חמור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אעפ"י " ב־"אף על פי ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
בחסידות מורה החומר על חומריות. [[הבעל שם טוב | בחסידות מורה החומר על חומריות. [[הבעל שם טוב]] מפרש את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|שמות כג, ה.}}, שפירושו: כאשר תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף. | ||
טבע החמור הוא קרירות כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/20&search=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8 ספר השיחות תש"ד]}}. | טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/20&search=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8 ספר השיחות תש"ד]}}. | ||
==שורש החמור בקדושה== | ==שורש החמור בקדושה== | ||
ענין החמור שהוא עצלות וכבידות, משמש גם בקדושה כנגד היצר הרע, ועל כך אמר יעקב אבינו לעשיו "ויהי לי [[שור]] וחמור". חמור, זה חומריות ועצלות מלעבור על | ענין החמור שהוא עצלות וכבידות, משמש גם בקדושה כנגד היצר הרע, ועל כך אמר יעקב אבינו לעשיו "ויהי לי [[שור]] וחמור". חמור, זה חומריות ועצלות מלעבור על לא תעשה, וכמו שאמרו במדרש - חמור זה יששכר, כי יששכר נמשל בפסוק לחמור "יששכר חמור גרם", זה יששכר, ר"ל לעצל כזה בוודאי יש שכר, עצל ונשכ"ר, כמ"ש רז"ל היושב בטל ואינו עובר עבירה מקבל שכר כעושה מצוה, וזהו יש שכר. כלומר, אף על פי שאינו עושה מצוה בפועל, רק שהמניעה ועצלות הוא מחמת דבקותו בהשם יתברך ב"ה, אף על פי כן מקבל שכר, ומכל שכן אם הוא עושה מצוה [בפועל] כמאמרה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/8/44&search=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8 אור תורה וישלח מד, ב]}}. | ||
{{הערות שוליים | |||
==ראו גם== | |||
*[[חמורו של משיח]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:40, 19 בינואר 2022
חמור הוא בהמה שטבעה מורה על חומריות וגסות. חמור אותיות חומר.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מורה החומר על חומריות. הבעל שם טוב מפרש את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"[1], שפירושו: כאשר תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה[2].
שורש החמור בקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענין החמור שהוא עצלות וכבידות, משמש גם בקדושה כנגד היצר הרע, ועל כך אמר יעקב אבינו לעשיו "ויהי לי שור וחמור". חמור, זה חומריות ועצלות מלעבור על לא תעשה, וכמו שאמרו במדרש - חמור זה יששכר, כי יששכר נמשל בפסוק לחמור "יששכר חמור גרם", זה יששכר, ר"ל לעצל כזה בוודאי יש שכר, עצל ונשכ"ר, כמ"ש רז"ל היושב בטל ואינו עובר עבירה מקבל שכר כעושה מצוה, וזהו יש שכר. כלומר, אף על פי שאינו עושה מצוה בפועל, רק שהמניעה ועצלות הוא מחמת דבקותו בהשם יתברך ב"ה, אף על פי כן מקבל שכר, ומכל שכן אם הוא עושה מצוה [בפועל] כמאמרה[3].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שמות כג, ה.
- ↑ ספר השיחות תש"ד
- ↑ אור תורה וישלח מד, ב