נחמן מברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←תלמידו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (109 גרסאות ביניים של 48 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
|שם= רבי נחמן מברסלב | |||
|תמונה=נחמן.jpg | |||
|כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלב באומן | |||
|תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] | |||
|תאריך פטירה= [[י"ח תשרי]] [[תקע"א]] | |||
|מקום לידה= [[מז'יבוז']] | |||
|מקום פעילות=[[ברסלב]] | |||
|מקום פטירה=אומן | |||
|חסידות=[[חסידות ברסלב]] | |||
}}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]) יסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
[[רבי נחמן]] נולד [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לאביו רבי שמחה ואימו מרת פייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]] תלמיד ה[[בעש"ט]]. | |||
כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים. | |||
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]]. | |||
בשנת [[תקנ"ח]] החליט לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג.לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.כל גדולי ישראל שבארץ הקודש שלחו אליו מכתבים שיבוא להתאחסן אצלם ביניהם רבי זאב וולף מטשרניאוסטראה ורבי אברהם מקאליסק איתו דיבר אודות המחלוקות עם [[אדמו"ר הזקן]] ועל הדרך לעשות ביניהם שלום. | |||
בשנת [[תק"ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[תקס"ב]] הוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ל[[ברסלב]]. שמה של העיר [[ברסלב]] הונצח בשמה של ה[[חסידות]] מאז. | |||
בשנת | לאחר השריפה הגדולה ב[[ברסלב]], הוא עבר בשנת [[תק"ע]] עם חסידיו ל[[אומן (עיירה)|אומן]]. נפטר שם ב[[י"ח תשרי]] [[תקע"א]]. | ||
==קשריו עם אדמו"ר הזקן== | |||
בתחילת התקרבותו של הרה"ק רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני הוא אודות אדמו"ר הזקן, וזה תוכנו: "מעשה מהרב ר' שניאור זלמן מלאדי ז"ל שהי' לו תלמיד{{הערה|מבואר שזה היה רבי אהרן מסטרשלה.}} שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב ובזה רמז מיד על מוהרנ"ת [=מורנו הרב ר' נתן] ז"ל שירבה מאד לחדש בתורתו הקדושה"{{הערה|כוכבי אור, אבני"ה ברזל, אות ו.}}. | |||
באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר "ליקוטי אמרים"{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. ה[[בית רבי]]{{הערה|עמ' ס"ו.}} הביא בשם אחד מ"נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר "ליקוטי אמרים" היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. | |||
כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור (שבחו של צדיק עמ' קט"ו בשם הרב עזריאל זעליג סלונים ובשם הרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש.)}}. | |||
== | רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם. | ||
===פגישותיו עם אדמו"ר הזקן=== | |||
במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן. | |||
כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה {{ציטוטון|"רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|במקור באידיש:{{ציטוטון| עס איז שוין אויף דיר ג-א-ט אליין א גרויס רחמנות.}}}} ואמר על זה רבי נחמן שאדמו"ר הזקן קלע למטרה{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו"ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] "וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בתפילה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו".}}. | |||
לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה ("[[מסע ברדיטשוב]]") לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן. | |||
רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) ב"ב תשכ"א. להעיר שביטוי זה נאמר בנ"ך לגבי [[דוד המלך]]. שמואל א'-יח,יג.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}. | |||
לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), שיח שרפי קודש (ברסלב) ח"ב ע' רי"ג, מחנים, אבני"ה ברזל, .}} אך התוכן של כולן שווה, שעל ידי שהחסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] מניחים בכליהם קופות צדקה של אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים ומהיהודים באזורם כסף עבור אדמו"ר הזקן{{הערה|או בשביל צדקת ארץ ישראל - לחלק מהגרסאות}} - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים{{הערה|לחלק מהגרסאות: אדמו"ר הזקן התבטא: בכך כשיגדלו הם לא יחלקו עלי.}}. | |||
רבי נחמן | יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}. | ||
לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן מן העיר. | |||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
ספרו לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}: | |||
*"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}. | *"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}. | ||
*"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט [[תש"כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}. | *"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט [[תש"כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}. | ||
== | ==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו== | ||
*ספר המידות - חציו כתב בקטנותו וחציו בגדלותו | |||
* ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. | |||
* סיפורי מעשיות משנים קדמוניות | |||
* שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב. | |||
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת [[תיקון הכללי]]. | |||
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם: | |||
* חיי מוהר"ן | |||
* שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[מלחמת נפוליאון]] | |||
* ליקוטי עצות | |||
* | |||
==מתלמידיו== | |||
*אחיו הרב יחיאל | |||
*הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות". | |||
*הרב נפתלי מנמירוב. | |||
*הרב יודל מדאשיב. | |||
*הרב שמואל אייזיק מדאשיב. | |||
*הרב המגיד מטרוביץ - שה[[אדמו"ר הזקן]] לקח ממנו הסכמה על [[סידור אדמו"ר הזקן|הסידור]]. | |||
*הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב | |||
*הרב יצחק לייב מטעפליק | |||
*הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ | |||
*הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש) | |||
*הרב דב אטקאפטשיק | |||
*הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ | |||
*הרב חיים שרה'ס | |||
*הרב מרדכי הדין מטעפליק | |||
*הרב חייקל החזן | |||
* | ==ראו גם== | ||
* [[חסידות ברסלב]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], | * הרב [[יהושע מונדשיין]], [https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן], גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. | ||
*{{קישור | * {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | ||
* {{קישור התקשרות צאח|1878|10774||כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | |||
* [https://chabad.info/magazine/298151/ הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} {{אינפו}}, [https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_379.-Ki-Savo-5782.pdf|החצר האחורית ברחוב בלינסקי 1] הרב נתן מיימון, מספר על עצת הרבי להצלחת קברו של רבי נחמן, בראיון לעלון הסיפור שלי מבית ג'ם {{קישור שבור}} | |||
* [https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן] {{col}} ט"ז טבת, תשפ"ב. | |||
*[https://col.org.il/news/147803 מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?] {{COL}} | |||
{{קרדיט|הערך בויקיפדיה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:53, 18 בנובמבר 2024
| רבי נחמן מברסלב | |
|---|---|
| |
| לידה | א' ניסן תקל"ב |
| מז'יבוז' | |
| פטירה | י"ח תשרי תקע"א |
| אומן | |
| מקום פעילות | ברסלב |
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א) יסד חסידות ברסלב, היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי נחמן נולד א' ניסן תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה לאביו רבי שמחה ואימו מרת פייגא בת מרת אדל בת הבעל שם טוב. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי נחמן מהורדנקא תלמיד הבעש"ט.
כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר הבר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים.
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת תקנ"ח.
בשנת תקנ"ח החליט לנסוע לארץ ישראל לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג.לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.כל גדולי ישראל שבארץ הקודש שלחו אליו מכתבים שיבוא להתאחסן אצלם ביניהם רבי זאב וולף מטשרניאוסטראה ורבי אברהם מקאליסק איתו דיבר אודות המחלוקות עם אדמו"ר הזקן ועל הדרך לעשות ביניהם שלום.
בשנת תק"ס עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי, ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת תקס"ב הוא עבר בהסכמת דודו רבי ברוך ממז'יבוז' לברסלב. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.
לאחר השריפה הגדולה בברסלב, הוא עבר בשנת תק"ע עם חסידיו לאומן. נפטר שם בי"ח תשרי תקע"א.
קשריו עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת התקרבותו של הרה"ק רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני הוא אודות אדמו"ר הזקן, וזה תוכנו: "מעשה מהרב ר' שניאור זלמן מלאדי ז"ל שהי' לו תלמיד[1] שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב ובזה רמז מיד על מוהרנ"ת [=מורנו הרב ר' נתן] ז"ל שירבה מאד לחדש בתורתו הקדושה"[2].
באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו בראש השנה שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, וספר "ליקוטי אמרים"[3]. הבית רבי[4] הביא בשם אחד מ"נכדי רבינו"[5] שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר "ליקוטי אמרים" היא לתניא, ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה.
אדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו[6].
כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו אדמו"ר הזקן: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי[7].
רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרה"ק רבי אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון[8]. ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מחסידות ברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.
פגישותיו עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך ביקורו בארץ ישראל, הוא נפגש מספר פעמים עם ר' אברהם מקאליסק בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם לאדמו"ר הזקן לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן.
כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה ""רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם"[9] ואמר על זה רבי נחמן שאדמו"ר הזקן קלע למטרה[10], על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו[11].
לאחר חגי חודש תשרי תק"ע ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה ("מסע ברדיטשוב") לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' ברוך ממז'יבוז' על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.
רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"[12]. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב[13].
לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות[14] אך התוכן של כולן שווה, שעל ידי שהחסידים המלמדים מניחים בכליהם קופות צדקה של אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים ומהיהודים באזורם כסף עבור אדמו"ר הזקן[15] - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים[16].
יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן[17].
לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן מן העיר.
בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרו לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב[18]:
- "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו[19].
- "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו[20].
ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר המידות - חציו כתב בקטנותו וחציו בגדלותו
- ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
- סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
- שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:
- חיי מוהר"ן
- שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
- ליקוטי עצות
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו הרב יחיאל
- הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות".
- הרב נפתלי מנמירוב.
- הרב יודל מדאשיב.
- הרב שמואל אייזיק מדאשיב.
- הרב המגיד מטרוביץ - שהאדמו"ר הזקן לקח ממנו הסכמה על הסידור.
- הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב
- הרב יצחק לייב מטעפליק
- הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ
- הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש)
- הרב דב אטקאפטשיק
- הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ
- הרב חיים שרה'ס
- הרב מרדכי הדין מטעפליק
- הרב חייקל החזן
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11.
- הרב מרדכי מנשה לאופר, עקבות ברסלב בתורתו של הרבי במגזין התקשרות מספר 1088
- הרב מרדכי מנשה לאופר, כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב במגזין התקשרות מספר
- הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב
, האחורית ברחוב בלינסקי 1 הרב נתן מיימון, מספר על עצת הרבי להצלחת קברו של רבי נחמן, בראיון לעלון הסיפור שלי מבית ג'ם (הקישור אינו פעיל, י"ז בחשוון ה'תשפ"ה) - קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן
ט"ז טבת, תשפ"ב. - מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על הערך בויקיפדיה
הערות שוליים
- ↑ מבואר שזה היה רבי אהרן מסטרשלה.
- ↑ כוכבי אור, אבני"ה ברזל, אות ו.
- ↑ חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).
- ↑ עמ' ס"ו.
- ↑ בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב שלמה שניאור זלמן שניאורסון ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.
- ↑ נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור (שבחו של צדיק עמ' קט"ו בשם הרב עזריאל זעליג סלונים ובשם הרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש.)
- ↑ ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.
- ↑ במקור באידיש:" עס איז שוין אויף דיר ג-א-ט אליין א גרויס רחמנות."
- ↑ בדומה למה שכתב אדמו"ר הזקן באגרת התשובה - פרק ז' "וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.
- ↑ 'כוכבי אור' (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בתפילה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו".
- ↑ כוכבי אור ברסלב, (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) ב"ב תשכ"א. להעיר שביטוי זה נאמר בנ"ך לגבי דוד המלך. שמואל א'-יח,יג.
- ↑ 'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.
- ↑ מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), שיח שרפי קודש (ברסלב) ח"ב ע' רי"ג, מחנים, אבני"ה ברזל, .
- ↑ או בשביל צדקת ארץ ישראל - לחלק מהגרסאות
- ↑ לחלק מהגרסאות: אדמו"ר הזקן התבטא: בכך כשיגדלו הם לא יחלקו עלי.
- ↑ כתבה על-כך ב
- ↑ יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין זמרת הארץ, אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.
- ↑ לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90.
- ↑ לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, שיחת יו"ד שבט תש"כ - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283.