עולם האצילות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עולמות אבי"ע}} | ||
'''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש. | '''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו{{הערה|פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"א}}, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש. | ||
עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי"ע]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו. | עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי"ע]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (ג, סע"ב) | עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (ג, סע"ב)}}, כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות "עשר תיקונין". | ||
בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"{{הערה|תהלים ה, ה. וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע"ג | בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"{{הערה|תהלים ה, ה. וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע"ג}}, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע. | ||
עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם האצילות. | עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם האצילות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא "אצילות", מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות). | א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא "אצילות", מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות). | ||
ב. האצלה מלשון הפרשה, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה). | ב. האצלה מלשון הפרשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]}}, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה). | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[המשכה והאצלה]]}} | |||
==בבחינת ממוצע== | ==בבחינת ממוצע== | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
==כולל הפכים== | ==כולל הפכים== | ||
עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב"ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, | עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב"ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ועם זאת, היותו בבחינת אין-סוף. | ||
ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו. | ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו. | ||
מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי. | מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי. | ||
וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם". | וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם". | ||
שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, | שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, הייתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]]. | ||
כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי ה[[גוף]] שבאה מהראש. | כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי ה[[גוף]] שבאה מהראש. | ||
| שורה 57: | שורה 58: | ||
כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "[[אבא עילאה מקנן באצילות]]". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]]. | כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "[[אבא עילאה מקנן באצילות]]". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]]. | ||
וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד | וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד הייתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע [[בשר בהמה|בשר]] תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז הייתה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה. | ||
נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות, | נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות, | ||
| שורה 65: | שורה 66: | ||
מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת [[קליפת ראומה]]. | מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת [[קליפת ראומה]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:51, 22 בינואר 2023
עולם האצילות הוא הראשון מבין ארבעת עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו[1], שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן אור אין סוף ממש.
עולם האצילות שונה משלושת העולמות בי"ע בכך שהוא מכלל עולמות האין סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות אבי"ע. בעולם האצילות שורה אור אין סוף ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד"[2], כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם האורות של עולם האצילות, והן עם הכלים של עולם האצילות והם נקראות "עשר תיקונין".
בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"[3], לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע. עולם האצילות כולל את עשר ספירות שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים נשמות ומלאכים של עולם האצילות.
עולם האצילות נוצר מאור אין סוף באופן של 'האצלה', כלומר, שהקב"ה האציל והפריש מאור אין סוף, באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.
התואר אצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות נברא באופן של האצלה. ובזה ישנם ב' פירושים:
א. האצלה מלשון הארה, והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא "אצילות", מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות).
ב. האצלה מלשון הפרשה[4], שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה).
| ערך מורחב – המשכה והאצלה |
בבחינת ממוצע[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות הוא הממוצע שבין אור אין סוף לבין עולמות בי"ע שהם "טורי דפירודא" וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: עולמות אין סוף שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי"ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות בי"ע לאור אין סוף.
ידוע שבכל ממוצע ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. ובעולם האצילות, הנה, האור הוא התחתון שבעליון, ואילו הכלים (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.
הפרצופים של עולם האצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל היות עולם האצילות עולם הממוצע בין אור אין סוף לבין עולמות בי"ע, הרי מובן שהתגלותו של הקב"ה בעולמות בי"ע היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי הספירות והפרצופים של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים בעולמות בי"ע מהווים ענין הנידון רבות בתורת החסידות.
ספירת הכתר של עולם האצילות נקרא בשם כתר עליון. ספירה זו היא בבחינת מקיף לעולם האצילות, ולכל עולמות אבי"ע. ספירה זו כוללת בתוכה שני פרצופים: פנימיות הכתר - עתיק יומין וחיצוניות הכתר - אריך אנפין.
ספירות חכמה ובינה של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שהפרצוף של ספירת החכמה נקרא בשם אבא עילאה, והפרצוף של ספירת הבינה נקרא בשם אמא עילאה.
הפרצוף של המידות של עולם האצילות נקרא בשם זעיר אנפין. מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות בי"ע.
התגלות עולם האצילות בעולמות בי"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות מתגלה בעולמות בי"ע על ידי מלכות דאצילות. שספירת המלכות ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת מלכות דאצילות מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.
בסדר ההשתלשלות הכללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות אבי"ע, אולם מובן כי בהשתלשלותו באור אין סוף, עד שמבואר כי "כולם בחכמה עשית" שאפילו חכמה עילאה שהיא ספירת החכמה של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.
סדר השתלשלות העולמות מאור אין סוף לעולם האצילות, נקרא בשם עולמות אבי"ע דכללות. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא אור אין סוף שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא אדם קדמון, יצירה דכללות הוא פרצוף עתיק יומין ואריך אנפין, ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.
עולמות אלו נקראים גם בשם עקודים נקודים ברודים, שפרצוף עתיק יומין נקרא גם עולם העקודים, פרצוף אריך אנפין נקרא גם עולם הנקודים, ועולם האצילות נקרא בשם עולם הברודים.
כולל הפכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות הקב"ה כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ועם זאת, היותו בבחינת אין-סוף. ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.
מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש בכלים כדי להתגלות, והוא בבחינת גילוי ההעלם, דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי. וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם". שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, הייתה במהותה הפנימית - רוחו של משה רבינו.
כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת רבי), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף שבאה מהראש.
ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת בשר תאוה לישראל.
כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול בכתר. ולכן הביטול של הספירות באצילות הוא ביטול בתכלית, וספירת החכמה שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "אבא עילאה מקנן באצילות". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו יש מאין, וכמאמר: החכמה מאין תמצא.
וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד הייתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע בשר תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז הייתה השפעת בשר תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.
נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות, ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - רזא דמהמנותא. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין אור אין סוף ברוך הוא המאציל לבין הנבראים (בי"ע).
הקליפה בעולם האצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת קליפת ראומה.
הערות שוליים
- ↑ פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"א
- ↑ תקו"ז בהקדמה (ג, סע"ב)
- ↑ תהלים ה, ה. וראה לקוטי תורה במדבר ג, סע"ג
- ↑ תורה אור בראשית ג, א
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")