משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שף ויתיב העביר את הדף משה מרדכי עמרמי ל־משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)) |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה מרדכי עמרמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה מרדכי עמרמי]] | [[קובץ:משה מרדכי עמרמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה מרדכי עמרמי]] | ||
הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - | הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פוגורלסקי ([[תרכ"ג]] - [[ג' אלול]] [[תש"א]]) היה ראש ישיבה ורב ב[[ישיבת חב"ד פוצ'פ|פוצ'פ]] ומחבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרכ"ג]] ב[[עיירה]] פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שהיה [[שו"ב]] בעיירה. | |||
" | |||
בהיותו תלמיד ישיבה, בחר בו יהודי עשיר בשם קריצ'בסקי לחתן לבתו, הוא שילם כסף, כדי שבשנים שנותרו עד החתונה יסודר במתכונת 'ימים' קבועה, לאחר שעד אז ישן מדי פעם על ספסל בבית כנסת, הוא שכר לו מורים ורבנים, עד שבגיל שש עשרה נשא את הבת שרה מינה שהייתה אז בת ארבע עשרה. לאחר החתונה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[החפץ חיים]] ומאדמו"ר [[המהר"ש]] (או הרש"ב){{הערה|על פי ספר זיכרון שכתבה כלתו חיה דבורה עמרמי}}. | |||
תחילה שימש כ[[שו"ב]] בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי [[יהושע נתן גנסין]], המכונה ר' העשיל נטע. בהיותו [[שוחט]] מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |||
לאחר [[פסח]] [[תר"ע]] התמנה כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי הייתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות. | |||
הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן חורף [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ. | |||
ר' משה סייע בפוצ'פ לרב גנסין, ושימש כמשגיח על השוחטים בעיר. | |||
נולדו לו 18 ילדים ועשרה מהם נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות. בן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. | |||
באותה תקופה עלו הקומוניסטים לשלטון. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי [[מזון]] אחרים. אשתו יצאה ל[[מוסקבה]] עם שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה. בנסיעה אחת נדבקה ב[[טיפוס]] הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, בגיל חמישים ואחת בלבד. | |||
בסתיו [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. מכיוון שלא הסכים לכהן כרב במקומו ללא בקשה מהקהילה, הכריז בני הקהילה על בחירתו כרב. | |||
לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה שעל רב המקום להיות נשוי, עקב היותו כהן, התחתן עם רווקה מבוגרת בשם שפרה רחל, שלא נישאה עד אז עקב רצונה להתחתן רק עם רב. | |||
בתחילת שנות התר"צ נאסר על לימוד תורה, הוא נכלא יחד עם רוצח אלים, שלא הזיק לו, ואף חל בו שינוי פנימי. ניסו גם להאכילו בטריפות במרמה, אך הוא גילה זאת וניצל{{הערה|על פי נכדו אמציה עמרמי}}. | |||
=== בארץ ישראל === | |||
במשך שנים רבות לצאת את [[רוסיה]] ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו. | |||
בשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את [[רוסיה]] והפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן. | |||
ברמת גן פגש בחברו הטוב הרב [[משה אקסלרוד]], וכן בתלמידו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש. | |||
ברמת גן פגש בחברו הטוב | |||
במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן. | במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן. | ||
גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה | גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה. נסיון למנותו לראש ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] לא יצא לפועל{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} | ||
הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה. | הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה. | ||
| שורה 61: | שורה 40: | ||
בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו. | בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו. | ||
ביום [[ג' באלול]] [[תש"א]] נפטר. | |||
ביום [[ג' באלול]] [[תש"א]] נפטר | |||
== משפחתו == | |||
*בנו, דב עמרמי. | |||
*בנו, הירשל (צבי). | |||
*בתו, רבקה. | |||
*בתו, חיה בסקין. | |||
*בתו, מרים. | |||
*בתו, ציפורה | |||
*בנו, נח עמרמי. | |||
בנו אברהם טבע בנהר, ועוד עשרה ילדים נפטרו בילדותם. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*'''נתיבים במי הים''' - ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל. | *'''נתיבים במי הים''' - ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל. | ||
*'''מזמרת הארץ''' - ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת [[תשי"ג]]. בספר מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנכתב ביום ב' ב[[כסלו]] [[תש"י]] אל הרבנית שפרה רחל: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג". | *'''מזמרת הארץ''' - ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת [[תשי"ג]]. בספר מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנכתב ביום ב' ב[[כסלו]] [[תש"י]] אל הרבנית שפרה רחל: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג". | ||
*'''דרכים למשה''' - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ו[[מחשבה]] עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי [[חסידות חב"ד]]. הספר יצא על ידי בניו בשנת [[תש"כ]]. | *'''דרכים למשה''' - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ו[[מחשבה]] עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי [[חסידות חב"ד]]. הספר יצא על ידי בניו בשנת [[תש"כ]]. | ||
| שורה 76: | שורה 64: | ||
*תולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380. | *תולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380. | ||
{{מיון רגיל: עמרמי משה מרדכי}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | {{מיון רגיל: עמרמי, משה מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:57, 20 באוגוסט 2024
הרב משה מרדכי הכהן עמרמי - פוגורלסקי (תרכ"ג - ג' אלול תש"א) היה ראש ישיבה ורב בפוצ'פ ומחבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ברמת גן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרכ"ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שהיה שו"ב בעיירה.
בהיותו תלמיד ישיבה, בחר בו יהודי עשיר בשם קריצ'בסקי לחתן לבתו, הוא שילם כסף, כדי שבשנים שנותרו עד החתונה יסודר במתכונת 'ימים' קבועה, לאחר שעד אז ישן מדי פעם על ספסל בבית כנסת, הוא שכר לו מורים ורבנים, עד שבגיל שש עשרה נשא את הבת שרה מינה שהייתה אז בת ארבע עשרה. לאחר החתונה קיבל סמיכה לרבנות מהחפץ חיים ומאדמו"ר המהר"ש (או הרש"ב)[1].
תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נתן גנסין, המכונה ר' העשיל נטע. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש.
לאחר פסח תר"ע התמנה כר"מ בנגלה בישיבת תומכי תמימים שצעדרין. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי הייתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.
הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן חורף תרע"א ונתקבל להיות ר"מ בתומכי תמימים ליובאוויטש. אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף תרע"ב כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.
ר' משה סייע בפוצ'פ לרב גנסין, ושימש כמשגיח על השוחטים בעיר.
נולדו לו 18 ילדים ועשרה מהם נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת תרע"ג, גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות. בן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל.
באותה תקופה עלו הקומוניסטים לשלטון. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. אשתו יצאה למוסקבה עם שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה. בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, בגיל חמישים ואחת בלבד.
בסתיו תרע"ז נפטר הרב גנסין. מכיוון שלא הסכים לכהן כרב במקומו ללא בקשה מהקהילה, הכריז בני הקהילה על בחירתו כרב.
לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה שעל רב המקום להיות נשוי, עקב היותו כהן, התחתן עם רווקה מבוגרת בשם שפרה רחל, שלא נישאה עד אז עקב רצונה להתחתן רק עם רב.
בתחילת שנות התר"צ נאסר על לימוד תורה, הוא נכלא יחד עם רוצח אלים, שלא הזיק לו, ואף חל בו שינוי פנימי. ניסו גם להאכילו בטריפות במרמה, אך הוא גילה זאת וניצל[2].
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.
בשנת תרצ"ז קיבל רשות לעזוב את רוסיה והפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ברמת גן. הוא נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.
ברמת גן פגש בחברו הטוב הרב משה אקסלרוד, וכן בתלמידו הרב ישראל לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.
במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.
גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה. נסיון למנותו לראש ישיבת אחי תמימים תל אביב לא יצא לפועל[3]
הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.
בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, דב עמרמי.
- בנו, הירשל (צבי).
- בתו, רבקה.
- בתו, חיה בסקין.
- בתו, מרים.
- בתו, ציפורה
- בנו, נח עמרמי.
בנו אברהם טבע בנהר, ועוד עשרה ילדים נפטרו בילדותם.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נתיבים במי הים - ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל.
- מזמרת הארץ - ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת תשי"ג. בספר מכתב של אדמו"ר הריי"צ שנכתב ביום ב' בכסלו תש"י אל הרבנית שפרה רחל: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג".
- דרכים למשה - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ומחשבה עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי חסידות חב"ד. הספר יצא על ידי בניו בשנת תש"כ.
כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ 'יגדיל תורה' ובספר 'הר המלך' על הרמב"ם.
בספר סופרים וספרים כתב הרב שלמה יוסף זווין דברי הערכה על ספריו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חייו של הרב עמרמי, מאת שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גיליון 380.
הערות שוליים
- ↑ על פי ספר זיכרון שכתבה כלתו חיה דבורה עמרמי
- ↑ על פי נכדו אמציה עמרמי
- ↑ מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי