קריאת התורה בראש השנה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קריאת התורה בראש השנה''' ו[[יום הכיפורים]] יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | '''קריאת התורה בראש השנה''' ו[[יום הכיפורים]] יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | ||
בראש השנה ו[[יום הכיפורים]] בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז | בראש השנה ו[[יום הכיפורים]] בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז הייתה ה[[טלית]] על כתפיו ולראשו הכיפה){{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב.}}. | ||
==מפטיר== | ==מפטיר== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ||
לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר [[ | לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע. | ||
עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...{{הערה|[[התמים]] ד, עמ' פו.}} | עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...{{הערה|[[התמים]] ד, עמ' פו.}} | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל{{הערה|ספר השיחות [[תורת שלום]], עמ' 188.}}. | על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל{{הערה|ספר השיחות [[תורת שלום]], עמ' 188.}}. | ||
כשקראו את הרבי [[ | כשקראו את הרבי [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"{{הערה|וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} | {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
{{ראש השנה}} | {{ראש השנה}} | ||
[[קטגוריה: | {{תפילה}} | ||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||