ליל ניטל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:17, 27 ביוני 2024

הרבי משחק שחמט עם חותנו הרבי הריי"צ בעיירת המרפא פרכטולדסדורף (התמונה אינה מליל ניטל)

ליל ניטל (או ליל ניתל) הוא הלילה בו נולד אותו האיש יימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק בלימוד התורה. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות בקליפות (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).

תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים הנוצרים את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).

הרבי כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא^[1], למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום^[2]. בארץ ישראל וברוב המדינות) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

פירוש השם ניטל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.

שביום זה מת אותו האיש - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
שביום זה נולד אותו האיש - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

מנהגי לילה זה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות^[3].

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש עבודה זרה שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה^[4]. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות^[5]. אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה^[6], וכדברי אדמו"ר הריי"צ ש:"נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.".

אדמו"ר הרש"ב התבטא פעם^[6]: "המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב^[7]".

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של אדמו"ר הצמח צדק בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: "פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" [שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?] אך בכל זאת סגר את הספר^[8]. הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטים א. היה זה המשמש. ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום' ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?! ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה^[9].

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות^[10]. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל^[11].

ניצול הזמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן: א) אדמו"ר הרש"ב נהג בניטל "לשחק" שחמט או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן בגדים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי דחנוכה, ולאחר תפילת ערבית והדלקת הנרות אמר הרבי שיחת קודש קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מהתורה אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון שמנהג ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים^[12].

מנהגי החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים במבצע חנוכה.

עיסוקים נוספים בלילה זה:

משחק בשחמט.
קריאת סיפורי חסידים^[13].
צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה).

במענה פרטי לרב משה יהודה קוטלרסקי הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה^[14].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכון הלכה חב"ד: תרשים מנהגי ליל ניטל ^[15]
הרב בלאו מישיבת חובבי תורה, ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות - באתר , כ"ז בכסלו ה'תשע"ב
מרדכי מנשה לאופר, מה עושים ב'ניטל'? במגזין התקשרות מספר 544
הניטל ומנהגיו הרב טוביה פריינד
שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל, בלוג 'התבוננות' של ד"ר יחיאל הררי
הרב שניאור אשכנזי: חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום, מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו
התמונות שהרבי ראה בליל ניטל
מה עושים ב'ניטל'?, שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

↑ ראה דרכי חיים ושלום סימן תתכה.
↑ שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה.
↑ לוח היום יום י"ז טבת, וכן באגרות קודש אגרת ה'קכג.
↑ משמעות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים.
↑ הובא בטעמי המנהגים בשם ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא במכתבו של הרבי.
↑ ^6.0 ^6.1 לוח היום יום י"ז טבת.
↑ במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.
↑ אגרות קודש חלק ז' עמוד קס"א
↑ ראה לקוטי שיחות חלק יא עמד 292.
↑ אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.
↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).
↑ ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.
↑ כך הורה הרבי לר' יוסף וינברג לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.
↑ תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.
↑ תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.

[1] ראה דרכי חיים ושלום סימן תתכה.

[2] שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה.

[3] לוח היום יום י"ז טבת, וכן באגרות קודש אגרת ה'קכג.

[4] משמעות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים.

[5] הובא בטעמי המנהגים בשם ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא במכתבו של הרבי.

[היום_יום-6] 6.0 ^6.1 לוח היום יום י"ז טבת.

[7] במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.

[8] אגרות קודש חלק ז' עמוד קס"א

[9] ראה לקוטי שיחות חלק יא עמד 292.

[10] אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.

[11] שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).

[12] ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.

[13] כך הורה הרבי לר' יוסף וינברג לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.

[14] תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.

[15] תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}
+[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
-[[קובץ:שחמט.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
+'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] [[יימח שמו וזכרו]]. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).
-'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. כנימוק למנהג זה ניתן ההסבר כי הלימוד בזמן זה עולל להוסיף חיות ב[[קליפות]].
-כיום, לילה זה נהוג ברוב הקהילות בליל ה-25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים בליל ה-7 בינואר, ויש נוהגים בכך בשני הלילות. חילוקי המנהגים נובעים משינוי הזמנים בהם חגגו הנוצרים את חג המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני) הרבי טען כי יש לקבוע את המנהג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}.
+תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).
+[[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}. ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.
 ==פירוש השם ניטל==
@@ שורה 12: / שורה 13: @@
 ==מנהגי לילה זה==
-היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=לוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.
+היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.
-הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.
+הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
+ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.
+אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.
-כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר].}}, וכדברי [[הרבי הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.
+[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.
-[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.
+מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.
+הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטים
+א. היה זה המשמש.
+ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום'
+ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?!
+ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.
-מאידך מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: "פעטח! פעטח! ווער האט געפרעגט בא דיר, [טיפש, טיפש, מי שאל אותך]{{הערה|סופר על ידי ר' [[חיים אברהם דוכמן]]}}.
+הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.
+הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.
 ===ניצול הזמן===
-בתש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
+בשנת [[תש"נ]] אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
 א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.
-ב) לתקן [[בגד|בגדים]] וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...
+ב) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...
 ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.
-בשנת [[תש"נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.
+באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.
-מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד על ידי העולם מתקיים{{מקור}}.
+מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.
 ==מנהגי החסידים==
@@ שורה 39: / שורה 49: @@
 עיסוקים נוספים בלילה זה:
 *משחק ב[[שחמט]].
-*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
+*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
-*צפיה בוידאו מהרבי.
+*צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה).
+במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.
 ==קישורים חיצוניים==
-* {{קישור חבד אינפו|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}
+* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''' {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}
-* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
+* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}
+* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}
+* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}
+* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]
+* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}
+*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}
+*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}
+{{הלכה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
 [[קטגוריה:עבודה זרה]]