דוד בן גוריון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:09, 26 באוגוסט 2024

דוד יוסף בן-גוריון (י"ז תשרי תרמ"ז - ו' כסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ז תשרי ה'תרמ"ז בעיירה פלונסק שבפולין, האימפריה הרוסית, בשם 'דוד יוסף גרין' לאביגדור ושיינדל.

מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה לארץ ישראל. בשנת ה'תרס"ו עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות. שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'תר"ע החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'. במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש מארץ ישראל לארצות הברית בשל אזרחותו הרוסית ופעילותו הציונית.

בעת שהותו בניו יורק, נשא את רעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).

פעילות פוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני קום המדינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרע"ח, לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'. בשנת תר"פ הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה. בשנת תר"צ התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת תרצ"ה נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.

בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.

בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע האו"ם.

הקמת המדינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בה' אייר תש"ח הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה. לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של צה"ל. במהלך הפוגה במלחמת תש"ח (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון אצ"ל. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות צה"ל, בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, מנחם בגין, נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל (יהודים).

לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית מאות אלפי יהודים לארץ ישראל.

הסכם השילומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ב חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם גרמניה. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי השואה, ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ. הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'. במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "ספר הערכים - חב"ד".

הפרישה מראשות הממשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ג פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית שם ובשנת תשט"ו חזר לכהן כראש ממשלה. בשנת תשכ"ג פרש שוב מראשות הממשלה וממפלגת מפא"י, והקים את מפלגת 'רפ"י', שנעמד בראשה. מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת תש"ל פרש מן הכנסת.

דוד בן גוריון נפטר בו' כסלו תשל"ד.

קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן גוריון מבקר בדוכן חב"ד ב"שבוע הספר" מלווה ע"י הרב חנוך גליצנשטיין

מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשט"ו הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה מיהו יהודי.

במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.

בתגובה ענה לו הרבי:

דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע

— אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד

לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף^[1] על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש^[2].

מבצע תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם תחילתו של מבצע תפילין, הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב"ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מהותו ומשמעותו של המבצע.

הקמת כפר חב"ד ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תש"כ כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת כפר חב"ד ב'.

במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי חב"ד.

הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: "אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת כפר חב"ד ב' תצא לפועל. מדוע לא? יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?"^[^{דרוש מקור]}

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"כ הגיע בן גוריון לביקור בניו יורק, ור' פינייע אלטהויז הציע לו להיכנס ליחידות אצל הרבי. בן גוריון הסכים לכך, אולם הרבי סירב לכך. ישנם הסוברים שסירובו של הרבי לקבלו, היה בשל התנהלותו בהטבעת ספינת אלטלנה ותמיכתו בגיוס נשים^[3].

הרבי התבטא ביחידות משנת תשכ"ד על בן גוריון שיש מעלה לבן גוריון על פני ראש הממשלה לוי אשכול, כי לבן גוריון היה שיטה, משאין כן אצל לוי אשכול שפועל בלי שיטה^[4].

עם הרב גרליק[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחד האירועים בו שהה בן גוריון, הגיע הרב שניאור זלמן גרליק. כאשר הרב גרליק נכנס לאירוע, עמד בן גוריון על מקומו, ונימק זאת בהתפעלותו הרבה מהרב גרליק עליו שמע רבות. במהלך האירוע שאל בן גוריון את הרב גרליק שאלה מסוימת, והרב בתמורה הבטיח לו שהוא יברר זאת. הרב גרליק הפנה את השאלה להרבי, שענה לו עליה^[5]^[6].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר בין 770 לשדה בוקר שבועון 1409 עמוד 12.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
-

ראש ממשלת ישראל
תש"ח - תשי"ד

הבא:
משה שרת

הקודם:
משה שרת

ראש ממשלת ישראל
תשט"ו - תשכ"ג

הבא:
לוי אשכול

ראשי ממשלות ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו
↑ לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה'תש"ל
↑ חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות? .
↑ יומן ממכ' חשוון תשכ"ד.
↑ התמים הראשון (ספר), עמ' 244.
↑ אגרות קודש, חלק י"ט, אגרת ז'של"ב.

[1] אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו

[2] לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה'תש"ל

[3] חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות? .

[4] יומן ממכ' חשוון תשכ"ד.

[5] התמים הראשון (ספר), עמ' 244.

[6] אגרות קודש, חלק י"ט, אגרת ז'של"ב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:בן גוריון.jpeg|ממוזער|250px|דוד בן גוריון משמש כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]]
-'''דוד יוסף בן-גוריון''' היה ראש הממשלה הראשון במדינת ישראל.
+'''דוד יוסף בן-גוריון''' ([[י"ז תשרי]] [[תרמ"ז]] - [[ו' כסלו]] [[תשל"ד]]) היה ראש הממשלה הראשון של [[מדינת ישראל]].
-==תולדות חייו==
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"ז תשרי]] ה'[[תרמ"ז]] בעיירה פלונסק שב[[פולין]], האימפריה הרוסית, בשם 'דוד יוסף גרין' לאביגדור ושיינדל.
-נולד בי"ז תשרי ה'תרמ"ז בעיירה פלונסק שבפולין, בשם 'דוד יוסף גרין'.
+מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת ה'[[תרס"ו]] עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות. שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'[[תר"ע]] החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מארץ ישראל ל[[ארצות הברית]] בשל אזרחותו ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית.
-מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה לארץ ישראל.
+בעת שהותו ב[[ניו יורק]], נשא את רעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).
-בשנת ה'תרס"ו עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות.
-שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת תר"ע החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שמו ל'בן גוריון'.
-במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש מארץ ישראל לארצות הברית בשל אזרחותו הרוסית ופעילותו הציונית.
-בעת שהותו בניו יורק, נישא לרעייתו פולה.
 ===פעילות פוליטית===
 ====לפני קום המדינה====
+בשנת [[תרע"ח]], לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'. בשנת [[תר"פ]] הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה. בשנת [[תר"צ]] התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת [[תרצ"ה]] נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]].
-בשנת ה'תרע"ח חזר לארץ ישראל, והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'.
+בזמן מאורעות [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ט]] תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.
-בשנת ה'תר"פ הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה.
-בשנת תר"צ התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת תרצ"ה נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.
-בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.
+בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת [[ארץ ישראל]] לשתי מדינות, [[יהודי|יהודית]] ו[[אומותהעולם|ערבית]], במסגרת תוכנית החלוקה שהציע [[האו"ם]].
-בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע האו"ם.
 ====הקמת המדינה====
+ב[[ה' אייר]] [[תש"ח]] הכריז בן גוריון על הקמת [[מדינת ישראל]], והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה. לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של [[צה"ל]]. במהלך הפוגה ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון [[אצ"ל]]. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות [[צה"ל]], בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, [[מנחם בגין]], נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל (יהודים).
-בה' אייר ה'תש"ח הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה.
+לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית מאות אלפי יהודים לארץ ישראל.
-לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של צה"ל.
-במהלך מלחמת תש"ח, שפרצה לאחר הקמת המדינה, הורה בן גוריון לירות בספינת הנשק 'אלטלנה' שהובאה לארץ על ידי ארגון האצ"ל. כתוצאה מהוראה זו, נהרגו 16 יהודים, הי"ד.
-לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית יהודים לארץ ישראל.
 ====הסכם השילומים====
+בשנת [[תשי"ב]] חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם [[גרמניה]]. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי [[השואה]], ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ. [[הרבי]] אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'. במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "[[ספר הערכים - חב"ד]]".
-בשנת תשי"ב חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם גרמניה. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי השואה, ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ.
-הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף כפיצוי, בשביל שהכסף לא יישאר אצלהם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'.
-במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "ספר הערכים - חב"ד".
-====המעבר לשדה בוקר====
-בשנת תשי"ג פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב.
-בשנת תשט"ו חזר לכהן כראש ממשלה.
 ====הפרישה מראשות הממשלה====
+בשנת [[תשי"ג]] פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית שם ובשנת [[תשט"ו]] חזר לכהן כראש ממשלה. בשנת [[תשכ"ג]] פרש שוב מראשות הממשלה וממפלגת מפא"י, והקים את מפלגת 'רפ"י', שנעמד בראשה. מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת [[תש"ל]] פרש מן הכנסת.
-בשנת תשכ"ג פרש מראשות הממשלה, והקים את מפלגת 'רפ"י', ועמד בראשה.
+דוד בן גוריון נפטר ב[[ו' כסלו]] [[תשל"ד]].
-מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת תש"ל פרש מן הכנסת.
+== קשריו עם חסידות חב"ד ==
+[[קובץ:בן-גוריון-בשבוע-הספר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|בן גוריון מבקר בדוכן חב"ד ב"שבוע הספר" מלווה ע"י הרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]
+===מיהו יהודי===
+בשנת [[תשט"ו]] הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה [[מיהו יהודי]].
-נפטר בו' כסלו ה'תשל"ד.
+במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.
-=== עם הרבי וחסידי חב"ד ===
+בתגובה ענה לו הרבי:
-====מיהו יהודי====
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד|תוכן=דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע}}
-בשנת תשט"ו הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה מיהו יהודי.
+לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו}} על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה'תש"ל}}.
-במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.
+===מבצע תפילין===
-בתגובה ענה לו הרבי:
+עם תחילתו של [[מבצע תפילין]], הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב"ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מהותו ומשמעותו של המבצע.
-"דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה
+===הקמת כפר חב"ד ב'===
-ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי
-בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה
-בדיבור על הרצון להירשם בתור
-יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את
-המציאות"
-לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו}} על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת תש"ל}}.
+בשנת ה'[[תש"כ]] כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת [[כפר חב"ד ב']].
-====הקמת כפר חב"ד ב'====
+במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי [[חב"ד]].
-בשנת תש"כ כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת כפר חב"ד ב'.
+הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: {{ציטוטון|אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת כפר חב"ד ב' תצא לפועל. מדוע לא? יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?}}{{מקור}}
-במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי חב"ד.
+===עם הרבי===
+בשנת [[תש"כ]] הגיע בן גוריון לביקור ב[[ניו יורק]], ור' [[פינייע אלטהויז]] הציע לו להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. בן גוריון הסכים לכך, אולם הרבי סירב לכך. ישנם הסוברים שסירובו של הרבי לקבלו, היה בשל התנהלותו בהטבעת ספינת [[אלטלנה]] ותמיכתו בגיוס נשים{{הערה|[https://chabad.info/news/301942/ חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות?] {{אינפו}}.}}.
-הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: {{ציטוטון|אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת
+הרבי התבטא ביחידות משנת [[תשכ"ד]] על בן גוריון שיש מעלה לבן גוריון על פני ראש הממשלה [[לוי אשכול]], כי לבן גוריון היה שיטה, משאין כן אצל לוי אשכול שפועל בלי שיטה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13oplPRE--CSbvhgJwwdfvXebPvPk7JJy/view יומן ממכ' חשוון תשכ"ד].}}.
-כפר חב"ד ב' תצא לפועל. מדוע לא?
+===עם הרב גרליק===
-יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים
+באחד האירועים בו שהה בן גוריון, הגיע הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. כאשר הרב גרליק נכנס לאירוע, עמד בן גוריון על מקומו, ונימק זאת בהתפעלותו הרבה מהרב גרליק עליו שמע רבות. במהלך האירוע שאל בן גוריון את הרב גרליק שאלה מסוימת, והרב בתמורה הבטיח לו שהוא יברר זאת. הרב גרליק הפנה את השאלה להרבי, שענה לו עליה{{הערה|[[התמים הראשון (ספר)]], עמ' 244.}}{{הערה|אגרות קודש, חלק י"ט, אגרת ז'של"ב.}}.
-ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?}}
-==קישורים חיצוניים‏==
+==לקריאה נוספת==
+* [[שניאור זלמן ברגר]] '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/%D7%91%D7%99%D7%9F_770_%D7%9C%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8.pdf בין 770 לשדה בוקר]''' שבועון {{בית משיח}} 1409 עמוד 12.
-[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59866| הרבי כותב לבן גוריון] {{חב"ד אינפו}}
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_22.html תקופה קריטית: הרבי במכתב אישי לבן גוריון על האיום הרוחני לצעירים בישראל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[https://chabad.info/magazine/656765/ הרבי כותב לבן גוריון בשאלת מיהו יהודי] {{חב"ד אינפו}}
+*[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_21.html כשבן גוריון העיד: מדינת ישראל הוקמה רק בזכות הרבי הריי"צ] באתר [[לחלוחית גאולתית]]
-{{הערות שוליים}}
+{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[משה שרת]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תש"ח]] - [[תשי"ד]]}}
+{{סדרה|הקודם=[[משה שרת]]|הבא=[[לוי אשכול]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשט"ו]] - [[תשכ"ג]]}}
 {{ראשי ממשלת ישראל}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:בן גוריון, דוד}}
 [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
+[[קטגוריה:חברי כנסת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ז]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]