חודש ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
 
(38 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש ניסן}}
{{חודש ניסן}}
'''חודש ניסן''' הוא החודש השביעי (מחודש [[תשרי]]) בחודשי השנה, בתורה מכונה החודש הראשון, על-פי אחת הדעות ב[[גמרא]]: "ב[[ניסן]] נגאלו (ממצרים) וב[[ניסן]] עתידין [[גאולה|ליגאל]]".
'''חודש ניסן''' הוא החודש השביעי (מחודש [[תשרי]]) בחודשי השנה, בתורה מכונה החודש הראשון{{הערה|"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה", שמות יב, ב.}}, על-פי אחת הדעות ב[[גמרא]]{{הערה|ראש השנה יא, א.}}: "בניסן נגאלו (ממצרים) ובניסן עתידין [[גאולה|ליגאל]]".


==מועדים בחודש==
בחודש זה חל [[חג הפסח]] הכולל את ימי חול המועד ו[[שביעי של פסח]].
*[[חג הפסח]]
 
[[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב[[770]]]]
==מנהגים בחודש ניסן ==
==מנהגים בחודש ניסן==
===שלושים יום קודם החג===
*נוהגים מ[[ראש חודש]] ואילך לקרוא (אחר [[תפילת שחרית]]) פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג מ"זאת חנוכת המזבח".
שלושים יום לפני החג - החל מ[[ט"ו באדר]], דורשין בהלכות החג, ולכן יש ללמוד הלכות פסח עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה.
*אין אומרים [[תחנון]] בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.
 
*אין צמים בחודש זה.
יש ליזהר מאכילת [[מצה]] שלושים יום לפני הפסח, כלומר מ[[פורים]] ואילך.
 
מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת חג הפסח "[[מעות חיטים]]" (קמחא דפסחא) כדי לרכוש את צרכי החג לנזקקים, וחובה על כל אדם להשתתף בכך. מן הראוי אף לידע את האנשים או הגופים המתרימים, על משפחות או בודדים הידועים כנצרכים{{הערה|מתוך חוברת "[[פסח חסידי]]" בעריכת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].}}.
 
===הכנות רוחניות לחג הפסח===
[[הרבי]] תיקן את [[מבצע מצה]] - להשתדל לשלוח לחג הפסח למכרים [[מצה שמורה|מצות שמורות]] אפויות יד ל[[ליל הסדר]], כולל עבור הקטנים.
במוסדות חינוך כדאי - כבר מימי הפורים - ללמד את העניינים המיוחדים לחג הפסח; וכן להדגים בפני התלמידים כיצד עורכים את ה"סדר" ואת ה"קערה" וכן הלאה, וכך יחקקו בזכרונם ההלכות הקשורות בדברים אלו.
 
כמה פעמים עורר הרבי בדבר כדאיות הכנת "הגדות" חדשות לילדים קטנים, שתהי' לכל ילד [[הגדה של פסח]] משלו, כמובן הגדה נאה ובה ציורים שימשכו את לבו, כדי שידע לא רק את ארבע הקושיות אלא גם את התירוץ לקושיות.
 
===קריאת פרשת הנשיאים===
[[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]]
{{ערך מורחב|אמירת הנשיא בחודש ניסן}}
החל מ[[א' בניסן]] ועד [[י"ג בניסן]], נוהגים לקרוא (אחר [[תפילת שחרית]]) את קרבנות הנשיאים. עד [[י"ב בניסן]] קוראים את פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג קוראים מ"זאת חנוכת המזבח". לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" שנדפס בסידורים וגם כהנים ולוויים אומרים אותו.
 
===אי אמירת תחנון===
אין אומרים [[תחנון]] בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.
 
אין [[צום|להתענות]] בחודש ניסן{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סימן תכ"ט ס' ט'.}}.
 
===ברכת האילנות===
{{ערך מורחב|ברכת האילנות}}
במשך ימי חודש ניסן מברכים את [[ברכת האילנות]]. את הברכה מברכים כשרואים בפעם הראשונה אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים. גם נשים מברכות ברכה זו.
 
===עריכת התוועדויות חסידיות ===
הרבי הורה לערוך מדי יום בחודש ניסן התוועדות חסידית, כרמז ואסמכתא להוראה ציין הרבי לדיני השמחה ההלכתיים של אי אמירת תחנון והאיסור לצום, ולדברי ה[[של"ה]]{{הערה|תחילת מסכת פסחים (קמ,ב), סוף פרשת בא (שיג,ב).}} הכותב שלכל ימי חודש ניסן יש דין של ראש חודש{{הערה|תורת מנחם התוועדויות חלק לט עמ' 274, [https://drive.google.com/file/d/1pIFNbv5NFlQDdEX3vb3WX6UTLAoV_OfC/view שיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ח' ניסן תשכ"ד].}}.


==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
שורה 23: שורה 49:
===[[יום הולדת|נולדו]]===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*'''[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] - [[הרבי]], הנשיא השביעי של [[אדמו"רי חב"ד]], נולד. ביום זה נוהגים רבים מהחסידים במנהגי [[יום הולדת]]'''.  
*'''[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] - [[הרבי]], הנשיא השביעי של [[אדמו"רי חב"ד]], נולד. ביום זה נוהגים רבים מהחסידים במנהגי [[יום הולדת]]'''.  
*[[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, נולד.
*'''[[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, נולד'''.


===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*'''[[ב' בניסן]] [[תר"פ]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[הסתלקות|הסתלק]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]]'''.  
*'''[[ב' בניסן]] [[תר"פ]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[הסתלקות|הסתלק]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]]'''.  
*[[ג' בניסן]] [[תרנ"ה]] - הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[חברון]] על יד אמו מרת [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]].
*[[ג' בניסן]] [[תרנ"ה]] - הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[חברון]] על יד אמו מרת [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]].
*[[ה' בניסן]] [[תרס"ב]] - הרב [[שניאור זלמן פרדקין]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*[[ה' בניסן]] [[תרס"ב]] - הרב [[שניאור זלמן פרדקין]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*'''[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] שברוסיה'''.
*'''[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] ומנוחתו כבוד ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] שברוסיה'''.
*[[ט"ז בניסן]] [[תר"פ]] - הרב [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טברסקי]] מטומשפאל, נכד אדמו"ר האמצעי, נפטר.
*[[ט"ז בניסן]] [[תר"פ]] - הרב [[מרדכי דב טברסקי (טומשפול)|מרדכי דב טברסקי]] מטומשפאל, נכד אדמו"ר האמצעי, נפטר.
*[[י"ז בניסן]] [[תרמ"ג]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*[[י"ז בניסן]] [[תרמ"ג]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר.
*[[כ"ד בניסן]] [[תרכ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], נכדו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], נפטר.
*[[כ"ד בניסן]] [[תרכ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], נכדו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], נפטר.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=258 [[חודש ניסן]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/nisan לקוטי שיחות מועדים - חודש ניסן] {{מפתח}}
*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1837 מבט מעמיק אל [[חודש ניסן]] על פי החסידות ● שיעור וידאו] {{וידאו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=258 חודש ניסן הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1837 מבט מעמיק אל חודש ניסן על פי החסידות ● שיעור וידאו] {{וידאו}} {{קישור שבור|}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2891420 8 דברים ש(אולי) לא ידעתם על חודש ניסן] {{בית חב"ד (אתר)|}}
*הרב ד"ר ש"ז כהנא, [https://abc770.org/article_node_5168/ חודש ניסן] {{חב"ד אור אין סוף|}}
*[https://chabad.co.il/?template=topic&topic=258 לקט מאמרים על חודש ניסן] {{חב"ד בישראל|}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4815&CategoryID=1146 חודש ניסן וחג הפסח] מדור ממעייני החסידות בעלון התקשרות 716
*[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=132&CategoryID=200&SubjectID=14 חודשי ניסן ואייר] באתר בית חב"ד


{{חודשי השנה}}
{{חודשי השנה}}
 
{{פסח}}
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|*]]

גרסה אחרונה מ־20:32, 11 ביוני 2024

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש ניסן הוא החודש השביעי (מחודש תשרי) בחודשי השנה, בתורה מכונה החודש הראשון[1], על-פי אחת הדעות בגמרא[2]: "בניסן נגאלו (ממצרים) ובניסן עתידין ליגאל".

בחודש זה חל חג הפסח הכולל את ימי חול המועד ושביעי של פסח.

מנהגים בחודש ניסן[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושים יום קודם החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושים יום לפני החג - החל מט"ו באדר, דורשין בהלכות החג, ולכן יש ללמוד הלכות פסח עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה.

יש ליזהר מאכילת מצה שלושים יום לפני הפסח, כלומר מפורים ואילך.

מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת חג הפסח "מעות חיטים" (קמחא דפסחא) כדי לרכוש את צרכי החג לנזקקים, וחובה על כל אדם להשתתף בכך. מן הראוי אף לידע את האנשים או הגופים המתרימים, על משפחות או בודדים הידועים כנצרכים[3].

הכנות רוחניות לחג הפסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי תיקן את מבצע מצה - להשתדל לשלוח לחג הפסח למכרים מצות שמורות אפויות יד לליל הסדר, כולל עבור הקטנים.

במוסדות חינוך כדאי - כבר מימי הפורים - ללמד את העניינים המיוחדים לחג הפסח; וכן להדגים בפני התלמידים כיצד עורכים את ה"סדר" ואת ה"קערה" וכן הלאה, וכך יחקקו בזכרונם ההלכות הקשורות בדברים אלו.

כמה פעמים עורר הרבי בדבר כדאיות הכנת "הגדות" חדשות לילדים קטנים, שתהי' לכל ילד הגדה של פסח משלו, כמובן הגדה נאה ובה ציורים שימשכו את לבו, כדי שידע לא רק את ארבע הקושיות אלא גם את התירוץ לקושיות.

קריאת פרשת הנשיאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד החזן ב-770
ערך מורחב – אמירת הנשיא בחודש ניסן

החל מא' בניסן ועד י"ג בניסן, נוהגים לקרוא (אחר תפילת שחרית) את קרבנות הנשיאים. עד י"ב בניסן קוראים את פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג קוראים מ"זאת חנוכת המזבח". לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" שנדפס בסידורים וגם כהנים ולוויים אומרים אותו.

אי אמירת תחנון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.

אין להתענות בחודש ניסן[4].

ברכת האילנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ברכת האילנות

במשך ימי חודש ניסן מברכים את ברכת האילנות. את הברכה מברכים כשרואים בפעם הראשונה אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים. גם נשים מברכות ברכה זו.

עריכת התוועדויות חסידיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הורה לערוך מדי יום בחודש ניסן התוועדות חסידית, כרמז ואסמכתא להוראה ציין הרבי לדיני השמחה ההלכתיים של אי אמירת תחנון והאיסור לצום, ולדברי השל"ה[5] הכותב שלכל ימי חודש ניסן יש דין של ראש חודש[6].

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול

הערות שוליים

  1. "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה", שמות יב, ב.
  2. ראש השנה יא, א.
  3. מתוך חוברת "פסח חסידי" בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט.
  4. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סימן תכ"ט ס' ט'.
  5. תחילת מסכת פסחים (קמ,ב), סוף פרשת בא (שיג,ב).
  6. תורת מנחם התוועדויות חלק לט עמ' 274, שיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ח' ניסן תשכ"ד.