אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:11, 30 בספטמבר 2024

הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן
הרב שטיינמן
לידה	י"ד חשוון תרע"ד
	קמניץ, בלארוס
פטירה	כ"ד כסלו תשע"ח
	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
השתייכות	ליטא
תפקידים נוספים	מנהיג דגל התורה
חיבוריו	אילת השחר

הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (י"ד חשוון תרע"ד-כ"ד כסלו תשע"ח) עמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.

לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.

תולדות חייםעריכה

נולד בי"ד חשוון תרע"ד, בעיר בריסק לאביו הרב נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.

בשנת תשמ"ט הצטרף הרב שטיינמן למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר נגד הרבי, גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הציפייה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה באותם ימים.

בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.

לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב בשנת תשע"ב החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי בישראל.

בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די אליהו סורקין. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ועם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מחסדי ויז'ניץ שבמונסי לטפל באדמו"ר מויז'ניץ מונסי. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה^[1] שהוא פירש אותה כתשובה לשאלתו, כי:"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"^[2]. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך כ"ד כסלו תשע"ח בגיל 104.

קשריו עם חב"דעריכה

הרב יואל כהן בפגישה עם הרב שטיינמן

בשנת תשי"ב, לאחר שהוקם בכפר סבא בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק (על ידי ר' זלמן אבלסקי ור' זושא וילימובסקי), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.

כמו כן היה מארח בביתו לאש"ל את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי^[3]. כמו כן הרב שטיינמן והרב זלמן אבלסקי היו בקשר חם ולבבי, יחד למדו חברותא בספר התניא קדישא, וכן מסר הרב אבעלסקי שיעור תניא בישיבתו.

בכסלו תש"מ, כשביקר הרב חנניה יוסף אייזנבך אצל הרבי, זכה להיכנס ליחידות לרבי לקראת נר ראשון של חנוכה. מיד לאחר מכן נכנס ליחידות ר' שניאור זלמן גורארי' שיום הולדתו חל בנר ראשון של חנוכה ונהג להיכנס לרבי בכל שנה ליחידות ביום זה. כשיצא מהיחידות, אמר הרב גורארי' לרב אייזנבך שהיחידות שלו הייתה המשך ליחידות של הרב אייזנבך (הרב גורארי' גם ביקש מהרב אייזנבך שיקבע פגישה עם הרב חדקוב, מזכירו של הרבי. הפגישה התקיימה ונמשכה 40 דקות).

הרב אייזנבך סיפר^[4]: "הדברים שהרבי דיבר (=ביחידות) איתי ועם ר' זלמן (=גורארי'), נסבו אודות השנאה העיוורת כנגד הרבי שיצאה מבני ברק והייתה באותם ימים בשיאה. - הרבי ביקש ממני במפורש שאפגש עם גדולי תורה, "ניט חסידישע" (= לא חסידיים), בלשונו הקדושה, על מנת לנסות לצנן מעט את אש המחלוקת. בהדרכתו של ר' זלמן ישבתי אז עם האריות שבחבורה... בין השאר היו אלו הגרי"י פרבשטיין, הגראי"ל שטיינמן (עימו ישבתי שעה וחצי, והוא עצמו אכן לא חתם מאז ומעולם על שום כרוז נגד חב"ד) ועוד".

בתקופה בה לימד בישיבת פוניבז' החזיק בארונו ספר תניא פרטי^[5].

בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות^[6] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא לגימטריה שלה - 'חב"ד'^[7]...

באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו^[8].

בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב יוסף שלום אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן^[9].

בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן^[10]. ר' יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, (אף שהוא נחשב כעומד בראש הציבור שעתון זה נחשב כבטאון שלהם) שהשמיץ גם את הרבנים ברוך דב פוברסקי (ראש ישיבת פונביז'^[11]) והרב חיים פרץ ברמן (ר"מ בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כחוזר של הרבי^[12].

בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים^[13].

בי"ב אדר ב' תשע"א התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים"^[14].

בתשע"ג בעת שהגיה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם^[15].

קישורים חיצונייםעריכה

ספריועריכה

אילת השחר - יבמות, תש"ס, באתר HebrewBooks

אילת השחר - כתובות, תשמ"ד, הדפסה חדשה עם תוספות תשנ"ב, באתר HebrewBooks

אילת השחר - נדרים, תשנ"ד, באתר HebrewBooks

אילת השחר - גיטין, תשמ"ב. מהדורה שלישית תשס"ד, באתר HebrewBooks

אילת השחר - קידושין, תשנ"ב, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא קמא, תשל"ז, הדפסה חדשה עם תוספות תשמ"ט, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא מציעא, הדפסה חדשה עם תוספות תשמ"ה, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא בתרא, הדפסה חדשה עם תוספות תש"ע, באתר HebrewBooks

אילת השחר - מכות, שבועות, תשמ"ז, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק א, ב.-לב:, תשס"ה, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק ב, לג.-ע., תשס"ז, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק ג, ע:-קכ:, תשס"ז, באתר HebrewBooks

הקודם:
יוסף שלום אלישיב

מנהיג הציבור הליטאי
כ"ח תמוז תשע"ב - כ"ד כסלו תשע"ח

הבא:
חיים קנייבסקי

הערות שוליים

↑ מתוך אגרות קודש חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט
↑ פרופ' סורקין חושף: תשובת הרבי שהשאירה אותו בארץ קול ברמה: פרופ' סורקין מספר על תשובת הרבי
↑ בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד" . (בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"... (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם). עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).
↑ בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.
↑ [shnior.blogspot.com/2017/12/blog-post_19.html אתר הבלוג של שניאור זלמן פרידמן] עדותו של הרב שלמה זלמן לבקיבקר מפי הרב שניאור זלמן פרידמן.
↑ הכוונה להמגיד ממזריטש.
↑ הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה • כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש....
↑ הרב החב"די עם הרב הליטאי.
↑ אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז.
↑ ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן.
↑ שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו
↑ התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד". אוסף מאמרים בנושא
↑ לקריאת המכתב.
↑ כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים
↑ הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"

[1] מתוך אגרות קודש חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט

[2] פרופ' סורקין חושף: תשובת הרבי שהשאירה אותו בארץ קול ברמה: פרופ' סורקין מספר על תשובת הרבי

[3] בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד" . (בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"... (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם). עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).

[4] בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.

[5] [shnior.blogspot.com/2017/12/blog-post_19.html אתר הבלוג של שניאור זלמן פרידמן] עדותו של הרב שלמה זלמן לבקיבקר מפי הרב שניאור זלמן פרידמן.

[6] הכוונה להמגיד ממזריטש.

[7] הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה • כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש....

[8] הרב החב"די עם הרב הליטאי.

[9] אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז.

[10] ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן.

[11] שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו

[12] התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד". אוסף מאמרים בנושא

[13] לקריאת המכתב.

[14] כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים

[15] הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דמות
-|שם=אהרן יהודה לייב שטיינמן
+|שם= הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן
-|כינוי= שטיינמן
+|כינוי=
-|תמונה=[[קובץ:שטיינמן.jpg|250px]]
+|תמונה=שטיינמן.jpg
-|תיאור=  שטיינמן
+|תיאור= הרב שטיינמן
-|תאריך לידה=[[תרע"ד]]
+|תאריך לידה= [[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]]
-|מקום לידה= בריסק
+|מקום לידה=קמניץ, בלארוס
+|תאריך פטירה= [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]]
+|מקום פטירה= ישראל
 |מקום פעילות=[[בני ברק]]
 |תפקידים נוספים= מנהיג דגל התורה
 |רבותיו=
 |תלמידיו=
 |חיבוריו= אילת השחר
 |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
 }}
- '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' יושב ראש מועצת דגל התורה, וראשי גיסת אורחות תורה וגאון יעקב.
+הגאון הרב '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' ([[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]]-[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]]) עמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.
-נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]], בעיר בריסק לאביו רבי נח צבי. לפני שנות [[השואה]] נמלט ל[[שווייץ]] שם שימש כ[[ר"מ]] בישיבת היכל אליהו.
+לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ד]], בעיר [[בריסק]] לאביו הרב נח צבי. לפני שנות [[השואה]] נמלט ל[[שווייץ]] שם שימש כ[[ר"מ]] בישיבת היכל אליהו.
 בשנת [[תש"ו]] עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי ה[[חזון איש]] לראש ישיבה ב[[כפר סבא]].
 הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".
-ואז ירד מדרך הישר והתחיל לכהן כראש הפלג הבני ברקי.
-מכהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של [[יד לאחים]]. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הוא חסיד חב"ד.
+כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של [[יד לאחים]]. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הוא חסיד חב"ד.
-בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות [[הרבי|נשיא ישראל ומנהיגו]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839]}}.
+בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף הרב שטיינמן למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר נגד [[הרבי]], גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הציפייה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה באותם ימים.
 בשנות [[תש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות.
+לאחר פטירת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בשנת [[תשע"ב]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי בישראל.
+בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די [[אליהו סורקין]]. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ועם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מ[[חסידות ויז'ניץ|חסדי ויז'ניץ]] שב[[מונסי]] לטפל ב[[מרדכי הגר|אדמו"ר מויז'ניץ מונסי]]. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה{{הערה|מתוך [[אגרות קודש]] חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט}} שהוא פירש אותה כתשובה לשאלתו, כי:'''"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"'''{{הערה|1=[http://chabad.info/news/פרופ-סורקין-חושף-תשובת-הרבי-שהשאירה-א/ פרופ' סורקין חושף: תשובת הרבי שהשאירה אותו בארץ] [http://chabad.info/news/קול-ברמה-פרופ-סורקין-מספר-על-תשובת-הרב/ קול ברמה: פרופ' סורקין מספר על תשובת הרבי] {{אינפו}}}}. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] בגיל 104.
 ==קשריו עם חב"ד==
-ב[[חשוון]] [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר [[בני ברק]], באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות{{הערה|1=הכוונה ל[[המגיד ממזריטש]].}} שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 חב"ד אינפו]}}
+[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בפגישה עם הרב שטיינמן]]
+בשנת [[תשי"ב]], לאחר שהוקם ב[[כפר סבא]] בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] (על ידי ר' [[זלמן אבלסקי]] ור' [[זושא וילימובסקי]]), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.
+כמו כן היה מארח בביתו ל[[אש"ל]] את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108208 בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד"] {{חב"ד און ליין}}.
+(בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"...  (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם).  עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).}}.
+כמו כן הרב שטיינמן והרב [[זלמן אבלסקי]] היו בקשר חם ולבבי, יחד למדו חברותא בספר התניא קדישא, וכן מסר הרב אבעלסקי שיעור תניא בישיבתו.
+ב[[כסלו]] [[תש"מ]], כשביקר הרב חנניה יוסף אייזנבך אצל הרבי, זכה להיכנס ליחידות לרבי לקראת נר ראשון של חנוכה. מיד לאחר מכן נכנס ליחידות ר' שניאור זלמן גורארי' שיום הולדתו חל בנר ראשון של חנוכה ונהג להיכנס לרבי בכל שנה ליחידות ביום זה. כשיצא מהיחידות, אמר הרב גורארי' לרב אייזנבך שהיחידות שלו הייתה המשך ליחידות של הרב אייזנבך (הרב גורארי' גם ביקש מהרב אייזנבך שיקבע פגישה עם הרב חדקוב, מזכירו של הרבי. הפגישה התקיימה ונמשכה 40 דקות).
+הרב אייזנבך סיפר{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.}}: "הדברים שהרבי דיבר (=ביחידות) איתי ועם ר' זלמן (=גורארי'), נסבו אודות השנאה העיוורת כנגד הרבי שיצאה מבני ברק והייתה באותם ימים בשיאה. -  הרבי ביקש ממני במפורש שאפגש עם גדולי תורה, "ניט חסידישע" (= לא חסידיים), בלשונו הקדושה, על מנת לנסות לצנן מעט את אש המחלוקת. בהדרכתו של ר' זלמן  ישבתי אז עם האריות שבחבורה... בין השאר היו אלו הגרי"י פרבשטיין, הגראי"ל שטיינמן (עימו ישבתי שעה וחצי, והוא עצמו אכן לא חתם מאז ומעולם על שום כרוז נגד חב"ד) ועוד".
+בתקופה בה לימד בישיבת פוניבז' החזיק בארונו ספר [[תניא]] פרטי{{הערה|[shnior.blogspot.com/2017/12/blog-post_19.html אתר הבלוג של שניאור זלמן פרידמן] עדותו של הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מפי הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]].}}.
+ב[[חשוון]] [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר [[בני ברק]], באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות{{הערה|1=הכוונה ל[[המגיד ממזריטש]].}} שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא ל[[גימטריה]] שלה - '[[חב"ד]]'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה] {{*}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42290 כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש...].}}...
+ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 הרב החב"די עם הרב הליטאי].}}.
+ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז].}}.
+בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב [[יואל כהן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן].}}. ר' יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, (אף שהוא נחשב כעומד בראש הציבור שעתון זה נחשב כבטאון שלהם) שהשמיץ גם את הרבנים [[ברוך דב פוברסקי]] (ראש ישיבת פונביז'{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}) והרב חיים פרץ ברמן ([[ר"מ]] בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כ[[חוזר]] של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51568 התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד"]. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51892 אוסף מאמרים בנושא] {{חב"ד און ליין}}}}.
+ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
+ב[[י"ב אדר ב']] [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב [[יעקב חביב]]) על הרבי בתור "גאון הגאונים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108118 כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים''] {{חב"ד און ליין}}}}.
+ב[[תשע"ג]] בעת שהגיה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"]}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפגישה_ההיסטורית_החוזר_אצל_הרב_שטיינמן_הקלטה_מלאה_51448.html הקלטה מפגישת הרב שטיינמן עם הרב יואל כהן] {{חב"ד און ליין}}
+*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108075 דיווח על הפגישה בעיתון 'בקהילה'] {{חב"ד און ליין}}
+*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"] {{חב"ד און ליין}}
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97378 גלריית תמונות מפגישת הרב יואל כהן עם הרב שטיינמן] {{שטורעם}}
+*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108100 כשהרב שטיינמן המליץ היכן לפתוח בית חב"ד] {{חב"ד און ליין}}
-ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 חב"ד אינפו].}}.
+===ספריו===
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[יבמות]]|19893|[[תש"ס]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[כתובות]]|47631|[[תשמ"ד]], הדפסה חדשה עם תוספות [[תשנ"ב]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[נדרים]]|19891|[[תשנ"ד]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[גיטין]]|19888|[[תשמ"ב]]. מהדורה שלישית [[תשס"ד]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[קידושין]]|19889|[[תשנ"ב]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא קמא]]|19884|[[תשל"ז]], הדפסה חדשה עם תוספות [[תשמ"ט]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא מציעא]]|19885|הדפסה חדשה עם תוספות [[תשמ"ה]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא בתרא]]|51152|הדפסה חדשה עם תוספות [[תש"ע]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[מכות]], [[שבועות]]|19890|[[תשמ"ז]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק א, ב.-לב:|19895|[[תשס"ה]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק ב, לג.-ע.|19896|[[תשס"ז]]}}
+* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק ג, ע:-קכ:|19894|[[תשס"ז]]}}
-בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]}}
-בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב [[יואל כהן]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 שטורעם]}} ר' יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כ[[חוזר]] של [[הרבי]].
+{{סדרה|הקודם=[[יוסף שלום אלישיב]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]] - [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]]|הבא=[[חיים קנייבסקי]]}}
-ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו  אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:רבני ליטא|שטיינמן יהודה לייב]]
+{{מיון רגיל:שטיינמן, יהודה לייב}}
+[[קטגוריה:רבני ליטא]]
+[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
+[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]