פרק אישי (מנהג): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:02, 15 בספטמבר 2022

פרק אישי הוא מנהג שמקורו מהבעל שם טוב על פיו יש לומר בכל יום את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.

מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהג נמסר לאדמו"ר הזקן על ידי מורו ורבו המגיד ממעזריטש בשם מורו הבעל שם טוב, והוא מתועד לראשונה במאמר של אדמו"ר הזקן^[1].

הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד^[2], ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק^[3].

הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב מיכאל דבורקין מתאריך ט' טבת תש"ט, בו כותב לו הרבי: "ידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן.. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג"^[4].

על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר התפילה את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה^[5].

בשנת תשי"ג כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של תהלים יהל אור, הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה^[6]

ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש^[7].

מזמור של הילדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמירתו על ידי הילדים עצמם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן^[8].

אמירתו על ידי ההורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב מחודש תמוז תרס"ו כותב אדמו"ר הריי"צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו^[9].

אמירת המזמור של האדמו"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אמירת פרק הרבי

בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: "כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל תהלים של שנות האדמו"ר"^[10].

כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים^[11]. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל^[12].

מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

מנהגים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק^[13].

גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.

הערות שוליים

↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד שמא. מאמר זה הובא לרבי בביכל מיוחד בשנת תשכ"ב, וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ההתוועדות ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א.
↑ ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".
↑ לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.
↑ קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214. המכתב בשלימותו נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג.
↑ הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.
↑ תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב עמוד 19.
↑ גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב ראובן פבזנר בגליון התקשרות 766 במדור בירורי הלכה ומנהג.
↑ מענות קודש תש"נ מענה צה.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא.
↑ נדפס בספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג.
↑ המכתבים נלקטו בקובץ התקשרות שיצא לאור על ידי את"ה העולמי שער שמיני פרק חמישי (במהדורת תש"ע עמוד 234).
↑ טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי, והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.
↑ קובץ מכתבים להתילים עמוד 214, מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.

[1] מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד שמא. מאמר זה הובא לרבי בביכל מיוחד בשנת תשכ"ב, וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ההתוועדות ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א.

[2] ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".

[3] לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.

[4] קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214. המכתב בשלימותו נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג.

[5] הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.

[6] תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב עמוד 19.

[7] גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב ראובן פבזנר בגליון התקשרות 766 במדור בירורי הלכה ומנהג.

[8] מענות קודש תש"נ מענה צה.

[9] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא.

[10] נדפס בספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג.

[11] המכתבים נלקטו בקובץ התקשרות שיצא לאור על ידי את"ה העולמי שער שמיני פרק חמישי (במהדורת תש"ע עמוד 234).

[12] טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי, והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.

[13] קובץ מכתבים להתילים עמוד 214, מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.
+[[קובץ:כמו סוכריה.jpg|ממוזער|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו "רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה", השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור התהילים שלו''']]
+'''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.
 ==מקור המנהג==
 המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.
-הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהילים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהילים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהילים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.
+הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.}}.
-על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהילים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהילים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.
+הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.
-ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהילים של השנה החולפת וגם את מזמור התהילים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.
+על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.
-==אמירת המזמור של הילדים==
+בשנת [[תשי"ג]] כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של [[תהלים יהל אור]], הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב עמוד 19].}}
-במכתב מ[[חודש תמוז]] [[תרס"ו]] כותב אדמו"ר הריי"צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=70 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא].}}.
+ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.
+==מזמור של הילדים==
+===אמירתו על ידי הילדים עצמם===
+הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה צה].}}.
+===אמירתו על ידי ההורים===
+במכתב מ[[חודש תמוז]] [[תרס"ו]] כותב אדמו"ר הריי"צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=70 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא].}}.
 ==אמירת המזמור של האדמו"ר==
-בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהילים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}.
+{{ערך מורחב|ערך=[[אמירת פרק הרבי]]}}
+בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}.
-כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}.
+כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.}}.
-מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהילים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
+מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
 ==מנהגים נוספים==
-בנוסף לאמירת פרק התהילים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהילים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים להתילים עמוד 214], מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.}}.
+בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים להתילים עמוד 214], מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.}}.
-גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהילים האישי שלו.
+גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]