אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
פנים, הם קובץ האברים בגוף הנמצאים בקדמת הראש.
{{איברים}}
דרך ראיית הפנים ניתן לדעת הרבה מאוד על נפש האדם, הרבה יותר מאשר הסתכלות על אברים אחרים בגוף (כגון בטן ו[[רגל]]), וזאת בגלל הבעות הפנים המבטאות את מהלך הנפש, וכל בגלל סיבות נוספות הכתובות בפנימיות התורה.
[[פנים]] הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ו[[אהבה]] וחיבה, היפוך בחינת [[אחוריים]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו).


==בקבלה ובחסידות==
==בקבלה==
 
 
הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ו[[אהבה]] וחיבה, היפוך בחינת [[אחוריים]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו).
 
===בקבלה===
בקבלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער העקודים}} נתבאר כי בשם ע"ב ד[[א"ק]] אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק מ[[שם ס"ג]] דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת [[נקב]], כמו ה[[עינים]] וה[[אזנים]] וה[[חוטם]] וה[[פה]] מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור.
בקבלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער העקודים}} נתבאר כי בשם ע"ב ד[[א"ק]] אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק מ[[שם ס"ג]] דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת [[נקב]], כמו ה[[עינים]] וה[[אזנים]] וה[[חוטם]] וה[[פה]] מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור.
===בחסידות===
==בחסידות==  


גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת [[ארך אפים]] שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד{{הערה|ליקוטי תורה שלח לט, ב}}.
גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת [[ארך אפים]] שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד{{הערה|ליקוטי תורה שלח לט, ב}}.
שורה 16: שורה 11:


זהו גם ענין לחם הפנים שנערך ב[[שבת]], שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר [[לחם משנה|ב' הלחמים דשבת]] אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}.
זהו גם ענין לחם הפנים שנערך ב[[שבת]], שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר [[לחם משנה|ב' הלחמים דשבת]] אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}.
{{הערות שוליים|}}
 
[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוק]]
{{אדם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]