הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת קהלת"
מ (תיקון קישור) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בהמשך, מפרטת הגמרא כמה סתירות שישנן בספר קהלת, שבגללן ביקשו החכמים לגונזו, ומיישבת אותן. | בהמשך, מפרטת הגמרא כמה סתירות שישנן בספר קהלת, שבגללן ביקשו החכמים לגונזו, ומיישבת אותן. | ||
| − | במדרש נאמרים דברים חריפים יותר: "בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות". המדרש מפרט את הפסוקים שהוקשו לחכמים בספר, | + | במדרש נאמרים דברים חריפים יותר: "בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות". המדרש מפרט את הפסוקים שהוקשו לחכמים בספר, לדוגמה: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך", "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" - שמהם השתמע כביכול שאין דין ואין דיין; אלא שלאחר מכן ממשיך ואומר "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", וכשראו זאת אמרו "יפה אמר שלמה"{{הערה|ויקרא רבה כח, א.}}. רבינו בחיי מסביר שהסיבה ששלמה אמר את דבריו כך, הוא כיון שרצה להדגיש את [[בחירה חופשית|בחירתו החופשית]] של האדם שיכול גם לבחור ברע, ולכן צריך להתחזק יותר כדי לבחור בטוב{{הערה|1=ראה א, א. הובא ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb2/2/29/606 אור התורה פרשת שלח].}}. |
==קריאתה== | ==קריאתה== | ||
| − | נהגו בקהילות | + | נהגו בקהילות התימנים והאשכנזים לקרוא מגילה זו ב[[חג הסוכות]] - בשבת [[חול המועד]], או ב[[שמיני עצרת]] אם חל בשבת (ויש שנהגו לקראה בשמיני עצרת תמיד, בכל קביעות){{הערה|רמ"א - אורח חיים סימן תצ סעיף ט, סימן תרסג סעיף ב. ומקורו בראשונים: ב[[מחזור ויטרי]] (סימן שיב), ב[[אבודרהם]] (תפילות הפסח) וב[[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל]]{{מקור}}.}}. יסוד המנהג מופיע במסכת סופרים, בה נכתב "בקהלת . . צריך לברך ולומר על מקרא מגילה"{{הערה|פרק יד, א.}} - אך לא מפורש מתי יש לקרוא במגילת קהלת. |
[[הרבי]] כותב על המנהג: "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] {{אינפו}}}}. | [[הרבי]] כותב על המנהג: "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] {{אינפו}}}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=34&perek=1 מגילת קהלת בטקסט]''' באתר דעת | *'''[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=34&perek=1 מגילת קהלת בטקסט]''' באתר דעת | ||
| − | |||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:30, 18 באוגוסט 2023
מגילת קֹהֶלֶת היא אחת מחמש המגילות הנכללות בחלק הכתובים שבתנ"ך. המגילה חוברה על ידי שלמה המלך ברוח הקודש.
המגילה עוסקת בתכלית ובמטרת האדם, בשלילת עניני העולם הזה ומסיימת במסקנה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"[1].
תוכן עניינים
שמה[עריכה]
שם המגילה, "קהלת", הוא אחד משמותיו של שלמה המלך שחיבר את המגילה. ישנן שתי סיבות לקריאתו בשם זה: על שם שקיהל ואסף חכמות הרבה[2], ועל שם שאמר את מגילה זו ב"הקהל"[3].
כתיבתה[עריכה]
מגילת קהלת נאמרה על ידי שלמה המלך, במעמד כל ישראל[4], והיא נכתבה בזקנותו[5]. אך המגילה נכתבה רק כמה דורות אחר כך, על ידי חזקיהו המלך[6].
ביקשו לגנזה[עריכה]
בדורות מאוחרים יותר ביקשו חז"ל לגנוז את קהלת, כמסופר בגמרא:
בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת, מפני שדבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.
תחילתו דברי תורה, דכתיב: מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש . .
סופו דברי תורה, דכתיב: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.— שבת ל, ב
בהמשך, מפרטת הגמרא כמה סתירות שישנן בספר קהלת, שבגללן ביקשו החכמים לגונזו, ומיישבת אותן.
במדרש נאמרים דברים חריפים יותר: "בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות". המדרש מפרט את הפסוקים שהוקשו לחכמים בספר, לדוגמה: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך", "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" - שמהם השתמע כביכול שאין דין ואין דיין; אלא שלאחר מכן ממשיך ואומר "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", וכשראו זאת אמרו "יפה אמר שלמה"[7]. רבינו בחיי מסביר שהסיבה ששלמה אמר את דבריו כך, הוא כיון שרצה להדגיש את בחירתו החופשית של האדם שיכול גם לבחור ברע, ולכן צריך להתחזק יותר כדי לבחור בטוב[8].
קריאתה[עריכה]
נהגו בקהילות התימנים והאשכנזים לקרוא מגילה זו בחג הסוכות - בשבת חול המועד, או בשמיני עצרת אם חל בשבת (ויש שנהגו לקראה בשמיני עצרת תמיד, בכל קביעות)[9]. יסוד המנהג מופיע במסכת סופרים, בה נכתב "בקהלת . . צריך לברך ולומר על מקרא מגילה"[10] - אך לא מפורש מתי יש לקרוא במגילת קהלת.
הרבי כותב על המנהג: "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"[11].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מגילת קהלת בטקסט באתר דעת
| תנ"ך | ||||
|---|---|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |||
| נביאים | נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל • מלכים | נביאים אחרונים: ירמיהו • יחזקאל • ישעיהו • תרי עשר | |||
| כתובים | תהלים • משלי • איוב | מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |||
הערות שוליים
- ↑ קהלת יב, יג. וראה אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תמז.
- ↑ רש"י קהלת א, א. וראה גם מצודת ציון שם: "על שהקהיל הדעות המנגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי צודק".
ובאור תורה להרב המגיד: "רצונו לומר: שקיבץ כל החכמות אלוהו"ת והקדושה מהשבירה". - ↑ קהלת רבה א, א. וראה לקוטי שיחות חלק ל' ע' 24 בשולי הגליון.
- ↑ כדלעיל בפסקה #שמה
- ↑ שיר השירים רבה א, א.
- ↑ בבא בתרא טו, א.
- ↑ ויקרא רבה כח, א.
- ↑ ראה א, א. הובא באור התורה פרשת שלח.
- ↑ רמ"א - אורח חיים סימן תצ סעיף ט, סימן תרסג סעיף ב. ומקורו בראשונים: במחזור ויטרי (סימן שיב), באבודרהם (תפילות הפסח) ובמהרי"ל[דרוש מקור].
- ↑ פרק יד, א.
- ↑ "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"
