הבדלים בין גרסאות בדף "פשוט"
(Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים בחסידות לקטגוריה:ערכים בחסידות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | בתואר '''פשוט''' מכונה כל דבר אשר איננו מורכב מפרטים שונים. | + | בתואר '''פשוט''' מכונה כל דבר אשר איננו מורכב מפרטים שונים, אלא שדווקא משום כך יכול הוא להתגלות בריבוי והתחלקות{{הערה|דרך מצוותיך מ"ו ע"ב, והתבאר בארוכה במקומות רבים בתורת החסידות. הרצאת הדברים ופרטיהם (עם המקורות בהם נתבארו בדברים בחסידות) סוכמה בספר "מדרכי ההשתלשלות" לר' דניאל מרדכי ארטובסקי.}} |
==בלימוד== | ==בלימוד== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
איש פשוט, הוא אחד כזה שאינו "מבין" גדול בתורה וכו', אך הוא עובד את ה' ב[[תמימות]] לפי ערכו. | איש פשוט, הוא אחד כזה שאינו "מבין" גדול בתורה וכו', אך הוא עובד את ה' ב[[תמימות]] לפי ערכו. | ||
| − | + | ב[[היום יום]]{{הערה|ג' אדר שני.}} מסופר כי ה[[צמח צדק]] אמר לחסיד בקי בש"ס כו' ומשכיל גדול בחסידות: {{ציטוטון|קבלת עול משנה את מהות. על ידי קבלת עול של עבד פשוט, שגם בשעה שישן ניכר עול העבדות שבו, יכול גם למדן וגאון גם להגיע למעלה וחשיבות של יהודי פשוט ותמים בעל מסירת נפש}}. | |
| − | + | בקטע אחר שבספר היום יום{{הערה|כ"ד אייר.}} נאמר שרק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלתם של היהודים הפשוטים. | |
| − | + | כשהתבטא [[שז"ר]] בפני הרבי על בואם של יהודים רבים עמי הארץ מ[[רוסיה]], התבטא הרבי: "[[אדמו"ר הריי"צ|חמי]] לא כינה אותם יהודים עמי הארץ אלא יהודים פשוטים"{{הערה|מפי ר' [[יקותיאל פלדמן]] | |
| + | [http://teshura.com/teshurapdf/Rimler-Wilmovsky%20wedding.pdf ילקוט סיפורים ע' 329.]}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־19:07, 23 בינואר 2024
בתואר פשוט מכונה כל דבר אשר איננו מורכב מפרטים שונים, אלא שדווקא משום כך יכול הוא להתגלות בריבוי והתחלקות[1]
תוכן עניינים
בלימוד[עריכה]
כאשר לומדים ישנם שני סוגים של סברות היכולות לעלות: ישנה סברה המורכבת מכמה פרטים, אשר כאשר מבינים את כולם עולה הביאור מתוכם. לעומת זאת, ישנה סברה "פשוטה" הבאה מפרט אחד בלבד.
בתענוג[עריכה]
ישנם ב' סוגים של תענוג - יש תענוג הבא מסיבה כלשהי, תענוג זה מכונה "תענוג המורכב". ואילו תענוג הבא לנפש מחמת עצמה מכונה "תענוג הפשוט".
משל לתענוג זה: כאשר אדם (באמת ענין זה נמצא בעיקר במלכים) מתכנס אל עצמו, ונהנה מעצם היותו.
הרבי מסביר, שבימות המשיח יהיו שתי תקופות, בתקופה הראשונה יהיה "תענוג המורכב" - אשר מורגש במציאות, אבל בתקופה השניה יהיה "תענוג הפשוט" - אשר אינו מורגש. ועל כן הסעודה המיועדת תתקיים בתקופה הראשונה.
[אמנם במקומות אחרים מבאר הרבי כי הסעודה תתקיים דוקא בתקופה השניה. ועיין בערכו].
באחדות ה'[עריכה]
כאשר מדברים על ה', אזי כל תואר שינקבו בו לא יהיה מתאים לגמרי לאמת, מכיון שה' הינו "פשוט" ואינו מורכב מפרטים. דהיינו, כל פרט שיאמרו, הוא פרט מסויים, אך הקב"ה הינו למעלה ממנו.
משל לדבר: אור פשוט (לבן) איננו מורכב מצבעים שונים. ואף אם ישימו לפניו זכוכית בצבע מסוים, אין זה אומר שהאור עצמו (שלפני הזכוכית) נעשה מורכב מצבע מסוים, אלא הוא נשאר פשוט.
| ערך מורחב – אחדות השם |
יהודי פשוט[עריכה]
איש פשוט, הוא אחד כזה שאינו "מבין" גדול בתורה וכו', אך הוא עובד את ה' בתמימות לפי ערכו.
בהיום יום[2] מסופר כי הצמח צדק אמר לחסיד בקי בש"ס כו' ומשכיל גדול בחסידות: "קבלת עול משנה את מהות. על ידי קבלת עול של עבד פשוט, שגם בשעה שישן ניכר עול העבדות שבו, יכול גם למדן וגאון גם להגיע למעלה וחשיבות של יהודי פשוט ותמים בעל מסירת נפש".
בקטע אחר שבספר היום יום[3] נאמר שרק לעתיד לבוא תתגלה מעלתם של היהודים הפשוטים.
כשהתבטא שז"ר בפני הרבי על בואם של יהודים רבים עמי הארץ מרוסיה, התבטא הרבי: "חמי לא כינה אותם יהודים עמי הארץ אלא יהודים פשוטים"[4].
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ דרך מצוותיך מ"ו ע"ב, והתבאר בארוכה במקומות רבים בתורת החסידות. הרצאת הדברים ופרטיהם (עם המקורות בהם נתבארו בדברים בחסידות) סוכמה בספר "מדרכי ההשתלשלות" לר' דניאל מרדכי ארטובסקי.
- ↑ ג' אדר שני.
- ↑ כ"ד אייר.
- ↑ מפי ר' יקותיאל פלדמן ילקוט סיפורים ע' 329.
