אברהם יצחק גלזמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת תבנית)
 
(14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]]
{{דמות|שם=אברהם יצחק גלזמן|תמונה=Glazman Avraham Itche.jpg|תאריך לידה=[[תרנ"ג]]|תאריך פטירה=[[תשכ"ט]]|אב=ר' משה גלזמן|מקום מגורים=מירגאראד}}
הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]]-[[תשכ"ט]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]].
 
הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]] - [[תשכ"ט]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 10: שורה 11:
[[אדמו"ר הרש"ב]] ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר [[הצמח צדק]], רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.
[[אדמו"ר הרש"ב]] ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר [[הצמח צדק]], רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.


ב[[תרע"ט]] התחתן עם בתו של החסיד ר' [[מאיר לייב פריידין]] ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את ה[[תלמוד תורה]] וה[[מקווה]] ב[[מסירות נפש]]. התגורר במיגאראד עד שנת [[תרפ"ו]].
ב[[תרע"ט]] [[התחתן]] עם בתו של החסיד ר' [[מאיר לייב פריידין]] ממירגאראד. לאחר [[נישואיו]] התגורר במירגאראד, שם החזיק את ה[[תלמוד תורה]] וה[[מקווה]] ב[[מסירות נפש]]. התגורר במיגאראד עד שנת [[תרפ"ו]].
 
ב[[תרפ"ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ"ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השנייה]].


ב[[תרפ"ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ"ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השניה]].
בעת [[יציאת רוסיה תש|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ח]] שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת [[תשכ"ט]] אחרי מחלה ממושכת.


בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת.
==משפחתו==
* בתו מרת חווה
* בנו ר' שלום בער
* בנו ר' עוזר


{{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}}
{{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}}
שורה 20: שורה 26:
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]

גרסה אחרונה מ־18:44, 4 בנובמבר 2024

אברהם יצחק גלזמן
לידה תרנ"ג
פטירה תשכ"ט
מקום מגורים מירגאראד
אב ר' משה גלזמן

הרב אברהם יצחק גלזמן (תרנ"ג - תשכ"ט) היה מחשובי רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתרנ"ג, בעיירה ליעפלי לאביו החסיד ר' משה. בעיירה קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.

בתרס"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת תומכי תמימים למד עד שנת תרע"ו, במשך כשבע שנים.

אדמו"ר הרש"ב ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר הצמח צדק, רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.

בתרע"ט התחתן עם בתו של החסיד ר' מאיר לייב פריידין ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את התלמוד תורה והמקווה במסירות נפש. התגורר במיגאראד עד שנת תרפ"ו.

בתרפ"ו התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. בתרצ"ז עבר לקונוטופ, ומשם לניעז'ין, ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד מלחמת העולם השנייה.

בעת הבריחה הגדולה דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר בכפר חב"ד, היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו מרת חווה
  • בנו ר' שלום בער
  • בנו ר' עוזר