חיים יוסף רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (20 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים יוסף רוזנבלום]] | [[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים יוסף רוזנבלום]] | ||
הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' ([[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]]-[[י"ג | הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' ([[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]] - [[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]) ממייסדי [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], חבר הועד המייסד של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ומנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]], ב[[עיירה]] נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]]. | נולד ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ב']] [[תרנ"ז]], ב[[עיירה]] נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]]. | ||
בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]]. | בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[תרפ"א]] השתדך עם מרת [[סאניה רוזנבלום]], בת ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]. ה"שדכן" היה [[הרבי הריי"צ]]. | ב[[תרפ"א]] השתדך עם מרת [[סאניה רוזנבלום]], בת ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]. ה"שדכן" היה [[הרבי הריי"צ]]. | ||
בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים [[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]]. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. | בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים [[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]]. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. כמו כן הכיר ועמד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]]{{הערה|לפי מכתב הרבי לחתנו הרב שמאל חפר - תשורה חפר, תשע"ה}}. | ||
ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי | ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת [[תרצ"ה]] נאסר, בטוענה שהחזיק מטבע זר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת [[הרבי הריי"צ]] קיבל על עצמו את גזירת הגירוש. | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | ||
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]. | במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' (מטעם [[העדה החרדית]]). | ||
בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. | בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] שהתגורר אז בתל אביב{{הערה|לפי מכתב הרבי - ראה הערה 1}}. | ||
בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]], כשהרבי מנמק את הסיבה בשלה בחר דווקא בו: "הנני חפץ אשר בשני המוסדות הנ"ל יהיה לי איש מהימן שאוכל לבטוח בו ולדעת על ידו את המצב שם". | ||
נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | ||
==משפחתו== | |||
*רעייתו הגברת [[סוניה רוזנבלום]] | |||
*חתנו - ר' [[שמואל חפר]]. רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב. | |||
* חתנו - הרב יעקב בן-צבי - נפטר י"ד כסלו תשנ"ג. רעייתו, מרת בריינא רחל בן-צבי - נפטרה כ"ט ניסן תשע"ב. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''החסידה של ליובאוויטש''', בתוך כתבה על רעייתו מרת סוניה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 50 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/109439 מדוע רב ממשפחת בית הרבי היה בבית האסורים? {{Col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}} | {{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | [[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:56, 1 במאי 2024
הרב חיים יוסף רוזנבלום (ט"ז אדר תרנ"ז - י"ג תמוז תשל"ד) ממייסדי בית הכנסת בנחלת בנימין בתל אביב, חבר הועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ומנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת תורת אמת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ז אדר ב' תרנ"ז, בעיירה נובוגורודסברסק, לאביו ר' משה רוזנבלום.
בשנת תרס"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, והסתופף בצלו של הרבי הרש"ב.
זכה לקירובים גדולים מרבותינו נשיאינו, בשנת תרע"ז אמר לו אדמו"ר הרש"ב כי "יכול אתה להיכנס אלי מתי שתרצה".
בתרפ"א השתדך עם מרת סאניה רוזנבלום, בת ר' מנחם מענדל גוראריה. ה"שדכן" היה הרבי הריי"צ.
בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים רוסטוב ולנינגרד. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. כמו כן הכיר ועמד בקשר עם הרב ישראל אריה לייב שניאורסון אחיו של הרבי[1].
בתרצ"א יצא מרוסיה לריגא, שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' משה גוראריה, ר' שמר'ל גוראריה ור' בער'ל חסקינד במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת תרצ"ה נאסר, בטוענה שהחזיק מטבע זר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את גזירת הגירוש.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (מטעם העדה החרדית).
בארץ ישראל השתכן בתל אביב וייסד את בית הכנסת בנחלת בנימין. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב ישראל אריה לייב שניאורסון שהתגורר אז בתל אביב[2].
בשנת תש"א מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר בועד המייסד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובמקביל היה מנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת תורת אמת, כשהרבי מנמק את הסיבה בשלה בחר דווקא בו: "הנני חפץ אשר בשני המוסדות הנ"ל יהיה לי איש מהימן שאוכל לבטוח בו ולדעת על ידו את המצב שם".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו הגברת סוניה רוזנבלום
- חתנו - ר' שמואל חפר. רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.
- חתנו - הרב יעקב בן-צבי - נפטר י"ד כסלו תשנ"ג. רעייתו, מרת בריינא רחל בן-צבי - נפטרה כ"ט ניסן תשע"ב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסידה של ליובאוויטש, בתוך כתבה על רעייתו מרת סוניה, שבועון כפר חב"ד גליון 1847 עמוד 50
