חנן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←בחזית: תקלדה) |
אשר וילהלם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:חנן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין בצרפת]] | ||
הרב '''חנן | הרב '''חנן לוין''' ([[ו' טבת]] [[תרע"א]] - [[ל' ניסן]] [[תשנ"ו]]) היה [[שד"ר]] ו[[ר"מ]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ו' טבת]] [[תרע"א]] בפריסלב, לאביו הרב [[אברהם לוין]]. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו". | נולד ב[[ו' טבת]] [[תרע"א]] בפריסלב, לאביו הרב [[אברהם לוין]]. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו". | ||
בקייב למד ב[[תומכי תמימים קייב]]. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך | בקייב למד ב[[תומכי תמימים קייב]]. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך ר' חנן לא ויתר. | ||
ב[[תשרי]] [[תרצ"ט]] בא בקשרי השידוכין עם זוגתו בת ר' [[אליהו | ב[[תשרי]] [[תרצ"ט]] בא בקשרי השידוכין עם זוגתו מרת אסתר רחל בת ר' [[אליהו מיכל האפט]]. הם התחתנו בי' [[אלול]] [[תרצ"ט]]. | ||
=== בחזית === | === בחזית === | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[ת"ש]] שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שב[[תש"א]] פלשו הנאצים ל[[רוסיה]] והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים. | בשנת [[ת"ש]] שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שב[[תש"א]] פלשו הנאצים ל[[רוסיה]] והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים. | ||
במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה | במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה | ||
ושלא לפספס אף יום בלי להניח תפילין, ובשביל זה הוא אפילו קפץ למים קפואים. | |||
במשך שירותו כתב יומן המתאר את מסירות נפשו במלחמה. | |||
הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו וכי אשתו ובתו ב[[סמרקנד]]. הוא נסע מיד ל[[סמרקנד]] ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר. | לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" ולהשאר בצבא, אך הוא התחמק בתואנות שונות. | ||
באחת מהשנים הוא ואחיו שינו את שם המשפחה ל"אריול" (נשר בשפה הרוסית) מפאת השלטונות הרוסים, אך לבסוף (הוא ורוב משפחתו) חזרו ללוין. | |||
הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו בבאבי יער וכי אשתו ובתו ב[[סמרקנד]]. הוא נסע מיד ל[[סמרקנד]] ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר. | |||
== עם רבותינו נשיאינו == | == עם רבותינו נשיאינו == | ||
| שורה 27: | שורה 31: | ||
בבריחה הידועה ('[[יציאת רוסיה תש"ו]]') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה ב[[אלול]] [[תש"ו]]. | בבריחה הידועה ('[[יציאת רוסיה תש"ו]]') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה ב[[אלול]] [[תש"ו]]. | ||
הוא רצה מיד | הוא רצה מיד לנסוע לאדמו"ר ה[[ריי"צ]] אך ר' [[ניסן נעמנוב]] ביקשו להישאר ב[[צרפת]] להיות [[שד"ר]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]]. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת, ור' חנן נשאר. | ||
במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה". | במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה". | ||
בשנת [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב [[יוחנן גורדון]] לעבור כ[[שליח ציבור]] במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?". | בשנת [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב [[יוחנן גורדון]] לעבור כ[[שליח ציבור]] במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני [[הרבי]]?". | ||
בשנת [[תשנ" | = פטירתו = | ||
בשנת [[תשנ"ו]] חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום [[ל' ניסן]] אמר ו[[וידוי]], הכריז {{יחי}} והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך". | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו הרב אברהם מרדכי, מתגורר | * רעייתו, אסתר רחל - נפטרה ז' שבט תשס"ו. | ||
*בנו הרב יוסף יצחק, מתגורר בסרסל צרפת. | *בנו הרב [[אברהם מרדכי לוין]], מתגורר ב[[לוד]] [[ישראל]]. | ||
*בנו הרב מנחם מענדל, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק. | *בנו הרב [[יוסף יצחק לוין]], מתגורר בסרסל, [[צרפת]]. | ||
*חתנו הרב [[מרדכי בלינוב]], | *בנו הרב [[מנחם מענדל לוין (קראון הייטס)|מנחם מענדל לוין]], מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק. | ||
*חתנו הרב [[ישראל לבקובסקי]], מתגורר | *חתנו הרב [[מרדכי בלינוב]], התגורר בצרפת. | ||
* חתנו הרב [[לוי פאריז]], | *חתנו הרב [[ישראל לבקובסקי]], מתגורר ב[[קראון הייטס]], ניו יורק. | ||
* חתנו הרב [[לוי פאריז]], היה [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לונדון]], אנגליה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדו, ר' שמואל לוין, ראש [[חודש ניסן]] תשס"ו | * [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדו, ר' שמואל לוין, ראש [[חודש ניסן]] תשס"ו. | ||
*תשורה משפחת לוין, [[תש"פ]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 52: | שורה 59: | ||
{{מיון רגיל:לוין, חנן}} | {{מיון רגיל:לוין, חנן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]] | [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לוין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים בצרפת]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:50, 10 בנובמבר 2024
הרב חנן לוין (ו' טבת תרע"א - ל' ניסן תשנ"ו) היה שד"ר ור"מ של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בו' טבת תרע"א בפריסלב, לאביו הרב אברהם לוין. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו".
בקייב למד בתומכי תמימים קייב. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך ר' חנן לא ויתר.
בתשרי תרצ"ט בא בקשרי השידוכין עם זוגתו מרת אסתר רחל בת ר' אליהו מיכל האפט. הם התחתנו בי' אלול תרצ"ט.
בחזית[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבוע לאחר חתונתו פרצה מלחמת העולם השנייה והוא גוייס לחזית.
בשנת ת"ש שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שבתש"א פלשו הנאצים לרוסיה והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים.
במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה
ושלא לפספס אף יום בלי להניח תפילין, ובשביל זה הוא אפילו קפץ למים קפואים.
במשך שירותו כתב יומן המתאר את מסירות נפשו במלחמה.
לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" ולהשאר בצבא, אך הוא התחמק בתואנות שונות.
באחת מהשנים הוא ואחיו שינו את שם המשפחה ל"אריול" (נשר בשפה הרוסית) מפאת השלטונות הרוסים, אך לבסוף (הוא ורוב משפחתו) חזרו ללוין.
הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו בבאבי יער וכי אשתו ובתו בסמרקנד. הוא נסע מיד לסמרקנד ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר.
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבריחה הידועה ('יציאת רוסיה תש"ו') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה באלול תש"ו.
הוא רצה מיד לנסוע לאדמו"ר הריי"צ אך ר' ניסן נעמנוב ביקשו להישאר בצרפת להיות שד"ר לתומכי תמימים ברינואה. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת, ור' חנן נשאר.
במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה".
בשנת תשי"ז נסע לרבי לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב יוחנן גורדון לעבור כשליח ציבור במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?".
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ו חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום ל' ניסן אמר ווידוי, הכריז יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, אסתר רחל - נפטרה ז' שבט תשס"ו.
- בנו הרב אברהם מרדכי לוין, מתגורר בלוד ישראל.
- בנו הרב יוסף יצחק לוין, מתגורר בסרסל, צרפת.
- בנו הרב מנחם מענדל לוין, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.
- חתנו הרב מרדכי בלינוב, התגורר בצרפת.
- חתנו הרב ישראל לבקובסקי, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.
- חתנו הרב לוי פאריז, היה משפיע בישיבת תומכי תמימים לונדון, אנגליה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, מי יחיה ומי ימות מי במים ומי באש, כתבה ובה ציטוטים מיומניו של הרב חנן, בית משיח גליון 616 עמ' 48 ואילך
