שערות הראש והזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שערות''' הינן סיבים הגדלים בגוף בעלי החיים, מבנה השערות הן מעין צינורות דקיקות היוצאות מן ה[[עור]] ברוב חלקי הגוף. אצל האדם עיקרם נמצא על הראש והזקן.
{{איברים}}
בהלכה התייחסויות רבות לשערות; הן בצריכתם של השערות הגדלים אצל בעלי החיים כחיות ובהמות, והן התייחסויות שונות לשערות הגדלים על גוף האדם. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] משמשים השערות כמשל על [[השפעה]] [[צמצום בדרך מיעוט|מצומצמת]] ביותר.
{{מפנה|שער|פתח (שער)}}
ה'''שערות''' הן צינורות ספוגיים דקיקים עשויים חלבון. אצל רובם ככולם של היונקים הן יוצאות מהעור על פני רוב הגוף, אבל באדם עיקרם הוא '''בראש ובזקן'''. בתורת החסידות משמשות השערות כמשל לסוג מסויים של צמצום הנקרא [[מותרי המוחין]].
 
==בהלכה==
==בהלכה==
ישנם דינים מיוחדים רבים, הקשורים בשערות, ומהם:
בהלכה יש התייחסויות רבות לשערות - הן בנוגע לשערות בעלי חיים{{הערה|לגבי מלאכת גוזז, שימוש בשער בכור וכיו"ב בהמות אסורות בהנאה, לגבי נגיעת טומאה ועוד.}}, והן בנוגע לשערות האדם{{הערה|ומהם: האיסור לחתוך את [[פאות הראש]], איסור גילוח ה[[זקן]], האיסור לגבר לחתוך שערות מסויימות בגופו, על מנת שלא ידמה בזה ל[[אישה]], האיסור להסתפר במועדים וזמנים מסויימים כבספירת העומר שלשת השבועות ובשבתות וחגים, איסור ה[[אבל]] בתספורת, חיוב התספורת בערבי שבת ויום טוב, חיוב התספורת של [[מלך]] ו[[כהן גדול]], [[שער באישה ערווה]] - האיסור לומר דברי קדושה מול שער אשה נשואה (או בעולה), חובת כיסוי שיער הראש באישה נשואה או בעולה ( והדיון ההלכתי: בדין בכיסוי הראש ב[[פאה נכרית]] שנעשתה משערות גזורות שלה או של חברתה), מצוות ה[[נזיר]] בשערו, חובת הגילוח שהייתה על שבט ה[[לויים|לוי]] במדבר, מאפייני השיער בזיהוי טומאת וטהרת ה[[צרעת]] בגוף ה[[מצורע]], מצוות גילוח השער של מצורע לאחרי טהרתו, ועוד.}}. '''ב[[קבלה]] וב[[חסידות]]''' משמשות השערות כמשל ל[[השפעה]] [[צמצום בדרך מיעוט|מצומצמת]] ביותר.
* האיסור לחתוך את [[פאות הראש]].
 
* האיסור לגלח את שערות ה[[זקן]]
==בחסידות{{הערה|הבא לקמן הוא ע"פ ד"ה ביום ההוא יגלח כו' תקע"ב, והמשך תער"ג ש"פ שופטים.}}==
* האיסור לגבר לחתוך שערות מסויימות בגופו, על מנת שלא ידמה בזה ל[[אישה]].
 
* האיסור להסתפר במועדים וזמנים מסויימים כבספירת העומר שלשת השבועות ובשבתות וחגים.
===סוגי השערות (שערות הראש, שערות הזקן וצבע השערות)===
* איסור ה[[אבל]] בתספורת.
כמו בכל נושא אחר, הסברי פנימיות התורה לגבי השערות מושתתים הפסוק "מבשרי אחזה אלוקה"{{הערה|איוב יט כו.}}, היינו – על השערות כפי שאנו רואים אותן באדם.
* חיוב התספורת בערבי שבת ויום טוב.
 
* חיוב התספורת של [[מלך]] ו[[כהן גדול]].
שני ההבדלים העיקריים בין שערות הראש לזקן הם: '''א.''' שערות הראש גדילות מיד אחרי ה[[לידה]] (ולעיתים קרובות נמצאות גם אצל תינוק בין יומו), ואילו שערות הזקן גדילות רק בגיל 17-20 (ולעיתים נדירות יותר גם שנתיים-שלוש קודם לכן), ו'''ב.''' שערות הראש צומחות בשווה אצל גברים ונשים, אך זקן יש רק לגברים. בנמשל מוסברים בתורת החסידות הבדלים אלו בשני אופנים שונים{{הערה|תורת שמואל תרל"ו עמ' תרעא.}}: '''א.''' שער הראש הוא שורש התורה (והמצוות להסבר זה נמשכות מהגלגלתא עצמה), ושער הזקן שורש ההשפעה הפנימית דאהבה (רבה) ויראה. '''ב.''' שער הראש הוא שורש המצוות ושער הזקן שורש התורה
* [[שער באישה ערווה]] - האיסור לומר דברי קדושה מול שער אשה נשואה (או בעולה),
 
* חובת כיסוי שיער הראש באישה נשואה או בעולה והדיון ההלכתי בכיסוי בשערות גזור.
חלוקה משנית יותר של סוגי השערות (בקבלה וחסידות) היא לפי הצבע: [[לבן]], [[שחור]] או [[אדום]].
* מצוות הנזיר בשערו איסור התספורת, חובת הגילוח ושריפתן.
 
* חובת הגילוח שיש על שבט ה[[לויים]].
===יניקתן – ממותרי המוחין===
* מאפייני השיער בזיהוי טומאת וטהרת ה[[צרעת]] בגוף ה[[מצורע]].
הטעם שהשערות באדם גדילות (בעיקר) ב[[ראש]], הוא כי גדילתן ויניקת חיותן הוא מה[[מוחין]] שבראש. יניקה זו היא בהפסק ה[[גולגולת]] ולכן היא מצומצמת ביותר ואינה אלא מ'''מותרי המוחין''' ועד כדי כך שבחיתוך השערה לא מורגש שום כאב. ומכיון שבמוחין מהן יונקות השערות יש '''שתי''' בחינות ([[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|מוחין דקטנות ומוחין דגדלות]]), ישנם שני סוגים של שערות: אלו שעל הראש (שצומחות לאדם בקטנותו) יונקות מהמוחין דקטנות, ושערות הזקן (שגדלות רק כשהאדם מתבגר) – יניקתן מהמוחין דגדלות.
* מצוות גילוח השער של מצורע לאחרי טהרתו.
{{ערך מורחב|ערך=[[מותרי המוחין]]}}
 
===שערות הזקן – שורש התורה{{הערה|מים רבים תרל"ו אות מד.}}===
;שורש התורה - מוחין דגדלות
בשונה משערות הראש (הצומחות גם בקטנות) – שערות הזקן צומחות רק בבגרות (ובכללות מתמלא הזקן בגיל עשרים שנה). והעניין בזה: "זקן אהרן"{{הערה|תהילים קל"ג ב'.}} רומז לתורה{{הערה|כי "זקן" הוא זה שקנה חכמה{{הערה|ע"פ קידושין לב ע"ב.}}, וסתם "חכמה" היא חכמת התורה.}}, כי ענין השערות הוא על דרך ה[[משל]] ל[[נמשל]]: שהגם שהמשל מסתיר על הנמשל (שאינו בערכו) - עם כל זה על ידי המשל מבינים הנמשל, וכדי שיוכל לומר משל צריך להיות בעל שכל יותר גדול. {{הערה| ששורש המשל גבוה מאד ולכן שלמה דוקא, שהיה החכם באדם, אמר משלים.}}. נמצא שהמשל נמשך '''מגדלות המוחין''' - שזהו על דרך שערות הזקן. והיינו, זה שהתורה נקראת "משל הקדמוני"{{הערה|שמואל א' כד יג.}} הוא לפי שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים ציצית בצמר הגשמי וכו' - וזהו שנקראת התורה בשם שערות הזקן.


==עניינן בקבלה ובחסידות==
;י"ג תקוני דיקנא
מבואר כי עניינן של השערות נמצאות בדרגות גבוהות ביותר בסדר השתלשלות, ומרמזות על גילויים אלוקיים נעלים ביותר כמו [[י"ג תיקוני דיקנא]] והגילוי שחזה הנביא דניאל "שער רישיה כעמר נקא". ולכן נאמר בנזיר "קדוש יהיה גדל פרע".  
ומכיון שזקן מורה על המשכה ממוחין דגדלות (כנ"ל) - "במתן תורה נדמה להם כזקן"{{הערה|על פי מכילתא ומדרש לקח טוב פרשתנו טו, ג. מכילתא ופרש"י יתרו לשמות כ, ב'.}}. כי [[י"ג מידות הרחמים]] (שבהן ניתנה התורה{{הערה|[[תורה אור]] נ. ג', [[אור התורה]] שם, [[ספר הערכים]] בערכו ובהמצוין שם}}) הן [[הארה]] מבחינה מרוממת ביותר - [[מוחין דגדלות]], נקראות בתורת הסוד גם [[י"ג תיקוני דיקנא]]. היינו, לבושי הזקן - שהם המשכת מוחין דגדלות{{הערה|מים רבים שם.}}.


אמנם בדרגות נמוכות יותר מורות השערות על השפעות של קליפה שזו הסיבה ש"שער באשה ערווה", כיוון שהשערות הן בבחינת צמצום, ו[[אשה]] היא בבחינת גבורות (שגם עניינן הוא צמצום); וכאשר נמשך הצמצום בצמצום יכול להיות [[יניקה]] ל[[חיצונים]].
====שלוש דרגות בהשתלשלות התורה====
;שערות ד[[עתיק]] - לבנות
עתיק הוא פנימיות המוחין (כי מהות המוחין הוא תענוג{{הערה|כי פנימיות אבא היא עצמה ממש פנימיות עתיק:  באתי לגני תשכ"ח אות יד, מאמרים תרס"ג חלק א עמ' סג, שם חלק ב' עמ' לז-לח, ספר המאמרים אידיש (המתורגם) עמ' 32 ועוד}}), ועליו נאמר "ושער רישיה כעמר נקא"{{הערה|דניאל ז' ט'.}} (שער ראשו כצמר נקי, לבן). היינו, כשם שאצל אדם מבוגר מלבינות שערות ראשו, כך שערות ראשו של "עתיק" (מלשון יָשָׁן, זָקֵן) הן לבנות. והעניין בזה, עתיק הוא כולו חסדים (לית שמאלא בהאי עתיקא{{הערה|זוהר חלק ג' קכט א'.}}). לבן מורה על חסדים, ושערות עתיק הן השפעה מצומצמת של תוקף החסדים.


===מותרי המוחין===
;שערות דז"א ([[זעיר אנפין]]) - שחורות
בעניין השערות מבואר כי השערה היא חלולה מבפנים ובתוכה [[נמשך]] ו[[מתלבש]] איזה חיות מן ה[[מוחין]]. אלא שהשערות הם ממותרי המוחין, ולכן יכולים לחתוך את השערות ואין זה כואב למוח כלל. וכך הוא ב[[רוחניות]] שעניין השערות הוא בבחינת [[לבושים]] ובבחינת ה[[משל]], שבו ועל ידיו משיגים את ה[[נמשל]]. שהמשל הוא בבחינת השערה עצמה, ועניין הנמשל הוא החיות המלובשת בשערה.
על השערות דז"א נאמר{{הערה|שיה"ש ה' י"א.}} "קווצותיו תלתלים שחורות", כי הצבע השחור מורה על מיעוט וצמצום. זעיר אנפין הן המידות, ובהלכות התורה שבדרגה זו יש מקום (לא רק לחסדים) אלא גם לטמא, לפסול ולרחק.


מסיבה זו מצינו שלפעמים הגביהה ה[[תורה]] את מעלת השער, כמו בנזיר שחייב לגדל שער ראשו, ואף מצינו ב[[שמשון הגיבור]] שכל כוחו היה בשערותיו, ולפעמים מצינו שהתורה השפילה את עניין השער כמו בכוהנים ולויים. הסיבה לכך היא כי העשרות הינם מותרי המוחין, ולכן תלוי מהיכן הם נמשכים.
;שערות דמלכות – אדומות
על השערות דמלכות נאמר{{הערה|שיה"ש ז' ו'.}} "ודלת ראשך כארגמן". היינו, כאן מדובר על הלכות התורה כפי שהן לאחר שירד האור האלוקי לתורה שבעל פה, כפי שחכמי ישראל מחדשים ומדקדקים בהלכות פרטיות בתוקף הדין ביותר – לעשות גדרים וסייגים רבים, לרחק את הטמא בתכלית הריחוק ביותר (וכן ריבוי התחלקות בהלכות פרטיות ופרטי פרטיות) – שזהו מצד בחינת גבורות וצמצומים דשמאל ביותר.


כאשר השערות נמשכים ממותרי החיות של [[א"ק]] שהוא אין סוף, אז השערות הם חיות כל העולמות ויש בהם קדושה רבה ונפלאה, ומכיון שבנזיר מאירה ההארה של א"ק לכן השערות שלו יש בהם קדושה ואסור לגלחן בימי נזירותו. מסיבה זו שערות ה[[פאות הראש|פאות]] והזקן יש בהם קדושה של "דיקנא עליאה", אלא שבנזיר הקדושה היא בכל שערות הראש.
====סלסול השערות (סירוק)====
עניין סירוק השיער הוא להפריד שערה מחברתה, ומורה על עניינים שונים של "[[בירורים]]". [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה מאמר ויהיו חיי שרה קכה, ד ובמקומות רבים}} מסביר שסיפור ה[[גמרא]] על [[רבי בנאה]] שראה את [[שרה]] מסלסלת בשערות [[אברהם]]{{הערה|בבא בתרא נ"ח ע"א.}} רומז לבירור נשמות [[צדיק|הצדיקים]] הקדושים מתוך פסולת נפשות [[רשע|הרשעים]] החוטאים ומתים בלא [[תשובה]], ונשמות [[גר צדק|גרי הצדק]] מתוך הגויים. כמו כן רומז סירוק השיער על בירור וליבון ההלכות{{הערה|לקו"ת אחרי כ"ז ע"ב ובמקומות רבים.}}.


אך כאשר השערות נמשכות מ[[נוקבא]] ד[[אצילות]], שהיא בחינת מצומצמת יותר לגבי א"ק, אז ממותרי המוחין שלה יכול להיות יניקת ה[[חיצונים]].


[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר את העניין, כי מצינו בשיחת חולין של תלמידי חכמים שצריכה לימוד. הסיבה לכך היא מכיון שחכמת האלוקות שבקרבו גבוהה מאוד, עד שגם בחינת מותרי המוחין שבו היוצאים בשיחת החולין שלו הם [[חכמה]] עילאה ממש, ולכן הגמרא ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|1= כא א.}} לומדת הלכות משיחתו של רבן גמליאל. אך כאשר אדם אחר שח שיחת חולין הם דברים בטלים ממש, גם אם הוא אדם כשר שלומד תורה, כי מותרות החכמה שלו היוצאים בשיחת החולין אין בהם דברי תורה ולכן הוא עובר על האיסור של דבור דברים בטלים.{{הערה|1= [[דרך מצוותיך]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16082&hilite=5a35c6cc-7bc7-4d5d-91d2-78973e41d7f9&st=%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8&pgnum=218 מצוות תגלחת מצורע]}}
==שערות הראש==
מובא בגמרא, כי [[רבי בנאה]] הוה מציין מערתא דרבנן, כי מטא למערתא ד[[אברהם]] אשכחי' ל[[אליעזר]], אמר לו מאי קא עביד אברהם, אמר ליה גאני בכנפיה ד[[שרה]] ומעיינא ליה ברישיה. [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה מאמר ויהיו חיי שרה קכה, ד.}}מקשה, כי ודאי לא היה ענין זה [[גשמיות|גשמי]] כלל, דאיך ר' בנאה זה יראה לאברהם ושרה כמו שהן בחיים ממש ושרה מעיינא לי' ברישי' שכבר נפטרו ביותר מב' אלפים [[שנה]], שר' בנאה זה היה אחר החורבן בית שני כו'.


מסביר אדמו"ר האמצעי, כי הענין הוא, ששורש ומקור להתהוות [[נשמה|נשמות]] בכל דור ודור, הוא נמשך מבחינת מותרי המוחין דאברהם העליון שבא ביניקות שערות הראש כנ"ל שזהו שנקרא אב המון גוים לדורות הבאים דוקא כנ"ל, ויש בזה גם כן בירור והבדלה בין פנימיות לחיצוניות על כל פנים שהוא לברר ולהוציא ה[[נשמה|נשמות]] הרעים והקשים, וכמו כן בכל ניצוצים שיוצאי' בבחינת רע ופסולת שהן נפשות הרשעים החוטאים ומתים בלא תשובה בכל ימי הגוליות, ולברר ל[[נשמה|נשמות]] הקדושים וצדיקים כ[[נשמה|נשמות]] [[שמעיה]] ו[[אבטליון]] ו[[אונקלוס]] כו' כנ"ל, שבירור כזה הוא בכל דור ממש כנ"ל.


וזהו שרש כללות ענין המאמר הזה שראה רבי בנאה זה דשרה מעיינא ליה לאברהם ברישיה, שהוא להוציא הפסולת שנדבקו ב[[שערות הראש]], כמו באדם למטה שמוציאים הכנים הנדבקים מן הפסולת שבגומות של השערות כנ"ל, משום דגם עכשיו מעיינא ליה שרה ברישיה דאברהם להוציא את בחינת הפסולת לחוץ, ולברר שם כל הפסולת שלא יהיה מזה שרש ל[[נשמה|נשמות]] הרעים, ולברור להיות בבחינת הפנימית דמותרי המוחין דאברהם להיות שרש להתהוות [[נשמה|נשמות]] טובות דוקא, שלא יהיו כספחת לבית יעקב.
==ראו גם==
*[[קוצין נימין שערות]]
*[[מצוות תגלחת מצורע]]
*[[תספורת]]
{{אדם}}


ואף על פי שרבי בנאה זה היה אחר החורבן ואברהם ושרה כבר [[הסתלקות|נפטרו]], באמת יכול להיות שהיה רואה אותן כמו שהן בחיים ממש לפי ששרש אברהם ושרה הוא למעלה במקור האצילות בבחינת מ"ה וב"ן שבכתר, ולא מתו בעטיו של [[נחש הקדמוני]] שהן ט' צדיקים שהן קיימים וחיים וגם אליעזר מהן ור' בנאה זה היה גלגול [[בניהו בן יהוידע]] שנקרא{{הערת שוליים|שמואל - ב כג, כ.}} בן איש '''חי''' ממש, מטעם הנ"ל.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוק]]
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה: תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]

גרסה אחרונה מ־09:46, 8 בדצמבר 2024

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

המונח "שער" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פתח (שער).

השערות הן צינורות ספוגיים דקיקים עשויים חלבון. אצל רובם ככולם של היונקים הן יוצאות מהעור על פני רוב הגוף, אבל באדם עיקרם הוא בראש ובזקן. בתורת החסידות משמשות השערות כמשל לסוג מסויים של צמצום הנקרא מותרי המוחין.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכה יש התייחסויות רבות לשערות - הן בנוגע לשערות בעלי חיים[1], והן בנוגע לשערות האדם[2]. בקבלה ובחסידות משמשות השערות כמשל להשפעה מצומצמת ביותר.

בחסידות[3][עריכה | עריכת קוד מקור]

סוגי השערות (שערות הראש, שערות הזקן וצבע השערות)[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו בכל נושא אחר, הסברי פנימיות התורה לגבי השערות מושתתים הפסוק "מבשרי אחזה אלוקה"[4], היינו – על השערות כפי שאנו רואים אותן באדם.

שני ההבדלים העיקריים בין שערות הראש לזקן הם: א. שערות הראש גדילות מיד אחרי הלידה (ולעיתים קרובות נמצאות גם אצל תינוק בין יומו), ואילו שערות הזקן גדילות רק בגיל 17-20 (ולעיתים נדירות יותר גם שנתיים-שלוש קודם לכן), וב. שערות הראש צומחות בשווה אצל גברים ונשים, אך זקן יש רק לגברים. בנמשל מוסברים בתורת החסידות הבדלים אלו בשני אופנים שונים[5]: א. שער הראש הוא שורש התורה (והמצוות להסבר זה נמשכות מהגלגלתא עצמה), ושער הזקן שורש ההשפעה הפנימית דאהבה (רבה) ויראה. ב. שער הראש הוא שורש המצוות ושער הזקן שורש התורה

חלוקה משנית יותר של סוגי השערות (בקבלה וחסידות) היא לפי הצבע: לבן, שחור או אדום.

יניקתן – ממותרי המוחין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם שהשערות באדם גדילות (בעיקר) בראש, הוא כי גדילתן ויניקת חיותן הוא מהמוחין שבראש. יניקה זו היא בהפסק הגולגולת ולכן היא מצומצמת ביותר ואינה אלא ממותרי המוחין ועד כדי כך שבחיתוך השערה לא מורגש שום כאב. ומכיון שבמוחין מהן יונקות השערות יש שתי בחינות (מוחין דקטנות ומוחין דגדלות), ישנם שני סוגים של שערות: אלו שעל הראש (שצומחות לאדם בקטנותו) יונקות מהמוחין דקטנות, ושערות הזקן (שגדלות רק כשהאדם מתבגר) – יניקתן מהמוחין דגדלות.

ערך מורחב – מותרי המוחין

שערות הזקן – שורש התורה[6][עריכה | עריכת קוד מקור]

שורש התורה - מוחין דגדלות

בשונה משערות הראש (הצומחות גם בקטנות) – שערות הזקן צומחות רק בבגרות (ובכללות מתמלא הזקן בגיל עשרים שנה). והעניין בזה: "זקן אהרן"[7] רומז לתורה[9], כי ענין השערות הוא על דרך המשל לנמשל: שהגם שהמשל מסתיר על הנמשל (שאינו בערכו) - עם כל זה על ידי המשל מבינים הנמשל, וכדי שיוכל לומר משל צריך להיות בעל שכל יותר גדול. [10]. נמצא שהמשל נמשך מגדלות המוחין - שזהו על דרך שערות הזקן. והיינו, זה שהתורה נקראת "משל הקדמוני"[11] הוא לפי שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים ציצית בצמר הגשמי וכו' - וזהו שנקראת התורה בשם שערות הזקן.

י"ג תקוני דיקנא

ומכיון שזקן מורה על המשכה ממוחין דגדלות (כנ"ל) - "במתן תורה נדמה להם כזקן"[12]. כי י"ג מידות הרחמים (שבהן ניתנה התורה[13]) הן הארה מבחינה מרוממת ביותר - מוחין דגדלות, נקראות בתורת הסוד גם י"ג תיקוני דיקנא. היינו, לבושי הזקן - שהם המשכת מוחין דגדלות[14].

שלוש דרגות בהשתלשלות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שערות דעתיק - לבנות

עתיק הוא פנימיות המוחין (כי מהות המוחין הוא תענוג[15]), ועליו נאמר "ושער רישיה כעמר נקא"[16] (שער ראשו כצמר נקי, לבן). היינו, כשם שאצל אדם מבוגר מלבינות שערות ראשו, כך שערות ראשו של "עתיק" (מלשון יָשָׁן, זָקֵן) הן לבנות. והעניין בזה, עתיק הוא כולו חסדים (לית שמאלא בהאי עתיקא[17]). לבן מורה על חסדים, ושערות עתיק הן השפעה מצומצמת של תוקף החסדים.

שערות דז"א (זעיר אנפין) - שחורות

על השערות דז"א נאמר[18] "קווצותיו תלתלים שחורות", כי הצבע השחור מורה על מיעוט וצמצום. זעיר אנפין הן המידות, ובהלכות התורה שבדרגה זו יש מקום (לא רק לחסדים) אלא גם לטמא, לפסול ולרחק.

שערות דמלכות – אדומות

על השערות דמלכות נאמר[19] "ודלת ראשך כארגמן". היינו, כאן מדובר על הלכות התורה כפי שהן לאחר שירד האור האלוקי לתורה שבעל פה, כפי שחכמי ישראל מחדשים ומדקדקים בהלכות פרטיות בתוקף הדין ביותר – לעשות גדרים וסייגים רבים, לרחק את הטמא בתכלית הריחוק ביותר (וכן ריבוי התחלקות בהלכות פרטיות ופרטי פרטיות) – שזהו מצד בחינת גבורות וצמצומים דשמאל ביותר.

סלסול השערות (סירוק)[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניין סירוק השיער הוא להפריד שערה מחברתה, ומורה על עניינים שונים של "בירורים". אדמו"ר האמצעי[20] מסביר שסיפור הגמרא על רבי בנאה שראה את שרה מסלסלת בשערות אברהם[21] רומז לבירור נשמות הצדיקים הקדושים מתוך פסולת נפשות הרשעים החוטאים ומתים בלא תשובה, ונשמות גרי הצדק מתוך הגויים. כמו כן רומז סירוק השיער על בירור וליבון ההלכות[22].



ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. לגבי מלאכת גוזז, שימוש בשער בכור וכיו"ב בהמות אסורות בהנאה, לגבי נגיעת טומאה ועוד.
  2. ומהם: האיסור לחתוך את פאות הראש, איסור גילוח הזקן, האיסור לגבר לחתוך שערות מסויימות בגופו, על מנת שלא ידמה בזה לאישה, האיסור להסתפר במועדים וזמנים מסויימים כבספירת העומר שלשת השבועות ובשבתות וחגים, איסור האבל בתספורת, חיוב התספורת בערבי שבת ויום טוב, חיוב התספורת של מלך וכהן גדול, שער באישה ערווה - האיסור לומר דברי קדושה מול שער אשה נשואה (או בעולה), חובת כיסוי שיער הראש באישה נשואה או בעולה ( והדיון ההלכתי: בדין בכיסוי הראש בפאה נכרית שנעשתה משערות גזורות שלה או של חברתה), מצוות הנזיר בשערו, חובת הגילוח שהייתה על שבט הלוי במדבר, מאפייני השיער בזיהוי טומאת וטהרת הצרעת בגוף המצורע, מצוות גילוח השער של מצורע לאחרי טהרתו, ועוד.
  3. הבא לקמן הוא ע"פ ד"ה ביום ההוא יגלח כו' תקע"ב, והמשך תער"ג ש"פ שופטים.
  4. איוב יט כו.
  5. תורת שמואל תרל"ו עמ' תרעא.
  6. מים רבים תרל"ו אות מד.
  7. תהילים קל"ג ב'.
  8. ע"פ קידושין לב ע"ב.
  9. כי "זקן" הוא זה שקנה חכמה[8], וסתם "חכמה" היא חכמת התורה.
  10. ששורש המשל גבוה מאד ולכן שלמה דוקא, שהיה החכם באדם, אמר משלים.
  11. שמואל א' כד יג.
  12. על פי מכילתא ומדרש לקח טוב פרשתנו טו, ג. מכילתא ופרש"י יתרו לשמות כ, ב'.
  13. תורה אור נ. ג', אור התורה שם, ספר הערכים בערכו ובהמצוין שם
  14. מים רבים שם.
  15. כי פנימיות אבא היא עצמה ממש פנימיות עתיק: באתי לגני תשכ"ח אות יד, מאמרים תרס"ג חלק א עמ' סג, שם חלק ב' עמ' לז-לח, ספר המאמרים אידיש (המתורגם) עמ' 32 ועוד
  16. דניאל ז' ט'.
  17. זוהר חלק ג' קכט א'.
  18. שיה"ש ה' י"א.
  19. שיה"ש ז' ו'.
  20. תורת חיים בראשית חלק א' פרשת חיי שרה מאמר ויהיו חיי שרה קכה, ד ובמקומות רבים
  21. בבא בתרא נ"ח ע"א.
  22. לקו"ת אחרי כ"ז ע"ב ובמקומות רבים.