זושא ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (63 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זושא_ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]] | [[קובץ:זושא_ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]] | ||
הרב '''זושא ריבקין''' היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד. | הרב '''זושא ריבקין''' ([[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] - [[י"ח אדר]] [[תשע"ב]]) היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט כסלו]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא. | נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא. | ||
בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[ | בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[רוסיה הקומוניסטית|קומוניסטי]]. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא". למד בישיבה ב[[סמרקנד]]. | ||
בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם | בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה. | ||
לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו]]. | לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו]]. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו. | כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו. | ||
בט"ו סיוון ה'תשי"ד | בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמי בת ר' יוסף שמואל זיגלבוים. | ||
בסוף שנות הלמ"דים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי, בפתק שהגיש לרבי שכח לחתום את שמו, לאחר שהרבי הביט בפתק הרבי חייך ואמר (הרבי אמר את דבריו בשפה ה[[רוסית]]): חסיד אחד התהלך ברחובות רוסיה, שוטר עצר אותו וביקש ממנו תעודה מזהה, החסיד לא החזיק באמתחתו תעודה מזהה אך הוא הגיב לדברי השוטר: הנה אני כאן בעצמי, מדוע אתה צריך את התעודה שלי?{{הערה|הרבי חייך בכל משך הזמן בו סיפר את הסיפור, ר' זושא סיפר זאת לחסיד אחר שכתב את הסיפור במדור קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד גליון 2044 ע' 19.}}. | |||
בליל י"ז כסליו תשמ"א הגיע מהארץ ל 770 ובידו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש. ויוכנס לבית מנחם בכפר חב"ד ארץ הקודש. לאחר תפילת ערבית הגיש ר' זושא לרבי את החתימות וגם' יד' מכסף לספר התורה. הרבי התעניין מתי הוא חוזר לארץ. כשר' זושא ענה שהוא נוסע למחרת בישר לו הרבי שמחר תיערך לכבוד הסיום התוועדות מיוחדת לפני תפילת מנחה. לאחר מנחה התקיימה התוועדות מיוחדת בה קם הרבי מכסאו ומסר לר' זושא את כתר הספר תורה עם' יד' הכסף ואמר 'בשם כל הקהל'. וכן יין לחלק בהכנסת ספר תורה לקהל שישתתף. הרבי מזג לו לחיים ואיחל לו 'הצלחה רבה' וכן כסף לתת לצדקה. ר' זושא אמר לרבי 'שהקב"ה יעזור שהרבי יניח את הכתר בארץ הקודש. הרבי ענה 'אמן'. הרבי ביקש שמי שעשה את הכתר יגיע גם, וחילק גם לו משקה. | |||
התאפיין באמונה וציפייה עזה בהתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח במשך כל השנים כשהוא מבטא את ציפייתו זו גם בדיבוריו עם הרבי. כך מימן הוא את הדפסתו של 'קובץ חידושי תורה בעניני המלך המשיח והגאולה השלמה' שיצא לאור ע"י ר' [[משה סלונים]] בחודש [[מרחשון]] [[תשמ"ג]] ובו הופיעו דברים ברורים על כך שהרבי הוא המלך המשיח, כשבסוף הקובץ נדפסה ההקדשה: "קובץ זה נדפס ע"י הרה"ח ר' זושא שי' רבקין לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א - מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בשנה זו שנת תשמ"ג". | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
נפטר ב[[י"ח אדר]] ה'[[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]]. | |||
==פעילותו== | |||
===מסעדת ישורון=== | ===מסעדת ישורון=== | ||
בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'. | בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'. | ||
בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא | בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא ייתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!". | ||
בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...". | בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...". | ||
| שורה 33: | שורה 42: | ||
המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם. | המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם. | ||
בתחילת שנות הנו"ן{{הערה|קיץ תנש"א או בחורף תשנ"ב.}} תלה בחזית המסעדה שלט 'הכונו! הכונו! הכונו! לביאת המשיח'. עשר דקות דקות קודם כניסת [[שבת]] שלח ר' זושא פקס לרבי בו דיווח על תליית השלט והכיתוב שבו, תוך שהוא ממשיך ושואל: עד מתי נזדקק לשלט זה? מתי נזכה לבשר ש"הנה הנה משיח בא"? שעות ספורות אחר כך יצאה תשובה מהרבי שתוכנה: להוסיף "הנה הנה משיח בא". בשיחה מאוחרת עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] הובהר כי הרבי ענה זאת בתור הוראה. עוד באותו שבוע עודכן השלט ונוסף בו הכיתוב: "הנה! הנה! הנה! המשיח בא"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גל' 827.}}. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
===הקמת בית מנחם=== | ===הקמת בית מנחם=== | ||
ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד | ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד, ובמהלך בנייתו זכה לעידודים רבים מהרבי. | ||
לקראת חנוכת הבית נסע במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בו כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה. | |||
==הארמון למלך המשיח== | |||
{{ערך מורחב|ארמון למלך המשיח}} | |||
ר' זושא יזם רעיון לבנות לרבי בית בכפר חב"ד, כשהציע זאת אחיו, ר' חיים ריבקין לרבי, ענה: "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד? ארמון!", אך הרבי הורה בינתיים לחכות. | |||
בשנת ה'תשנ"ב, התקבל האישור להתחיל להתחיל בבניה. הרבי עודד עריכת מעמד 'הנחת אבן הפינה', ואף התעניין לאחר מכן בפרטיו. | |||
במהלך שנותיו האחרונות התעסק ר' זושא רבות בארמון, אך למרות זאת לא יצא הדבר לפועל לעת עתה. | |||
==משפחתו== | |||
*בתו, מרת חיה ברכה ע"ה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]]}} - אשת ר' [[אהרן דב הלפרין]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 51: | שורה 69: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק להבות]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג. | *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק להבות]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג. | ||
{{בית|ישראל אהרונסון|השליחות הדרמטית|1351|24-28|תשפ"ג}} | |||
*'''הנה הנה משיח בא''' [על מסעדת ישורון] - בית משיח, גליון 122, עמ' 13 ואילך. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* אלי אלון, [http:// | * אלי אלון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64156 החסיד שהפך לחלק בלתי-נפרד מקו הרכבת ת"א-כפ"ח] אתר news1 | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67400 החסיד שנותר צעיר כל ימיו]{{תמונה}}, צרור תמונות מתחנות חייו [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67421 מהמסעדה]{{תמונה}} - {{אינפו}} | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67399 ברוך דיין האמת: הרב זושא ריבקין], הידיעה על פטירתו - {{אינפו}} | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67403 הרב אשכנזי אמר קדיש וכל הקהל ענה אמן בדמעות]{{וידאו}}, מעמד ההלוויה - {{אינפו}} | ||
*יוסף חיים בולטון [http:// | *יוסף חיים בולטון [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67583 זושא, תרשה לי לומר תודה ● טור פרידה] {{אינפו}} | ||
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}} | * מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/129614 כשר' זושא ביקש אישור מהרבי למכור המסעדה לשני חסידים]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ריבקין, זושא}} | |||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:47, 13 בנובמבר 2024
הרב זושא ריבקין (י"ט כסלו תרפ"ז - י"ח אדר תשע"ב) היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט כסלו תרפ"ז בעיר הומיל שברוסיה הלבנה, לאביו החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין ואמו מרת שיינא.
בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי הקומוניסטי. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא". למד בישיבה בסמרקנד.
בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.
לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת רוסיה תש"ו.
לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינוא שבצרפת.
כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.
בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמי בת ר' יוסף שמואל זיגלבוים.
בסוף שנות הלמ"דים נכנס ליחידות אל הרבי, בפתק שהגיש לרבי שכח לחתום את שמו, לאחר שהרבי הביט בפתק הרבי חייך ואמר (הרבי אמר את דבריו בשפה הרוסית): חסיד אחד התהלך ברחובות רוסיה, שוטר עצר אותו וביקש ממנו תעודה מזהה, החסיד לא החזיק באמתחתו תעודה מזהה אך הוא הגיב לדברי השוטר: הנה אני כאן בעצמי, מדוע אתה צריך את התעודה שלי?[1].
בליל י"ז כסליו תשמ"א הגיע מהארץ ל 770 ובידו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש. ויוכנס לבית מנחם בכפר חב"ד ארץ הקודש. לאחר תפילת ערבית הגיש ר' זושא לרבי את החתימות וגם' יד' מכסף לספר התורה. הרבי התעניין מתי הוא חוזר לארץ. כשר' זושא ענה שהוא נוסע למחרת בישר לו הרבי שמחר תיערך לכבוד הסיום התוועדות מיוחדת לפני תפילת מנחה. לאחר מנחה התקיימה התוועדות מיוחדת בה קם הרבי מכסאו ומסר לר' זושא את כתר הספר תורה עם' יד' הכסף ואמר 'בשם כל הקהל'. וכן יין לחלק בהכנסת ספר תורה לקהל שישתתף. הרבי מזג לו לחיים ואיחל לו 'הצלחה רבה' וכן כסף לתת לצדקה. ר' זושא אמר לרבי 'שהקב"ה יעזור שהרבי יניח את הכתר בארץ הקודש. הרבי ענה 'אמן'. הרבי ביקש שמי שעשה את הכתר יגיע גם, וחילק גם לו משקה.
התאפיין באמונה וציפייה עזה בהתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח במשך כל השנים כשהוא מבטא את ציפייתו זו גם בדיבוריו עם הרבי. כך מימן הוא את הדפסתו של 'קובץ חידושי תורה בעניני המלך המשיח והגאולה השלמה' שיצא לאור ע"י ר' משה סלונים בחודש מרחשון תשמ"ג ובו הופיעו דברים ברורים על כך שהרבי הוא המלך המשיח, כשבסוף הקובץ נדפסה ההקדשה: "קובץ זה נדפס ע"י הרה"ח ר' זושא שי' רבקין לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א - מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בשנה זו שנת תשמ"ג". גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
נפטר בי"ח אדר ה'תשע"ב בכפר חב"ד.
פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסעדת ישורון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'.
בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא ייתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!".
בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".
במספר הזדמנויות הפנה הרבי יהודים מתל אביב שנכנסו ליחידות, לבקר במסעדה.
בשלב מסויים חשב לשנות את שם המסעדה ל'מסעדת ופרצת', אך הרבי הורה לו להשאיר את השם הנוכחי.
המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם.
בתחילת שנות הנו"ן[2] תלה בחזית המסעדה שלט 'הכונו! הכונו! הכונו! לביאת המשיח'. עשר דקות דקות קודם כניסת שבת שלח ר' זושא פקס לרבי בו דיווח על תליית השלט והכיתוב שבו, תוך שהוא ממשיך ושואל: עד מתי נזדקק לשלט זה? מתי נזכה לבשר ש"הנה הנה משיח בא"? שעות ספורות אחר כך יצאה תשובה מהרבי שתוכנה: להוסיף "הנה הנה משיח בא". בשיחה מאוחרת עם המזכיר הרב יהודה לייב גרונר הובהר כי הרבי ענה זאת בתור הוראה. עוד באותו שבוע עודכן השלט ונוסף בו הכיתוב: "הנה! הנה! הנה! המשיח בא"[3].
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
הקמת בית מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זושא היה ממקימי בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד, ובמהלך בנייתו זכה לעידודים רבים מהרבי.
לקראת חנוכת הבית נסע במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בו כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה.
הארמון למלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ארמון למלך המשיח |
ר' זושא יזם רעיון לבנות לרבי בית בכפר חב"ד, כשהציע זאת אחיו, ר' חיים ריבקין לרבי, ענה: "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד? ארמון!", אך הרבי הורה בינתיים לחכות.
בשנת ה'תשנ"ב, התקבל האישור להתחיל להתחיל בבניה. הרבי עודד עריכת מעמד 'הנחת אבן הפינה', ואף התעניין לאחר מכן בפרטיו.
במהלך שנותיו האחרונות התעסק ר' זושא רבות בארמון, אך למרות זאת לא יצא הדבר לפועל לעת עתה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת חיה ברכה ע"ה[4] - אשת ר' אהרן דב הלפרין.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל אהרונסון, השליחות הדרמטית, שבועון בית משיח, גיליון 1351 עמוד 24-28 (תשפ"ג)
- הנה הנה משיח בא [על מסעדת ישורון] - בית משיח, גליון 122, עמ' 13 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלי אלון, החסיד שהפך לחלק בלתי-נפרד מקו הרכבת ת"א-כפ"ח אתר news1
- החסיד שנותר צעיר כל ימיו
, צרור תמונות מתחנות חייו מהמסעדה - 
- ברוך דיין האמת: הרב זושא ריבקין, הידיעה על פטירתו -
- הרב אשכנזי אמר קדיש וכל הקהל ענה אמן בדמעות
, מעמד ההלוויה - - יוסף חיים בולטון זושא, תרשה לי לומר תודה ● טור פרידה
- מ. פריד ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב
- כשר' זושא ביקש אישור מהרבי למכור המסעדה לשני חסידים
