פישל וינגרטן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:24, 10 באפריל 2024

הרב ירוחם פישל יהושע הלוי וינגרטן (כונה "ר' פישל") (אדר תשט"ז - ו' אלול תשע"ב), מגדולי המשפיעים בירושלים. היה ראש כולל "באר מנחם" (קאלוב) בירושלים, מראשי וממקימי רשת מעייני ישראל להפצת תורת החסידות בארץ הקודש. מסר שיעורים בספר התניא בישיבות רבות, בישיבת "אוהל שמעון" ערלוי, ישיבת "נזר התורה" ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת "שערי תורה" בספר התניא ובספר "שפת אמת".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי הונגריה, נולד בשנת תשט"ז לאביו רבי יצחק הלוי וינגרטן, מתלמידי הרה"ק הבאר מנחם מקאלוב. (רבי יצחק היה גיסו של האדמו"ר מטאש, חתן רבי יהודה וינגרטן).

רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים^[1], ולא השתייך לחסידות חב"ד, חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על הרבי מליובאוויטש אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם צדיק נשגב זה".

רבי פישל היה מגדולי מפיצי תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את תורת החסידות אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דו"ק ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם בבעל שם טוב אינו מאמין".

התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בו מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים שתורת החסידות שייכת רק לאנשים מסוימים, פשוטי עם או דווקא לעילוים, או חלילה שהייתה שייכת רק לתקופה מסוימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי "תורת החסידות היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים" (כדברי אדמו"ר הרש"ב).

הוא סיפר כי אצל רבו, הבית ישראל, היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של חנוכה היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו בקבלה, לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו (חסד), השני כנגד בחינה אחרת (גבורה) וכן הלאה.

כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה אלא בשל דרך העבודה השונה, ולמרות זאת - הוא סיפר - פעם אחת, כאשר היה בשמחת תורה אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמו"רי החסידות הכללית לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית הייתה כי עבודת החסידים היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך עבודה ויגיעה.

הרב חיים שלום דייטש סיפר כי "במיוחד בלטה נקודת האמת שלו, היראת שמים האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל מוצאי שבת הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "מתלהט" בכל ווארט של הבעש"ט".

הפצת המעיינות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר "שפת אמת" לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים תניא ולקוטי תורה מאדמו"ר הזקן, ומי שבקי בספריו של אדמו"ר הזקן ובספר שפת אמת, יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת האידיש. אמר בתחילת דבריו: "ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם הזוהר הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט תניא וליקוטי תורה".

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי ו' באלול תשע"ב, תוך כדי לימוד מאמר של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלויתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.

במלאת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות מעייני ישראל ברחוב אוהלי יוסף בירושלים.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת החסידות בגודל החיוב ללמוד את תורת החסידות ובפרט לבחורי הישיבות, נדפס בספר "החסידות על העליונה" חלק ב', ניו יורק תשע"ו.
שפת אמת מבואר ביאורים בספר שפת אמת (גור), גליון שבועי, יוצא לאור על ידי מכון "יסוד החסידות" ניו יורק.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפיץ הגדול גליון כפר חב"ד פרשת כי תצא אלול תשע"ב.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מגיש לרבי את ספרו של אביו - יוטיוב
שלושים לרב פישל ויינגרטן ● זכרון להולכים
שנה לפטירת הרב וינגרטן: קווים לדמותו של חסיד מיוחד
השיעורים באתר קול הלשון

הערות שוליים

↑ ראו אודותיו: חיים שיש בהם, הוצאת "המודיע"

[1] ראו אודותיו: חיים שיש בהם, הוצאת "המודיע"

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ר פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב וינגרטן]]
+[[קובץ:הרב פישל וינגרטן עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעניק לרבי את ספרו של אביו רבי יצחק וינגרטן]]
 [[קובץ:הרב פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פישל וינגרטן]]
 הרב '''ירוחם פישל יהושע הלוי וינגרטן''' (כונה "ר' פישל") ([[אדר]] [[תשט"ז]] - [[ו' אלול]] [[תשע"ב]]), מגדולי ה[[משפיע]]ים ב[[ירושלים]]. היה [[כולל|ראש כולל]] "באר מנחם" (קאלוב) בירושלים, מראשי וממקימי רשת [[מעייני ישראל]] להפצת [[תורת החסידות]] ב[[ארץ הקודש]]. מסר שיעורים ב[[ספר התניא]] בישיבות רבות, בישיבת "אוהל שמעון" ערלוי, ישיבת "נזר התורה" ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת "שערי תורה" בספר התניא ובספר "שפת אמת".
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי [[הונגריה]], נולד בשנת [[תשט"ז]] לאביו רבי יצחק הלוי וינגרטן, מתלמידי הרה"ק [[הבאר מנחם מקאלוב]]. (רבי יצחק היה גיסו של ה[[אדמו"ר מטאש]], חתן רבי יהודה וינגרטן).
-רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך ל[[חסידות חב"ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה".
+רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים{{הערה|ראו אודותיו: חיים שיש בהם, הוצאת "המודיע"}}, ולא השתייך ל[[חסידות חב"ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה".
 רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב"ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את [[תורת החסידות]] אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: {{ציטוטון|{{מונחון|דו"ק|דייק וקל}} ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין}}.
 ==התקרבותו לחב"ד==
-על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים ש[[תורת החסידות]] שייכת רק לאנשים מסוימים, פשוטי עם או דווקא לעילוים, או חלילה שהיתה שייכת רק לתקופה מסוימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי {{ציטוטון|[[תורת החסידות]] היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים}} (כדברי [[אדמו"ר הרש"ב]]).
+על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בו מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים ש[[תורת החסידות]] שייכת רק לאנשים מסוימים, פשוטי עם או דווקא לעילוים, או חלילה שהייתה שייכת רק לתקופה מסוימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי {{ציטוטון|[[תורת החסידות]] היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים}} (כדברי [[אדמו"ר הרש"ב]]).
 הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה.
-כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת - הוא סיפר - פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור"י ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.
+כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה אלא בשל דרך העבודה השונה, ולמרות זאת - הוא סיפר - פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמו"רי ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית הייתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.
 הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי {{ציטוטון|במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל [[מוצאי שבת]] הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "מתלהט" בכל ווארט של הבעש"ט}}.
 ==הפצת המעיינות==
+[[קובץ:הרב פישל וינגרטן בכולל חבד מאש.jpg|ממוזער|הרב פישל וינגרטן בכולל חב"ד מאה שערים, תשמ"ט]]
 בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר "[[שפת אמת]]" לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]], ומי שבקי בספריו של [[אדמו"ר הזקן]] ובספר שפת אמת, יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת ה[[אידיש]]. אמר בתחילת דבריו: {{ציטוטון|ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם ה[[זוהר]] הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]]}}.
@@ שורה 25: / שורה 26: @@
 בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי [[ו' באלול]] [[תשע"ב]], תוך כדי לימוד [[מאמר]] של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלויתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.
-במלואת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות [[מעייני ישראל]] בגבעת משה ב[[ירושלים]].
+במלאת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות [[מעייני ישראל]] ברחוב אוהלי יוסף ב[[ירושלים]].
+==חיבוריו==
+*'''אגרת החסידות''' בגודל החיוב ללמוד את תורת החסידות ובפרט לבחורי הישיבות, נדפס בספר "החסידות על העליונה" חלק ב', ניו יורק תשע"ו.
+*'''שפת אמת מבואר''' ביאורים בספר שפת אמת ([[גור]]), גליון שבועי, יוצא לאור על ידי מכון "יסוד החסידות" ניו יורק.
+==לקריאה נוספת==
+*'''המפיץ הגדול''' גליון [[כפר חב"ד]] פרשת [[כי תצא]] אלול תשע"ב.
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.youtube.com/watch?v=BTCeME7o78E מגיש לרבי את ספרו של אביו] - יוטיוב
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71744 שלושים לרב פישל ויינגרטן ● זכרון להולכים] {{אינפו}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77460 שנה לפטירת הרב וינגרטן: קווים לדמותו של חסיד מיוחד] {{אינפו}}
-*[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HTnc|MefarsheyHatora|R0692 השיעורים בלשון הקודש] באתר קול הלשון
+*[https://www.kolhalashon.com/New/RavDaf/RavInfoD.aspx?RavID=0692&English=False&Lang=Idish השיעורים] באתר קול הלשון
-*[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|ITnc|MefarsheyHatora|R0692-2 השיעורים ביידיש] באתר קול הלשון
+{{הערות שוליים}}
-*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|TehilimTfilot|Tehilim|Hasidi|R0692-1 [[תהילים]] בהברת חסידי פולין] באתר קול הלשון
 {{מיון רגיל: וינגרטן פישל}}
 [[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
-[[קטגוריה:חסידים]]
+[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]