בית המדרש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שינה " ב־"שינה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|בית מדרש|מקום המיוחד לתפילה בלבד|בית כנסת}} | |||
'''בית המדרש''' הוא כינוי למקום שמיוחד רק ל[[לימוד התורה]], בניגוד ל[[בית הכנסת]] שהוא מקום המיוחד לתפילה. בימינו לרוב החלוקה בין בית המדרש ובית הכנסת אינה קיימת כמעט, אך היכלי הישיבות משמשים בפועל כ[[בית המדרש]]. | '''בית המדרש''' הוא כינוי למקום שמיוחד רק ל[[לימוד התורה]], בניגוד ל[[בית הכנסת]] שהוא מקום המיוחד לתפילה. בימינו לרוב החלוקה בין בית המדרש ובית הכנסת אינה קיימת כמעט, אך היכלי הישיבות משמשים בפועל כ[[בית המדרש]]. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
בזמן חז"ל היה המנהג לייחד מקום מיוחד לתפילה, ולעומת זאת היה מקום מיוחד רק לעיסוק בתורה. נוהג זה השתרש ככל הנראה מהרצון להותיר פסק זמן ארוך למאריכים בתפילה, שהיו מאריכים בהתבוננות לכל הפחות שעה שלימה{{הערה|וכפי פירוש המשנה ברורה}} לפני התפילה, וכפי שמעידים חז"ל {{הערה|משנה מסכת ברכות פרק ה משנה א}}: "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם", זאת מלבד עבודת התפילה עצמה, כך שסך הכל היו מתפללים מינימום תשעה שעות ביום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23b&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור ויצא כב, ב]}}. | בזמן חז"ל היה המנהג לייחד מקום מיוחד לתפילה, ולעומת זאת היה מקום מיוחד רק לעיסוק בתורה. נוהג זה השתרש ככל הנראה מהרצון להותיר פסק זמן ארוך למאריכים בתפילה, שהיו מאריכים בהתבוננות לכל הפחות שעה שלימה{{הערה|וכפי פירוש המשנה ברורה}} לפני התפילה, וכפי שמעידים חז"ל{{הערה|משנה מסכת ברכות פרק ה משנה א}}: "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם", זאת מלבד עבודת התפילה עצמה, כך שסך הכל היו מתפללים מינימום תשעה שעות ביום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23b&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור ויצא כב, ב]}}. | ||
==שעת ההליכה לבית המדרש== | ==שעת ההליכה לבית המדרש== | ||
מיד לאחר התפילה היו תלמידי החכמים ממהרים לבית המדרש, נוהג שחז"ל שיבחו באופן יוצא מן הכלל, וכמאמר הגמרא{{הערה|מסכת ברכות דף סד, א}}: | מיד לאחר התפילה היו תלמידי החכמים ממהרים לבית המדרש, נוהג שחז"ל שיבחו באופן יוצא מן הכלל, וכמאמר הגמרא{{הערה|מסכת ברכות דף סד, א}}: אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. | ||
ואכן המנהג בזמן חז"ל היה שמיד לאחר התפילה, עוד קודם האכילה היו ממהרים לבית המדרש וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו [[שינה]] בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[ | ואכן המנהג בזמן חז"ל היה שמיד לאחר התפילה, עוד קודם האכילה היו ממהרים לבית המדרש וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו [[שינה]] בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם ל[[קרבן מוסף]], משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], '''משם ל[[בית המדרש]]''', משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה|סוכה נג, א}}. | ||
גם כך קובע בעל ה[[באר מים חיים]]{{הערה|פרשת בראשית - פרק ב}}: "ובזמן האכילה הנה עת סעודת תלמיד חכם בשש שעות ביום כי לא יאכל עד אשר ילמוד כל השעורין הקבועין לו בכל יום וכל עוד שלא למד כל השעורין הוא אצלו באיסור לא תאכל על הדם והמוני העם כבר מלאו כרסם בזה אחת ואחת או אחת ושתים". | גם כך קובע בעל ה[[באר מים חיים]]{{הערה|פרשת בראשית - פרק ב}}: "ובזמן האכילה הנה עת סעודת תלמיד חכם בשש שעות ביום כי לא יאכל עד אשר ילמוד כל השעורין הקבועין לו בכל יום וכל עוד שלא למד כל השעורין הוא אצלו באיסור לא תאכל על הדם והמוני העם כבר מלאו כרסם בזה אחת ואחת או אחת ושתים". | ||
אך יש לציין כי היו אמוראים שהקפידו גם להתפלל בבית המדרש{{הערה|יבמות עח, ב}} | אך יש לציין כי היו אמוראים שהקפידו גם להתפלל בבית המדרש{{הערה|יבמות עח, ב}}. | ||
{{הערות שוליים | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%95_%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9B_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%93.pdf ועשו לי מקדש]''', קובץ על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, קרית מלאכי תשפ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:05, 27 באוגוסט 2023
המונח "בית מדרש" מפנה לכאן. לערך העוסק במקום המיוחד לתפילה בלבד, ראו בית כנסת.
בית המדרש הוא כינוי למקום שמיוחד רק ללימוד התורה, בניגוד לבית הכנסת שהוא מקום המיוחד לתפילה. בימינו לרוב החלוקה בין בית המדרש ובית הכנסת אינה קיימת כמעט, אך היכלי הישיבות משמשים בפועל כבית המדרש.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן חז"ל היה המנהג לייחד מקום מיוחד לתפילה, ולעומת זאת היה מקום מיוחד רק לעיסוק בתורה. נוהג זה השתרש ככל הנראה מהרצון להותיר פסק זמן ארוך למאריכים בתפילה, שהיו מאריכים בהתבוננות לכל הפחות שעה שלימה[1] לפני התפילה, וכפי שמעידים חז"ל[2]: "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם", זאת מלבד עבודת התפילה עצמה, כך שסך הכל היו מתפללים מינימום תשעה שעות ביום[3].
שעת ההליכה לבית המדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיד לאחר התפילה היו תלמידי החכמים ממהרים לבית המדרש, נוהג שחז"ל שיבחו באופן יוצא מן הכלל, וכמאמר הגמרא[4]: אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
ואכן המנהג בזמן חז"ל היה שמיד לאחר התפילה, עוד קודם האכילה היו ממהרים לבית המדרש וכדברי הגמרא "תניא, אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה תמיד של שחר, משם לתפילה, משם לקרבן מוסף, משם לתפילת המוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה, משם לתפילת המנחה משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה" (סוכה נג, א).
גם כך קובע בעל הבאר מים חיים[5]: "ובזמן האכילה הנה עת סעודת תלמיד חכם בשש שעות ביום כי לא יאכל עד אשר ילמוד כל השעורין הקבועין לו בכל יום וכל עוד שלא למד כל השעורין הוא אצלו באיסור לא תאכל על הדם והמוני העם כבר מלאו כרסם בזה אחת ואחת או אחת ושתים".
אך יש לציין כי היו אמוראים שהקפידו גם להתפלל בבית המדרש[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ועשו לי מקדש, קובץ על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, קרית מלאכי תשפ"ג