ספרי אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
|||
| (46 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כל תורת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חלק מספרי | [[קובץ:כל תורת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חלק מספרי [[הרבי]]]] | ||
תורתו | תורתו וספריו של [[הרבי מליובאוויטש]] מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "דברי משיח" ו"התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו. | ||
הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו | הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו{{הערה|גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם:<br />היכל תשיעי - '''"שער שישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[רמב"ם]]: '''[[סיום מסכת|הדרנים]] על הש"ס''' - שני כרכים; '''חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם)''' - שלשה כרכים; '''תורת מנחם הדרנים על [[הרמב"ם]] (וש"ס)''' - כרך אחד. <br />היכל תשיעי - '''"שער שביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - '''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם''' - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע ב[http://chabadlibrarybooks.com/16000 פורמט ספר] באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס").<br />היכל תשיעי - '''"שער שמיני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]: '''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).}}, כמו תרגומיהם לשפות שונות. | ||
==סדרות השיחות והמאמרים== | ==סדרות השיחות והמאמרים== | ||
במצוות חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם החסידים מידי [[שבת מברכים]], עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי [[חב"ד]], כגון ב[[ראש השנה לחסידות]]. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה [[שיחות]] שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם [[מאמר חסידות]] - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מ[[ניגוני חב"ד]]. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות [[מנחה]] או [[ערבית]] וכן במעמדים שונים. | במצוות חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם החסידים מידי [[שבת מברכים]], עוד קודם היותו למנהיג [[חסידות חב"ד]]. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי [[חב"ד]], כגון ב[[ראש השנה לחסידות]]. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה [[שיחות]] שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם [[מאמר חסידות]] - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מ[[ניגוני חב"ד]]. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות [[מנחה]] או [[ערבית]] וכן במעמדים שונים. | ||
את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"[[חוזרים]]" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם. | את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"[[חוזרים]]" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם. | ||
=== לקוטי שיחות === | ===לקוטי שיחות=== | ||
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}} | {{ערך מורחב|לקוטי שיחות}} | ||
סדרה זו | סדרה זו{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער שלישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}}, בת 40 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש [[רש"י]] על התורה, ולפרשנותו בשיטת [[הרמב"ם]] בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]], הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. | ||
===ספר השיחות=== | ===ספר השיחות=== | ||
{{ערך מורחב|ספר השיחות}} | {{ערך מורחב|ספר השיחות}} | ||
סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש). | סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש). | ||
===שיחות קודש=== | |||
{{ערך מורחב|שיחות קודש}} | |||
סדרת "שיחות קודש" היא סדרה של שיחות שנאמרו על ידי הרבי ונכתבו על ידי כותבים שונים (בעיקר חברי ועד הנחות התמימים), ולא הוגהו על ידי הרבי. | |||
בסדרה זו נדפסו ה[[הנחה|הנחות]] מהשנים [[תשי"א]] עד [[תשמ"א]], ובנפרד גם [[תשד"מ]] ו[[תשמ"ה]] בשפת היידיש. לאחר מכן החלה מערכת ההוצאה לאור שעל ידי ה[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] להוציא מחדש את הסדרה, בהוספת הנחות רבות שהיו חסרות בהוצאה הראשונה ובעימוד נוח וקריא יותר, בסדרה החדשה הודפסו עד עתה השנים [[תש"י]] עד [[תשי"ט]] ו[[תשל"ח]] - [[תשל"ט]]. | |||
כיום יש בסדרה זו במהדורה הראשונה כ45 כרכים ובמהדורה החדשה 23 כרכים. | |||
===תורת מנחם - התוועדויות=== | ===תורת מנחם - התוועדויות=== | ||
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}} | {{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}} | ||
סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" | סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער תשיעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד (ב[[תש"י]] (1950)) ועד ל[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | ||
במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעיתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "[[שיחות קודש]]"{{הערה|סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי. לאחר מכן נדפסו חלק מהכרכים בהקלדה מחודשת על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].}}. משנת [[תשמ"א]] (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום ל[[עברית]] והדפסה מחודשת בשנת [[תשנ"ג]] (1993). | |||
הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום (חשוון תשפ"ג) הודפסו 118 כרכים, מתוך כ-150-160 שייצאו לאור בעז"ה. | |||
===דברי משיח=== | |||
{{ערך מורחב|דברי משיח}} | |||
סדרת דברי משיח היא סדרה היוצאת על ידי [[המכון להפצת תורתו של משיח]] החל משנת [[תשע"ז]] ומלקטת את כל "ה[[תורה שבעל פה]]" של [[הרבי]] באותיות גדולות מאירות עינים ומודפסת ע"פ סדר השנים - החל משנת ה'[[תשנ"ב]] ועד לשנת ה'[[שי"ת]] ולפני כן. | |||
נכון לשנת ה'[[תשפ"ד]] נדפסו 24 כרכים, וההשערה היא שהסדרה תכלול כ-160 ספרים. | |||
בתחילת כל ספר יש תוכן עניינים, לאחר מכן מובאים כל [[מאמר|המאמרים]] ו[[שיחה|השיחות]] ה"[[בלתי מוגה|בלתי מוגהות]]"{{הערה|שיחות אלה הועלו על הכתב מיד לאחר אמירת השיחה ונתפרסמו בשתי [[הנחה|הנחות]], אחת כ"רשימת דברים" על ידי מערכת "[[פאקס א שיחה]]" ואחת כ"תוכן קצר" על ידי מערכת "[[ועד הנחות התמימים]]", ובהוצאה זו שולבו שתי [[הנחה|ההנחות]] שהרי "יש בזה מה שאין בזה".}} (גם כשיש מוגה) בעריכה חדשה הבנויה תוך היצמדות למקור, לאחר מכן מובא ר"ד ערוך מתוך [[חלוקת דולרים|חלוקות הדולרים]] לצדקה ומדברים שנאמרו ב[[יחידות]]{{הערה|כגון: היחידות לחברי ה"[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]" או היחידות עם הרב [[מרדכי אליהו]].}}, לאחר מכן, כמדור בפני עצמו מובא ה"[[יומן]]"{{הערה|היומן נערך ע"פ מספר יומנים שיו"ל אז על ידי מערכת [[פאקס א שיחה]], גיליון [[בית חיינו]], [[שבועון כפר חב"ד]] ויומנים אישיים.}} הנותן רקע לשיחה ומאפשר להכנס לאווירה שהייתה באותה תקופה, ובסיום הספר מובאים הנחות (ע"פ הקלטה) מחלק מהשיחות בשפת האידיש, בהנחות אלה לא הייתה עריכה משמעותית אלא רק הוספת פיסוק וחלוקה לקטעים. | |||
=== ספר המאמרים מלוקט === | ===ספר המאמרים מלוקט=== | ||
{{ערך מורחב|ספר המאמרים - מלוקט}} | {{ערך מורחב|ספר המאמרים - מלוקט}} | ||
סדרת ספרים | סדרת ספרים{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער ראשון"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} הכוללת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת [[תשמ"ט]] התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים וה'ועד להפצת שיחות' היה מדפיסם, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד. | ||
הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות. | הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות. | ||
=== | ===ספר המאמרים לפי סדר השנים=== | ||
סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שאמר הרבי בתורת [[הקבלה]] והחסידות במשך שנות נשיאותו, [[תש"י]] - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט. | סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שאמר הרבי בתורת [[הקבלה]] והחסידות במשך שנות נשיאותו, [[תש"י]] - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט. | ||
בשנת [[תשע"ד]] החל | ===ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות=== | ||
{{ערך מורחב|ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות}} | |||
בשנת [[תשע"ד]] החל [[המכון להפצת תורתו של משיח]] להוציא את כל מאמרי הרבי בסדרת ספרים לפי סדר הפרשיות בסט של תשעה ספרים, ולאחר מכן בשנת [[תשע"ה]] לקראת חג הפסח החל להוציא סדרה על החגים. | |||
כיום יש בסדרה זו 26 כרכים על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] ומועדי השנה בהם יש את כל המאמרים של הרבי, בין אלה שיצאו לפני [[מוגה|הגהה]] של הרבי ובין אלה שיצאו לאחרי הגהה של הרבי, חלקם הודפסו כאן בפעם הראשונה. | |||
בתחילת כל כרך ישנה כעין סקירה על כל [[מאמר]] ובסופו יש [[ספר המפתחות|מפתחות]] לענייני [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]] ופאקסימיליות מ[[גוף כתב יד קודש|כתי"ק]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. | |||
==מכתבים וכתבים== | ==מכתבים וכתבים== | ||
| שורה 41: | שורה 60: | ||
הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת. | הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת. | ||
בסדרה זו | בסדרה זו{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער חמישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים ב[[קבלה]] ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, [[אנגלית]] ו[[יידיש]]. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים ב[[אנגלית]] בלבד. עד כה נדפסו שלושים וארבעה כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים [[תרצ"ט]] - [[תשמ"ב]] (1942-1978). | ||
==חוברות וספרים שונים== | ==חוברות וספרים שונים== | ||
===לוחות פתגמים=== | ===לוחות פתגמים=== | ||
עם התמנותו על ידי חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש (לשנת תש"ג) ושניים באנגלית (לשנים תש"ג-ד). את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות ב[[אנגלית]] לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית. | עם התמנותו על ידי חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש (לשנת תש"ג) ושניים באנגלית (לשנים תש"ג-ד). את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות ב[[אנגלית]] לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית. | ||
| שורה 56: | שורה 74: | ||
===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים=== | ===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים=== | ||
ספרו השני | ספרו השני{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ו]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות. | ||
===קונטרס ענינה של תורת החסידות=== | ===קונטרס ענינה של תורת החסידות=== | ||
את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] | את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד"). | ||
===גאולה ומשיח=== | ===גאולה ומשיח=== | ||
בעקבות הוראתו של הרבי בשנת [[ | בעקבות הוראתו של הרבי בשנת [[תנש"א|תנש"א]] להוסיף בלימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה: | ||
*[[בשורת הגאולה]] - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר [[מלך המשיח]]. | *[[בשורת הגאולה]] - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר [[מלך המשיח]]. | ||
*[[דבר מלכות]] - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה. | |||
*[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה [[לקוטי שיחות]] העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית. | *[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה [[לקוטי שיחות]] העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית. | ||
*[[ | *[[ספר המאמרים - מלוקט#ליקוט גאולה ומשיח|ספר המאמרים גאולה ומשיח]] - ליקוט של המאמרים מ[[ספר המאמרים - מלוקט]] העוסקים באופן מלא בענייני גאולה ומשיח. יצא לאור על ידי ה'[[ועד להפצת שיחות]]' בסיוע ה'[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]'. | ||
ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה. | ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה. | ||
==כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת== | ==כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת== | ||
הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]] כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד | הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]] כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית. | ||
====ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש==== | ====ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש==== | ||
ערך את ספר התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]]. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]]}} | |||
ערך את ספר התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]]. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו{{הערה|במהדורה חדשה הודפס הספר על ידי הוצאת ספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ג]].}}, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה. | |||
====מנהגי חב"ד==== | ====מנהגי חב"ד==== | ||
| שורה 80: | שורה 102: | ||
====מפתחות תוכן והערות==== | ====מפתחות תוכן והערות==== | ||
ערך '''מפתח עניינים''' לספרים: [[תניא]], [[תורה אור]] ול[[לקוטי תורה]] - של הרבי הראשון [[אדמו"ר הזקן]]. | ערך '''מפתח עניינים''' לספרים: [[תניא]], [[תורה אור]] ול[[לקוטי תורה]] - של הרבי הראשון [[אדמו"ר הזקן]]. ל[[דרך חיים]] ול[[שערי אורה]] - של הרבי השני [[אדמו"ר האמצעי]]. ל[[דרך מצותיך]] - של הרבי השלישי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|מופיע באגרות קודש כרך כ"ז}} כתב הרבי שהספר ([[ספר הערכים חב"ד]]) משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספרים הבסיסיים של חב"ד. | ||
ערך '''תוכן עניינים''' (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולספרי הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]]. | ערך '''תוכן עניינים''' (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולספרי הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| שורה 90: | שורה 112: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*בנימין סוחייק, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב')]''', השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, בתוך בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]' גליון נב, עמוד 14, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf, אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ג')] ובו סוקר את תורת הרבי בשנים ת"ש-תש"י, [[היום יום]], פרסומים לילדים על ידי [[מרכז לענייני חינוך]], תשובות וביאורים ו[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]. | |||
, | |||
===הספרים=== | ===הספרים=== | ||
; לקוטי שיחות: | ; לקוטי שיחות: | ||
| שורה 103: | שורה 127: | ||
* כרכים א' - ל', [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/index.htm בפורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד". | * כרכים א' - ל', [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/index.htm בפורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד". | ||
* כרכים א' - ז', [[תשמ"ב]] - נ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=4 בפורמט ספר], אתר "אוצר הרבי". | * כרכים א' - ז', [[תשמ"ב]] - נ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=4 בפורמט ספר], אתר "אוצר הרבי". | ||
; דברי משיח: | |||
* כרך תשנ"ב ח"ב [https://www.chabad.fm/files/VkpsVkhxWWpzNERGVVJzRg.pdf בפורמט ספר] {{PDF}} - {{חב"ד FM}} | |||
; ספר המאמרים מלוקט: | ; ספר המאמרים מלוקט: | ||
* מהדורה | * מהדורה בת ששה חלקים, [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר, אתר "אוצר 770". | ||
; היום יום: | ; היום יום: | ||
| שורה 127: | שורה 153: | ||
* לקוטי תורה, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=636 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס". | * לקוטי תורה, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=636 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס". | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|*]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:41, 27 באוקטובר 2024
תורתו וספריו של הרבי מליובאוויטש מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "דברי משיח" ו"התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.
הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו[1], כמו תרגומיהם לשפות שונות.
סדרות השיחות והמאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במצוות חמיו אדמו"ר הריי"צ, החל הרבי להתוועד עם החסידים מידי שבת מברכים, עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי חב"ד, כגון בראש השנה לחסידות. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה שיחות שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם מאמר חסידות - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מניגוני חב"ד. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות מנחה או ערבית וכן במעמדים שונים.
את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"חוזרים" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.
לקוטי שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – לקוטי שיחות |
סדרה זו[2], בת 40 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת הרמב"ם בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי הועד להפצת שיחות, הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע.
ספר השיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר השיחות |
סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון כפר חב"ד (בלשון הקודש).
שיחות קודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – שיחות קודש |
סדרת "שיחות קודש" היא סדרה של שיחות שנאמרו על ידי הרבי ונכתבו על ידי כותבים שונים (בעיקר חברי ועד הנחות התמימים), ולא הוגהו על ידי הרבי. בסדרה זו נדפסו ההנחות מהשנים תשי"א עד תשמ"א, ובנפרד גם תשד"מ ותשמ"ה בשפת היידיש. לאחר מכן החלה מערכת ההוצאה לאור שעל ידי המרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח להוציא מחדש את הסדרה, בהוספת הנחות רבות שהיו חסרות בהוצאה הראשונה ובעימוד נוח וקריא יותר, בסדרה החדשה הודפסו עד עתה השנים תש"י עד תשי"ט ותשל"ח - תשל"ט. כיום יש בסדרה זו במהדורה הראשונה כ45 כרכים ובמהדורה החדשה 23 כרכים.
תורת מנחם - התוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות |
סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"[3] מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד (בתש"י (1950)) ועד לכ"ז אדר תשנ"ב.
במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעיתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "שיחות קודש"[4]. משנת תשמ"א (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום לעברית והדפסה מחודשת בשנת תשנ"ג (1993).
הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום (חשוון תשפ"ג) הודפסו 118 כרכים, מתוך כ-150-160 שייצאו לאור בעז"ה.
דברי משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – דברי משיח |
סדרת דברי משיח היא סדרה היוצאת על ידי המכון להפצת תורתו של משיח החל משנת תשע"ז ומלקטת את כל "התורה שבעל פה" של הרבי באותיות גדולות מאירות עינים ומודפסת ע"פ סדר השנים - החל משנת ה'תשנ"ב ועד לשנת ה'שי"ת ולפני כן. נכון לשנת ה'תשפ"ד נדפסו 24 כרכים, וההשערה היא שהסדרה תכלול כ-160 ספרים.
בתחילת כל ספר יש תוכן עניינים, לאחר מכן מובאים כל המאמרים והשיחות ה"בלתי מוגהות"[5] (גם כשיש מוגה) בעריכה חדשה הבנויה תוך היצמדות למקור, לאחר מכן מובא ר"ד ערוך מתוך חלוקות הדולרים לצדקה ומדברים שנאמרו ביחידות[6], לאחר מכן, כמדור בפני עצמו מובא ה"יומן"[7] הנותן רקע לשיחה ומאפשר להכנס לאווירה שהייתה באותה תקופה, ובסיום הספר מובאים הנחות (ע"פ הקלטה) מחלק מהשיחות בשפת האידיש, בהנחות אלה לא הייתה עריכה משמעותית אלא רק הוספת פיסוק וחלוקה לקטעים.
ספר המאמרים מלוקט[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר המאמרים - מלוקט |
סדרת ספרים[8] הכוללת מאמרי חסידות עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת תשמ"ט התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים וה'ועד להפצת שיחות' היה מדפיסם, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.
הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות.
ספר המאמרים לפי סדר השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל מאמרי החסידות שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.
ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות |
בשנת תשע"ד החל המכון להפצת תורתו של משיח להוציא את כל מאמרי הרבי בסדרת ספרים לפי סדר הפרשיות בסט של תשעה ספרים, ולאחר מכן בשנת תשע"ה לקראת חג הפסח החל להוציא סדרה על החגים.
כיום יש בסדרה זו 26 כרכים על פרשיות השבוע ומועדי השנה בהם יש את כל המאמרים של הרבי, בין אלה שיצאו לפני הגהה של הרבי ובין אלה שיצאו לאחרי הגהה של הרבי, חלקם הודפסו כאן בפעם הראשונה.
בתחילת כל כרך ישנה כעין סקירה על כל מאמר ובסופו יש מפתחות לענייני גאולה ומשיח ופאקסימיליות מכתי"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א.
מכתבים וכתבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרות קודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) |
הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.
בסדרה זו[9] נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים בקבלה בחסידות ובנגלה, כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, שמחה, שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ויידיש. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים וארבעה כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים תרצ"ט - תשמ"ב (1942-1978).
חוברות וספרים שונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לוחות פתגמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם התמנותו על ידי חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש (לשנת תש"ג) ושניים באנגלית (לשנים תש"ג-ד). את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.
ספר "היום יום..."
|
| ערך מורחב – היום יום |
ספר זה הוא הספר הראשון בלשון הקודש שערך והדפיס הרבי. נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער, בניסן תש"ג (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.
לוחות פתגמים באנגלית
ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת תש"ג ולוח לשנת תש"ד. ספר זה (לשנת תש"ג) הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי.
הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרו השני[10] שהוציא לאור, נדפס בשנת תש"ו - 1947, הוא כולל ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.
קונטרס ענינה של תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
את קונטרס ענינה של תורת החסידות[11] הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של ספר הערכים חב"ד. הקונטרס מבאר את "מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").
גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח, החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה:
- בשורת הגאולה - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר מלך המשיח.
- דבר מלכות - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה.
- לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה לקוטי שיחות העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית.
- ספר המאמרים גאולה ומשיח - ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני גאולה ומשיח. יצא לאור על ידי ה'ועד להפצת שיחות' בסיוע ה'מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח'.
ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה.
כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.
ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש |
ערך את ספר התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו[12], מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר המנהגים |
בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו הרבי הריי"צ שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת תשכ"ו (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת[13] את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם ספר המנהגים והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.
מפתחות תוכן והערות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מפתח עניינים לספרים: תניא, תורה אור וללקוטי תורה - של הרבי הראשון אדמו"ר הזקן. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני אדמו"ר האמצעי. לדרך מצותיך - של הרבי השלישי אדמו"ר הצמח צדק. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב שלמה יוסף זוין[14] כתב הרבי שהספר (ספר הערכים חב"ד) משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספרים הבסיסיים של חב"ד.
ערך תוכן עניינים (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב ולספרי הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.
ערך הערות ומראי מקומות לספרים: שו"ת צמח צדק, דרך מצותיך ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של הרבי השלישי הצמח צדק. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ליקוטים מספרי הרבי - עשרות ספרים אשר לוקטו מתורתו של הרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנימין סוחייק, אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב'), השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, בתוך בטאון 'התמים' גליון נב, עמוד 14, אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ג') ובו סוקר את תורת הרבי בשנים ת"ש-תש"י, היום יום, פרסומים לילדים על ידי מרכז לענייני חינוך, תשובות וביאורים והגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.
,
הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות
- כרכים א' - ל"ח, פורמט ספר, אתר "אוצר הרבי".
- כרכים ל' - ל"ט, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
- אגרות קודש
- כרכים א' - כ"ב, פורמט ספר, אתר "אוצר הרבי".
- כרכים א' - כ"ט, פורמט טקסט אתר "ספריית חב"ד".
- תורת מנחם
- כרכים א' - ל', בפורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
- כרכים א' - ז', תשמ"ב - נ"ב, בפורמט ספר, אתר "אוצר הרבי".
- דברי משיח
- כרך תשנ"ב ח"ב בפורמט ספר
- 
- ספר המאמרים מלוקט
- מהדורה בת ששה חלקים, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, פורמט ספר, אתר "אוצר 770".
- היום יום
- פורמט ספר, אתר "אוצר הרבי".
- פורמט טקסט אתר "ספריית חב"ד".
- הגדה של פסח
- בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
- מהדורה מורחבת, שתי חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
- קונטרס ענינה של תורת החסידות
- פורמט ספר, אתר "אוצר הרבי".
- פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
- ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש
- פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
- מפתחות
- לתורה אור, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
- לקוטי תורה, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
הערות שוליים
- ↑ גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם:
היכל תשיעי - "שער שישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על הש"ס והרמב"ם: הדרנים על הש"ס - שני כרכים; חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם) - שלשה כרכים; תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס) - כרך אחד.
היכל תשיעי - "שער שביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע בפורמט ספר באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס").
היכל תשיעי - "שער שמיני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון: תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים). - ↑ היכל תשיעי - "שער שלישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
- ↑ היכל תשיעי - "שער תשיעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
- ↑ סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי. לאחר מכן נדפסו חלק מהכרכים בהקלדה מחודשת על ידי מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.
- ↑ שיחות אלה הועלו על הכתב מיד לאחר אמירת השיחה ונתפרסמו בשתי הנחות, אחת כ"רשימת דברים" על ידי מערכת "פאקס א שיחה" ואחת כ"תוכן קצר" על ידי מערכת "ועד הנחות התמימים", ובהוצאה זו שולבו שתי ההנחות שהרי "יש בזה מה שאין בזה".
- ↑ כגון: היחידות לחברי ה"קרן לפיתוח מחנה ישראל" או היחידות עם הרב מרדכי אליהו.
- ↑ היומן נערך ע"פ מספר יומנים שיו"ל אז על ידי מערכת פאקס א שיחה, גיליון בית חיינו, שבועון כפר חב"ד ויומנים אישיים.
- ↑ היכל תשיעי - "שער ראשון" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
- ↑ היכל תשיעי - "שער חמישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
- ↑ היכל תשיעי - "שער רביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
- ↑ היכל תשיעי - "שער שני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
- ↑ במהדורה חדשה הודפס הספר על ידי הוצאת ספרים קה"ת בשנת תשע"ג.
- ↑ המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס ומזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר.
- ↑ מופיע באגרות קודש כרך כ"ז