רבי דוסא בן הרכינס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק")
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרכינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהכוכים במערה בה טמון]]
[[קובץ:הרכינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהכוכים במערה בה טמון]]
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי דוסא בן הרכינס''', חי בסוף תקופת [[בית שני]].
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי דוסא בן הרכינס''', חי בסוף תקופת [[בית שני]].
שורה 5: שורה 4:
היה בן דורו של [[רבן יוחנן בן זכאי]] והאריך ימים עד דורו של [[רבי עקיבא בן יוסף]], כשישים שנה אחר חורבן הבית.
היה בן דורו של [[רבן יוחנן בן זכאי]] והאריך ימים עד דורו של [[רבי עקיבא בן יוסף]], כשישים שנה אחר חורבן הבית.


האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי {{הערת שוליים|[[יבמות]] דף טז, עמוד א'. וראה ברמב"ם בסוף הקדמתו ל[[זרעים]] דיבור המתחיל 'הפרק הרביעי'.}}.
האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי{{הערה|[[יבמות]] דף טז, עמוד א'. וראה ברמב"ם בסוף הקדמתו ל[[זרעים]] דיבור המתחיל 'הפרק הרביעי'.}}.


[[דון יצחק אברבנאל]]{{הערת שוליים|בהקדמה לנחלת אבות.}} כתב כי ר' דוסא היה בן דורו של [[שמעון הצדיק]] וכן כתב [[הרמב"ם]] בהקדמתו ל[[משנה]]. מזה יוצא שחי למעלה מ400 שנה.
[[דון יצחק אברבנאל]]{{הערה|בהקדמה לנחלת אבות.}} כתב כי ר' דוסא היה בן דורו של [[שמעון הצדיק]] וכן כתב [[הרמב"ם]] בהקדמתו ל[[משנה]]. מזה יוצא שחי למעלה מ400 שנה.


עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של [[שמעון הצדיק]], אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה!
עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של [[שמעון הצדיק]], אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה!
שורה 13: שורה 12:
במשנה מובאות הלכות רבות בשמו.
במשנה מובאות הלכות רבות בשמו.


הוא היה חכם גדול, {{הערת שוליים|[[יבמות]] דף טז, עמוד א'.}}. היה [[עשירות|עשיר]] גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב{{הערת שוליים|שם.}}.
הוא היה חכם גדול{{הערה|שם=יבמות|[[יבמות]] דף טז, עמוד א'.}}, [[עשירות|עשיר]] גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב{{הערה|שם=יבמות}}.


== אמרותיו ==
== אימרותיו ==
*[[שינה]] של שחרית, ו[[יין]] של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערה|[[אבות]] פרק שלישי, משנה י.}}.


*[[שינה]] של שחרית, ו[[יין]] של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערת שוליים|[[אבות]] פרק שלישי, משנה י.}}.
==פסקיו==
==פסקיו==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, [[חנן]] אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] כדבריהם אמר [[רבי יוחנן בן זכאי]] יפה אמר חנן הניח מעותיו על [[קרן הצבי]]|מקור=כתובות דף קז, ב}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם, אמר [[רבי יוחנן בן זכאי]] יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי|מקור=כתובות דף קז, ב}}


===בתורת רבותינו נשיאינו===
[[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם [[הפורע חובו של חבירו|המשלם את חובו של חבירו]], האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא.
{{ערך מורחב|ערך=[[הפורע חובו של חבירו]]}}
[[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא.


למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי יתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו.
למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי ייתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו.


== ציונו הק' ==
== קבורתו ==


ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות רבות של שנים ואף אושר על ידי האריז"ל, שראה ברוח קודשו את ר' דוסא על קברו, ואמר לו שכאן הוא קבור.
ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות שנים ואף אושר על ידי האריז"ל, שראה ברוח קודשו את ר' דוסא על קברו, ואמר לו שכאן הוא קבור.


לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של [[שמעון בן עזאי]] ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם.
לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של [[שמעון בן עזאי]] ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם.
שורה 36: שורה 33:


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* אביו [[הרכינס]] שהיה אדם חשוב בדורו.
* אביו [[הרכינס]] שהיה אדם חשוב בדורו.
* אחיו, ה[[תנא]] [[רבי יונתן בן הרכינס]]{{הערה|שם=יבמות}}.
* בנו, ה[[תנא]] [[רבי חנינא בן דוסא]] - רבינו סעדיה בר יוסף אלפיומי גאון מצאצאיו.


* אחיו, ה[[תנא]] רבי [[יונתן בן הרכינס]]{{הערת שוליים|[[יבמות]] שם.}}
==קישורים חיצוניים==
* הרב [[אסף פרומר]], [http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הרב_אסף_פרומר_תהיו_דוסא.pdf אל תהיו דוסים - תהיו דוסא], י"א ניסן תשפ"ב


* בנו, ה[[תנא]] המפורסם, [[רבי חנינא בן דוסא]], - רבינו סעדיה בר יוסף אלפיומי גאון מצאצאיו.
{{תנאים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים|דוסא]]
[[קטגוריה:תנאים|דוסא]]

גרסה אחרונה מ־02:58, 22 במאי 2022

חלק מהכוכים במערה בה טמון

התנא האלוקי רבי דוסא בן הרכינס, חי בסוף תקופת בית שני.

היה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי והאריך ימים עד דורו של רבי עקיבא בן יוסף, כשישים שנה אחר חורבן הבית.

האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי[1].

דון יצחק אברבנאל[2] כתב כי ר' דוסא היה בן דורו של שמעון הצדיק וכן כתב הרמב"ם בהקדמתו למשנה. מזה יוצא שחי למעלה מ400 שנה.

עוד מוסיף האברבנאל ומחדש שם, כי ר' דוסא לא היה רק בדורו של שמעון הצדיק, אלא היה עוד חבירו ומשיירי כנסת הגדולה!

במשנה מובאות הלכות רבות בשמו.

הוא היה חכם גדול[3], עשיר גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב[3].

אימרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם[4].

פסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם, אמר רבי יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי

כתובות דף קז, ב

הצמח צדק דן בשו"ת שלו (שו"ת צמח צדק חושן משפט סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא.

למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי ייתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו.

קבורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ציונו במערה המחוברת למערה המכונה 'מערת שם ועבר', נשתמר מזה מאות שנים ואף אושר על ידי האריז"ל, שראה ברוח קודשו את ר' דוסא על קברו, ואמר לו שכאן הוא קבור.

לעומת זאת דחה האריז"ל את הדעה שקבורים עמו צדיקים נוספים, ולא כפי שמראים העולם כיום שם את ציונו של שמעון בן עזאי ועוד צדיקים, שזו לא האמת, כי ר' דוסא הינו הצדיק היחיד שנקבר שם.

במערה נמצאים לפחות כ-18 כוכים, ולא ידוע באיזה מהם בדיוק קבור ר' דוסא.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. יבמות דף טז, עמוד א'. וראה ברמב"ם בסוף הקדמתו לזרעים דיבור המתחיל 'הפרק הרביעי'.
  2. בהקדמה לנחלת אבות.
  3. 3.0 3.1 3.2 יבמות דף טז, עמוד א'.
  4. אבות פרק שלישי, משנה י.