משה אביגדור חייקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משה אביגדור חייקין'''{{הערה|ראה אודותיו בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמוד 455, אג"ק הריי"צ ח"א עמוד תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש"ד (לה"ק) עמ קנח.}} ([[ב' כסלו]] [[תרי"ב]] - [[כ"ט סיון]] [[תרפ"ח]]) היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]], שימש כרב ב[[פריז]] וב[[לונדון]], ובסוף ימיו עלה ל[[ארץ הקודש]]. | |||
הרב '''משה אביגדור חייקין''' ([[ב' כסלו]] [[תרי"ב]] - [[כ"ט סיון]] [[תרפ" | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד [[ב' כסלו]] [[תרי"ב]], לאביו ר' [[ישראל שרגא חייקין|ישראל שרגא]] מחסידי [[הרבי מהר"ש]] ששימש כ[[שו"ב]] ב[[פטרבורג]], ולאמו מרת חיה דינה. | נולד [[ב' כסלו]] [[תרי"ב]], לאביו ר' [[ישראל שרגא חייקין|ישראל שרגא]] מחסידי [[הרבי מהר"ש]] ששימש כ[[שו"ב]] ב[[פטרבורג]], ולאמו מרת חיה דינה. נמנה על צאצאי [[אביגדור המלשין]], ובילדותו זכה לקירובים שונים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] והחסידים אמרו כי הוא ראיה על הפסוק 'כי לא ידח ממנו נידח'{{הערה|יקותיאל יהודה גרינוולד, זכרונות מלונדון, אפריון, בודפשט תרפ"ה, עמ' 189.}}. | ||
בגיל צעיר נסמך לרבנות על ידי גדולי רבני דורו - ר' אברהם שמואל דיסקין, ר' [[יצחק אלחנן ספקטור]], ור' [[חיים יעקב ווידרביץ]]. [[נישואין|נשא]] את מרת טאנא רבקה בת ר' [[שניאור זלמן פינסקר]] מ[[חרסון]]. | בגיל צעיר נסמך לרבנות על ידי גדולי רבני דורו - ר' אברהם שמואל דיסקין, ר' [[יצחק אלחנן ספקטור]], ור' [[חיים יעקב ווידרביץ]]. [[נישואין|נשא]] את מרת טאנא רבקה בת ר' [[שניאור זלמן פינסקר]] מ[[חרסון]]. | ||
שורה 11: | שורה 10: | ||
בשנת [[תרמ"ח]] חזר לרוסיה ונתמנה לרבה של [[רוסטוב על נהר הדון]], ושימש בכהונה זו כשנה אחת. | בשנת [[תרמ"ח]] חזר לרוסיה ונתמנה לרבה של [[רוסטוב על נהר הדון]], ושימש בכהונה זו כשנה אחת. | ||
בשנת [[תרנ"א]] עזב את רוסיה, והיגר ל[[אנגליה]], שם מונה בשנת [[תרנ"ב]] לרב, מלמד ושוחט בבית הכנסת 'גרין שול'. בהיותו שם ייסד [[תלמוד תורה]] ותיקן ועד לשמירת שבת. במסגרת זו פעל על בעלי חברות עם עובדים | בשנת [[תרנ"א]] עזב את [[רוסיה]], והיגר ל[[אנגליה]], שם מונה בשנת [[תרנ"ב]] לרב, מלמד ושוחט בבית הכנסת 'גרין שול'. בהיותו שם ייסד [[תלמוד תורה]] ותיקן ועד לשמירת שבת. במסגרת זו פעל על בעלי חברות עם עובדים [[יהודי]]ים לשחרר את הפועלים היהודיים בשבת. כמו כן הקים קופת חולים עבור החייטים היהודים. | ||
בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ונפטר ב[[תל אביב]] ב[[כ"ט בסיוון]] [[תרפ"ח]] ונטמן בבית העלמין הישן בעיר. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *שאול שמעון דויטש, '''"הדיין מלונדון"''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 637 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:חייקין, משה אביגדור}} | {{מיון רגיל:חייקין, משה אביגדור}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ח]] |
גרסה אחרונה מ־12:00, 22 בספטמבר 2023
הרב משה אביגדור חייקין[1] (ב' כסלו תרי"ב - כ"ט סיון תרפ"ח) היה מחסידי הרבי הרש"ב, שימש כרב בפריז ובלונדון, ובסוף ימיו עלה לארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ב' כסלו תרי"ב, לאביו ר' ישראל שרגא מחסידי הרבי מהר"ש ששימש כשו"ב בפטרבורג, ולאמו מרת חיה דינה. נמנה על צאצאי אביגדור המלשין, ובילדותו זכה לקירובים שונים מאדמו"ר הצמח צדק והחסידים אמרו כי הוא ראיה על הפסוק 'כי לא ידח ממנו נידח'[2].
בגיל צעיר נסמך לרבנות על ידי גדולי רבני דורו - ר' אברהם שמואל דיסקין, ר' יצחק אלחנן ספקטור, ור' חיים יעקב ווידרביץ. נשא את מרת טאנא רבקה בת ר' שניאור זלמן פינסקר מחרסון.
בעקבות גל פוגרומים שפקד את רוסיה בשנות המ"מים היגר לפריז, שם התמנה בשנת תרמ"ד לרב עדת יוצאי רוסיה ופולין. כשהרבי הרש"ב ביקר בפריז קירב אותו במאוד ולמד עמו דא"ח[3].
בשנת תרמ"ח חזר לרוסיה ונתמנה לרבה של רוסטוב על נהר הדון, ושימש בכהונה זו כשנה אחת.
בשנת תרנ"א עזב את רוסיה, והיגר לאנגליה, שם מונה בשנת תרנ"ב לרב, מלמד ושוחט בבית הכנסת 'גרין שול'. בהיותו שם ייסד תלמוד תורה ותיקן ועד לשמירת שבת. במסגרת זו פעל על בעלי חברות עם עובדים יהודיים לשחרר את הפועלים היהודיים בשבת. כמו כן הקים קופת חולים עבור החייטים היהודים.
בשנת תרפ"ו עלה לארץ הקודש, ונפטר בתל אביב בכ"ט בסיוון תרפ"ח ונטמן בבית העלמין הישן בעיר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה אודותיו בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמוד 455, אג"ק הריי"צ ח"א עמוד תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש"ד (לה"ק) עמ קנח.
- ↑ יקותיאל יהודה גרינוולד, זכרונות מלונדון, אפריון, בודפשט תרפ"ה, עמ' 189.
- ↑ אגרות קודש חלק א' ע' תתקסד.