מלחמת העולם השנייה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלחמת העולם השנייה''' היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה | {{פירוש נוסף|נוכחי=השפעה ישירה של המלחמה|אחר=חב"ד בשואה|ראו=[[שואה]]}} | ||
'''מלחמת העולם השנייה''' היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה הייתה בין צבא גרמניה הנאצית למדינות רבות בעולם. מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה ה[[אירופה|אירופית]] החלה המלחמה ב-[[י"ז באלול]] [[תרצ"ט]], עם פלישת גרמניה הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה ב-[[כ"ה באייר]] [[ה'תש"ה]], עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי. | |||
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם '''[[השואה]]'''. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות | במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם '''[[השואה]]'''. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים,םגיעה פיזית ביהודים ובמבנים יהודיים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות דיכוי,התעללות ורצח-עם כלפי היהודים באמצעות ריכוזם בגטאות ובמחנות, והוצאה להורג במחנות השמדה ובבורות ההריגה. | ||
== השפעת המלחמה בחב"ד == | == השפעת המלחמה בחב"ד == | ||
{{ | {{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}} | ||
=== מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית === | === מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית === | ||
בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ב[[רוסיה הסובייטית]], | בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ב[[רוסיה הסובייטית]], כי הממשלה מצדה הייתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים. | ||
סיבה נוספת למיתון הרדיפות נעוצה בבריחת אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת הייתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית המקומית. | |||
=== הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית === | === הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בוכרה]], [[גיאורגיה]]}} | |||
בעוד שלפני המלחמה התרכזו [[חסידי חב"ד|אנ"ש]] במרכז רוסיה בערים כמו [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] ו[[לנינגרד]], הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו ל[[אוזבקיסטן]] והתרכזו בעיקר בערים [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]], וחלקם ל[[קזחסטן]] ול[[גרוזיה]]. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה. | בעוד שלפני המלחמה התרכזו [[חסידי חב"ד|אנ"ש]] במרכז רוסיה בערים כמו [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] ו[[לנינגרד]], הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו ל[[אוזבקיסטן]] והתרכזו בעיקר בערים [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]], וחלקם ל[[קזחסטן]] ול[[גרוזיה]]. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה. | ||
מלבד המשמעות | מלבד המשמעות שהייתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהייתה לזה השפעה עצומה על הקהילות ה[[בוכרים|בוכאריות]] בערים ההם, ורבים מהם הפכו ל[[חסידי חב"ד]]. | ||
===הפצת המעיינות=== | ===הפצת המעיינות=== | ||
אנשים רבים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות נדדו בזמן המלחמה (עקב בריחה, הגליה לסיביר, הצטרפות לצבא האדום ועוד) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, ו[[תלמוד תורה|חדרים]] לילדים) גילתה בפניהם את עולם [[חסידות חב"ד|החסידות]] ומהם אשר הפכו לחסידי חב"ד. בין אלה ניתן למנות את ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ר' [[יצחק שפרינגר]], [[אברהם רויטבלט|משפחת האדמו"ר משדליץ]] ורבים אחרים. | |||
=== יציאת רוסיה תש"ו === | === יציאת רוסיה תש"ו === | ||
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}} | {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}} | ||
בסיום המלחמה, חסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה]]. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה. | |||
==== השפעה לטווח ארוך ==== | ==== השפעה לטווח ארוך ==== | ||
עד יציאת רוסיה | עד יציאת רוסיה בשנים תש"ו-ז היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד ב[[צרפת]] נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים '[[פוקינג]]'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'[[לשכת ליובאוויטש האירופאית|לשכה]]'. בארץ ישראל הייתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד הייתה על בסיס פליטים אלו. | ||
בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת [[תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית|תומכי-תמימים ברוסיה]], ועברה בהתחלה למחנה [[פוקינג]] ומאוחר יותר ל[[ברינוא]] שב[[צרפת]]. | בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת [[תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית|תומכי-תמימים ברוסיה]], ועברה בהתחלה למחנה [[פוקינג]] ומאוחר יותר ל[[ברינוא]] שב[[צרפת]]. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות [[תומכי תמימים]]) מ[[רוסיה]] ל[[צרפת]], ומשם התפשטה היא לשאר העולם. | כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות [[תומכי תמימים]]) מ[[רוסיה]] ל[[צרפת]], ומשם התפשטה היא לשאר העולם. | ||
== פעילות | == פעילות הרבי הריי"צ במלחמה == | ||
מלבד פעולות הצלה ותמיכה ביהודים בזמן השואה, היו פעולות הקשורות למלחמה: בזמן המלחמה חיבר [[הרבי הריי"צ]] תפילה{{הערה|נדפס ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] עמוד שכו.}} מיוחדת "לשלום המדינה" (ארצות הברית) לומר ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים{{הערה|[[הקריאה והקדושה]] גליון 25.}}) לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה{{הערה|המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו ב[[הקריאה והקדושה]].}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] | |||
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[השואה|סדרה חב"ד בשואה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}} | |||
{{שואה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]] | |||
[[קטגוריה:שואה]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:20, 4 בספטמבר 2024
מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה הייתה בין צבא גרמניה הנאצית למדינות רבות בעולם. מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה האירופית החלה המלחמה ב-י"ז באלול תרצ"ט, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, והסתיימה ב-כ"ה באייר ה'תש"ה, עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם השואה. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים,םגיעה פיזית ביהודים ובמבנים יהודיים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות דיכוי,התעללות ורצח-עם כלפי היהודים באמצעות ריכוזם בגטאות ובמחנות, והוצאה להורג במחנות השמדה ובבורות ההריגה.
השפעת המלחמה בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חב"ד בשואה (סדרה) |
מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ברוסיה הסובייטית, כי הממשלה מצדה הייתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים.
סיבה נוספת למיתון הרדיפות נעוצה בבריחת אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת הייתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית המקומית.
הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בוכרה, גיאורגיה |
בעוד שלפני המלחמה התרכזו אנ"ש במרכז רוסיה בערים כמו מוסקבה, מלחובקה ולנינגרד, הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו לאוזבקיסטן והתרכזו בעיקר בערים סמרקנד וטשקנט, וחלקם לקזחסטן ולגרוזיה. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה.
מלבד המשמעות שהייתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהייתה לזה השפעה עצומה על הקהילות הבוכאריות בערים ההם, ורבים מהם הפכו לחסידי חב"ד.
הפצת המעיינות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אנשים רבים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות נדדו בזמן המלחמה (עקב בריחה, הגליה לסיביר, הצטרפות לצבא האדום ועוד) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, וחדרים לילדים) גילתה בפניהם את עולם החסידות ומהם אשר הפכו לחסידי חב"ד. בין אלה ניתן למנות את ר' שלמה מיידנצ'יק, ר' יצחק שפרינגר, משפחת האדמו"ר משדליץ ורבים אחרים.
יציאת רוסיה תש"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו |
בסיום המלחמה, חסידים רבים יצאו ביציאת רוסיה. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה.
השפעה לטווח ארוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד יציאת רוסיה בשנים תש"ו-ז היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד בצרפת נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים 'פוקינג'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'לשכה'. בארץ ישראל הייתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד הייתה על בסיס פליטים אלו.
בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת תומכי-תמימים ברוסיה, ועברה בהתחלה למחנה פוקינג ומאוחר יותר לברינוא שבצרפת.
כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות תומכי תמימים) מרוסיה לצרפת, ומשם התפשטה היא לשאר העולם.
פעילות הרבי הריי"צ במלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד פעולות הצלה ותמיכה ביהודים בזמן השואה, היו פעולות הקשורות למלחמה: בזמן המלחמה חיבר הרבי הריי"צ תפילה[1] מיוחדת "לשלום המדינה" (ארצות הברית) לומר בראש השנה וביום כיפור (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים[2]) לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה[3].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ נדפס בתולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שכו.
- ↑ הקריאה והקדושה גליון 25.
- ↑ המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו בהקריאה והקדושה.