בית המדרש – הבדלי גרסאות

בזמן חז"ל היה המנהג לייחד מקום מיוחד לתפילה, ולעומת זאת היה מקום מיוחד רק לעיסוק בתורה. נוהג זה השתרש ככל הנראה מהרצון להותיר פסק זמן ארוך למאריכים בתפילה, שהיו מאריכים בהתבוננות לכל הפחות שעה שלימה{{הערה|וכפי פירוש המשנה ברורה}} לפני התפילה, וכפי שמעידים חז"ל {{הערה|משנה מסכת ברכות פרק ה משנה א}}: "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם", זאת מלבד עבודת התפילה עצמה, כך שסך הכל היו מתפללים מינימום תשעה שעות ביום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23b&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור ויצא כב, ב]}}.

מיד לאחר התפילה היו תלמידי החכמים ממהרים לבית המדרש, נוהג שחז"ל שיבחו באופן יוצא מן הכלל, וכמאמר הגמרא{{הערה|מסכת ברכות דף סד, א}}: אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.

ואכן המנהג בזמן חז"ל היה שמיד לאחר התפילה, עוד קודם האכילה היו ממהרים לבית המדרש וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו [[שינה]] בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפלה]], משם ל[[קרבן מוסף]], משם ל[[תפלת מוסף|תפלת המוספין]], '''משם ל[[בית המדרש]]''', משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפלת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה|סוכה נג, א}}.  

אך יש לציין כי היו אמוראים שהקפידו גם להתפלל בבית המדרש{{הערה|יבמות עח, ב}}

{{הערות שוליים|}}