הנוגעים למלכות ישראל (עורך שותף עם הרב יוסי אליצור).
- מבוא השער - עיונים בשער היחוד והאמונה. הוצאת ישיבת עוד יוסף חי.
- נהלך ברגש - עבודת ה' על פי קונטרס ההתפעלות. הוצאת ישיבת עוד יוסף חי, ה'תשפ"ג.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב יהושע שפירא - ראש ישיבת רמת גן