יהודה ושומרון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:49, 8 באוגוסט 2024

יהודה ושומרון הוא כינויים של שלושת חבלי ארץ ישראל - יהודה, שומרון ובנימין - ששוחררו במלחמת ששת הימים.

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שטחי יהודה ושומרון כוללים את שטחיהם של השבטים יהודה ובנימין, שהרכיבו את ממלכת יהודה. העיר שומרון הייתה בירת ממלכת יהודה מימי המלך עמרי, בנו של המלך אחאב, וממנה נגזר השם 'שומרון' כשם כולל לחבל הארץ שבאיזור העיר.

עם השנים נשמט השם בנימין, והאיזור כולו מכונה יהודה ושומרון.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מות שלמה המלך, מרדו רוב שבטי ישראל בבנו רחבעם שהומלך במקומו, וממלכת ישראל התפצלה לשניים - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

השבטים יהודה ובנימין קיבלו על עצמם את מלכותו של רחבעם, והקימו את ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. עיקר הממלכה הייתה בשטחים המוכרים כיום כשטחי יהודה ושומרון.

בזמן בית המקדש השני שלטה בשטחו של שבט יהודה הממלכה הפרסית, אך היא הנהיגה במקום שלטון יהודי עצמאי. בזמן הכיבוש היווני בארץ ישראל, הנהיגו בני יהודה, בראשות מתתיהו כהן גדול, את המרד ביוונים, שהוביל לנס חנוכה.

מחורבן בית שני ועד לשנת ה'תש"ח התקיימו באיזור מספר ישובים יהודיים, ביניהם בחברון, ובאיזור ירושלים.

לאחר הקמת מדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן מלחמת תש"ח שוחררו רוב חלקי ארץ ישראל מידי הערבים, מלבד יהודה ושומרון וירושלים העתיקה, שנשלטו על ידי ירדן, וחבל עזה שנשלט על ידי מצרים.

במלחמת ששת הימים שוחררו גם שטחים אלו.

התיישבות יהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מלחמת ששת הימים הגבילו ממשלות ישראל בנייה של ישובים יהודיים רק לאזורים מסויימים ביהודה ושומרון. אך לאחר עלייתו של מנחם בגין לשלטון בשנת ה'תשל"ז, החלה הממשלה לבנות יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון.

את עיקר מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הקימה תנועת גוש אמונים, ונכון לשנת ה'תשע"ו גרים קרוב ל-800,000 יהודים בשטחי יהודה ושומרון^[1].

יחס הרבי להתיישבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עודד פעמים רבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואף דחף להרחבתה.

הרבי אמר כי צריכים ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, מבלי להתייחס ללחצי אומות העולם, מכיוון שזה נעשה בשליחותו של הקדוש-ברוך-הוא. עם זאת הדגיש הרבי כי בניית היישובים צריכה להיעשות בשקט, כדי לא לגרום להגברת הלחצים. הרבי השווה את הבניה ביהודה ושומרון להקמת הכור הגרעיני, שנבנה ללא הכרזות פומביות, ולכן לא גרר לחצים^[2].

רבים מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון עמדו בקשר רציף עם הרבי.

התיישבות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשמ"א פנתה חברת הכנסת גאולה כהן לרבי בבקשה להורות לחסידים להתיישב בשטחי יהודה ושומרון.

הרבי השיב לה שמכיוון שרוח ההנהגה בארץ ישראל היא של וויתורים ונסיגות, במילא ההתיישבות אינה ברת קיימא, ולכן אינו רוצה להורות כן^[3].

יישוב חב"די בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשכ"ח פנה סגן ראש הממשלה יגאל אלון לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די בחברון.

הרבי השיב לו כי על אף שלחב"ד יש נכסים בחברון, הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך^[4].

בהזדמנות אחרת יזם אריאל שרון הקמת יישוב חב"די בחברון עצמה, סמוך לבית רומנו, אך הרבי אמר כי אינו רוצה להקים יישוב חב"די בחברון, כיוון שבסופו של דבר יפנו אותם^[5].

שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שלמות הארץ

הרבי הדגיש פעמים רבות שזכותנו על שטחי יהודה ושומרון היא בזכות הבטחתו של הקדוש ברוך הוא לאבותינו^[6], ודחה את הטענות כי מסירתם לידי הערבים תביא לשלום.

הרבי אמר כי מסירת שטחים אלו לידי הערבים תגרום לפיקוח נפש של מליוני יהודים, וציטט את ההלכה בסימן שכ"ט בשולחן ערוך, ממנה עולה כי אין לתת שטחי גבול לידי אויב.

הסכם אוסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הסכמי אוסלו

בשנת ה'תשנ"ג חתמה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין על הסכם עם ארגון הטרור אש"ף, ובו הסכימה להקמת אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון.

במסגרת ההסכם חולקו שטחי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות:

שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.
שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

פעילות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביישובים רבים ביהודה ושומרון ישנם בתי חב"ד, הפועלים עם האוכלוסייה, ועם חיילי צה"ל המשרתים באיזור.

בתי חב"ד ביהודה ושומרון מאוגדים תחת איגוד בתי חב"ד ביש"ע.

במעמד הקראת שמות המדינות בבאנקעט כינוס השלוחים העולמי, מוקראים השלוחים ביהודה ושומרון בנפרד, על מנת להזדהות עם ההתיישבות ביהודה ושומרון.

קהילות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביהודה ושומרון קיימות מספר קהילות חב"ד:

איתמר - באיתמר מספר מוסדות חב"דיים: ישיבה, תלמוד תורה וגנים. בנוסף, נבנה באיתמר דגם של 770 - מרכז חב"ד העולמי.

ביתר עילית - קהילה המונה כ-800 משפחות, והיא קהילת חב"ד הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. בביתר עילית פועלים גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר יסודיים לבנות, תיכון, ישיבה ומספר בתי כנסת.

יצהר - קהילה המונה כ-30 משפחות. במאחז מצפה יצהר המשתייך ליישוב פועלת ישיבת תומכי תמימים. בנוסף, פועלת ביישוב ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב יצחק גינזבורג, המתנהלת ברוח חסידית.

עמנואל - קהילה המונה כ-100 משפחות. בעמנואל פועלים גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר בנות וישיבה.

חב"ד עילית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חב"ד עילית

בשנת ה'תשנ"ו יזמה צעירי אגודת חב"ד, בתמיכת הממשלה, הקמת יישוב חב"די בשומרון, בסמוך ליישוב עלי זהב, תחת השם חב"ד עילית.

את העיר תכננה חברת הרי זהב, והקמתה החלה בשנת ה'תשנ"ט.

בעקבות פריצתה של האינטיפאדה השנייה בשנת ה'תשס"א, נטשה צעירי אגודת חב"ד את הפרוייקט. שלדי הבתים שנבנו משמשים כיום כמחנה אימונים של צה"ל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלימות הארץ

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ מתוכם כ-400,000 במזרח ירושלים
↑ שיחת ש"פ לך לך ה'תשל"ח
↑ המכתב התפרסם שבועות ספורים קודם גירוש היהודים מגוש קטיף
↑ מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי
↑ דבר שאכן התממש בהסכם חברון בשנת ה'תשנ"ח.
↑ בראשית י"ב, ז. כ"ו, ג. כ"ח, י"ג.

[1] מתוכם כ-400,000 במזרח ירושלים

[2] שיחת ש"פ לך לך ה'תשל"ח

[3] המכתב התפרסם שבועות ספורים קודם גירוש היהודים מגוש קטיף

[4] מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי

[5] דבר שאכן התממש בהסכם חברון בשנת ה'תשנ"ח.

[6] בראשית י"ב, ז. כ"ו, ג. כ"ח, י"ג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''יהודה ושומרון''' הוא כינויים של שלושת חבלי [[ארץ ישראל]] - [[יהודה]], שומרון ו[[בנימין]] - ששוחררו ב[[מלחמת ששת הימים]].
+'''יהודה ושומרון''' הוא כינויים של שלושת חבלי [[ארץ ישראל]] - יהודה, שומרון ובנימין - ששוחררו ב[[מלחמת ששת הימים]].
 ==מקור השם==
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 לאחר מות [[שלמה המלך]], מרדו רוב שבטי ישראל בבנו רחבעם שהומלך במקומו, וממלכת ישראל התפצלה לשניים - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.
-השבטים יהודה ובנימין קיבלו על עצמם את מלכותו של רחבעם, והקימו את ממלכת יהודה שבירתה [[ירושלים]]. עיקר הממלכה היתה בשטחים המוכרים כיום כשטחי יהודה ושומרון.
+השבטים יהודה ובנימין קיבלו על עצמם את מלכותו של רחבעם, והקימו את ממלכת יהודה שבירתה [[ירושלים]]. עיקר הממלכה הייתה בשטחים המוכרים כיום כשטחי יהודה ושומרון.
 בזמן [[בית המקדש השני]] שלטה בשטחו של שבט יהודה הממלכה הפרסית, אך היא הנהיגה במקום שלטון יהודי עצמאי. בזמן הכיבוש [[יוון|היווני]] ב[[ארץ ישראל]], הנהיגו בני יהודה, בראשות מתתיהו כהן גדול, את [[מרד החשמונאים|המרד ביוונים]], שהוביל ל[[נס חנוכה]].
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 ====יישוב חב"די בחברון====
-בשנת ה'[[תשכ"ח]] פנה סגן ראש הממשלה יגאל אלון לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די ב[[חברון]].
+בשנת ה'[[תשכ"ח]] פנה סגן ראש הממשלה [[יגאל אלון]] לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די ב[[חברון]].
 הרבי השיב לו כי על אף של[[חב"ד]] יש [[נכסי רבותינו נשיאינו בחברון|נכסים בחברון]], הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך{{הערה|מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי}}.
@@ שורה 71: / שורה 71: @@
 ==פעילות חב"ד==
-ביישובים רבים ביהודה ושומרון ישנם [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], הפועלים עם האוכלוסיה, ועם חיילי [[צה"ל]] המשרתים באיזור.
+ביישובים רבים ביהודה ושומרון ישנם [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], הפועלים עם האוכלוסייה, ועם חיילי [[צה"ל]] המשרתים באיזור.
 בתי חב"ד ביהודה ושומרון מאוגדים תחת איגוד בתי חב"ד ביש"ע.
@@ שורה 83: / שורה 83: @@
 *[[איתמר]] - באיתמר מספר מוסדות חב"דיים: ישיבה, תלמוד תורה וגנים. בנוסף, נבנה באיתמר דגם של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]].
-*[[ביתר עילית]] - קהילה המונה כ-350 משפחות, והיא קהילת חב"ד הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. בביתר עילית פועלים גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר יסודיים לבנות, תיכון, [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבה]] ומספר בתי כנסת.
+*[[ביתר עילית]] - קהילה המונה כ-800 משפחות, והיא קהילת חב"ד הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. בביתר עילית פועלים גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר יסודיים לבנות, תיכון, [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבה]] ומספר בתי כנסת.
-*[[יצהר]] - קהילה המונה כ-30 משפחות. במאחז [[מצפה יצהר]] המשתייך ליישוב פועלת [[תומכי תמימים יצהר|ישיבת תומכי תמימים]]. בנוסף, פועלת ביישוב ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב [[יצחק גינזבורג]], המתנהלת ברוח חסידית.
+*[[יצהר]] - קהילה המונה כ-30 משפחות. במאחז [[מצפה יצהר]] המשתייך ליישוב פועלת [[תומכי תמימים יצהר|ישיבת תומכי תמימים]]. בנוסף, פועלת ביישוב ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], המתנהלת ברוח חסידית.
 *עמנואל - קהילה המונה כ-100 משפחות. בעמנואל פועלים גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר בנות ו[[תומכי תמימים עמנואל|ישיבה]].
@@ שורה 96: / שורה 96: @@
 את העיר תכננה חברת הרי זהב, והקמתה החלה בשנת ה'[[תשנ"ט]].
-בעקבות פריצתה של האינטיפאדה השנייה בשנת ה'[[תשס"א]], נטשה צעירי אגודת חב"ד את הפרוייקט. שלדי הבתים שנבנו משמשים כיום כמחנה מחנה אימונים של [[צה"ל]].
+בעקבות פריצתה של האינטיפאדה השנייה בשנת ה'[[תשס"א]], נטשה צעירי אגודת חב"ד את הפרוייקט. שלדי הבתים שנבנו משמשים כיום כמחנה אימונים של [[צה"ל]].
 ==ראו גם==
@@ שורה 104: / שורה 104: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=133&article=766‏| סקירה על יחס הרבי ליהודה ושומרון]] {{חב"ד בישראל}}
+* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=133&article=766‏| סקירה על יחס הרבי ליהודה ושומרון] {{חב"ד בישראל}}
+* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_10.html העיתונים מצטטים את הרבי: 'להתנחל ולא להרגיז']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ארץ ישראל]]