מתנות לאביונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==ביאור הלשון מתנות לאביונים== | ==ביאור הלשון מתנות לאביונים== | ||
הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "[[צדקה]] לעניים"{{הערה|ראה (לדוגמא) [[שבת]] קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.}}. "צדקה" הוא ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל{{הערה|ראה [[מגילה]] כו, ב. [[גיטין]] נ, ב. [[ב"מ]] טז, א. [[ב"ב]] קנו, א.}} "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}. | [[קובץ:מתנות לאביונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מתנות לאביונים בסיום התפילה]] | ||
הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "[[צדקה]] לעניים"{{הערה|ראה (לדוגמא) [[שבת]] קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.}}. "צדקה" הוא ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל{{הערה|ראה [[מסכת מגילה|מגילה]] כו, ב. [[גיטין]] נ, ב. [[ב"מ]] טז, א. [[ב"ב]] קנו, א.}} "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}. | |||
שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שעניינה - שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני [[קדושין]], שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"{{הערה|[[קידושין]] ז, א.}} –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו. | שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שעניינה - שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני [[קדושין]], שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"{{הערה|[[קידושין]] ז, א.}} –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו. | ||
חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"{{הערה|[[מגילה]] ז, ב.}}, ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים". | חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ז, ב.}}, ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים". | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
שורה 17: | שורה 18: | ||
*[[משלוח מנות]] | *[[משלוח מנות]] | ||
*[[משתה ושמחה]] | *[[משתה ושמחה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/655385/ מכון הלכה חב"ד: שיעור וידאו בהלכות מתנות לאביונים]''' {{וידפו}} | |||
*'''שו"ת מתנות לאביונים''', תרשים הלכתי בגליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 15 | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] |
גרסה אחרונה מ־19:40, 13 ביוני 2024
מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות חג הפורים, המוזכרת במגילת אסתר[1]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם.
הרמב"ם[2] כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
ה"אביון"[3] הוא כינוי לאדם ש"תאב לכל דבר", בניגוד לעני[4].
ביאור הלשון מתנות לאביונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "צדקה לעניים"[5]. "צדקה" הוא ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל[6] "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא"[7].
שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שעניינה - שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני קדושין, שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"[8] –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו.
חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"[9], ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכון הלכה חב"ד: שיעור וידאו בהלכות מתנות לאביונים
- שו"ת מתנות לאביונים, תרשים הלכתי בגליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 15
חג הפורים | ||
---|---|---|
ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) |