פרי עץ חיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]
+[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]
-'''פרי עץ חיים''' הוא ספר של רבי [[חיים ויטאל]] אשר סודר על ידי רבי מאיר פאפירוש. הספר מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות, אך יש אומרים שנחשב לספר מוסמך פחות משאר ספרי האריז"ל{{הערה|כך על פי דברי כמה מהמקובלים הספרדים. אבל הרבי אמר שזה כן הובא בחסידות; אם כי, של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך - [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרת ג'תקנט].}}.
+'''פרי עץ חיים''' הוא ספר ב[[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז"ל]] שנכתב על ידי תלמידו העיקרי, רבי [[חיים ויטאל]], ונערך וסודר על ידי רבי [[מאיר פאפירש]]. הספר כולל ביאורים בקבלה על כוונות ה[[תפילה]] ועל מועדי השנה.
-הספר נבנה במתכונת דומה לספר [[שער הכוונות]], והוא מסודר לפי מועדי השנה.
+בעולם היהודי ישנו פולמוס גדול בנוגע לשימוש בספר, מאחר ונטען שמחברו הינו מכת השבתאים, ושברוח זאת נכתב תוכן הספר. אולם לעומת זאת הספר מוזכר פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ורוב הענינים מקבלת [[האריז"ל]] המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.
-==בספרי רבותינו==
+בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא הייתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את אותן מובאות. עם זאת, ב[[תורת החסידות]] מביאים גם מדברי החברים, כיוון של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תקנט].}}.
-מובא בפרי עץ חיים שסממני הקטרת הן עשר ניצוצי הקדושה של אור פנימי המחיים את הקליפות, ויש ניצוץ אחד של [[אור מקיף]], והוא ענין [[י"א כתרין דמסאבותא]] שהם י"א הניצוצין שבקליפות.
-מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]], שהיו"ד ניצוצות מתוך י"א כתרין דמאסבותא, הן בבחי' או"פ בהם וכמו שכתב ב[[שער הכוונות]], אך עיקר החיות שלהם הוא מהאור מקיף, וכשמסירים האור מקיף הרי הם מתים ומתבטלים{{הערה|וכמ"ש בפע"ח שער העשי' רפ"ד}}, וטעם הדבר - מבאר אדמו"ר הרש"ב - הוא מפני שהאור פנימי הוא בבחינת בליעה בהם, ועל כן אינו בבחינת חיות להם כי אם האור מקיף{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/52/424&search=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA המשך תער"ב ח"א עמוד תכד]}}.
 ==קישורים חיצוניים==
-*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקסד.}}
+*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקס"ד}}
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
+{{ספרי קבלה}}
+[[קטגוריה:כתבי האריז"ל]]