מחנה הנסתרים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מחנה הנסתרים''' הוא כינוי לקבוצה שקדמה לתנועת החסידות שנוסדה על ידי ה[[בעל שם טוב]]. הנסתרים היו עוסקים בסתר בתורה ובעבודת ה' - תוך שימת דגש על תורת הסוד. | |||
'''מחנה הנסתרים''' | |||
מיסד [[מחנה הנסתרים]] היה רבי [[אליהו בעל שם]]. תלמידו וממשיך דרכו היה רבי [[יואל בעל שם]]. תלמידו וממשיך דרכו היה [[רבי אדם בעל שם]]. | |||
==התייסדות== | |||
שורשיו של מחנה הנסתרים נעוצים בארצות ספרד ופורטוגל בהם לימוד ה[[קבלה]] היה מצוי בין תלמידי-חכמים, מה שלא היה נהוג כל כך בארצות אשכנז בעת ההיא. | |||
לדבר | כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. לדבר זה היו מתנגדים רבים, בעיקר בקרב לומדי התורה. | ||
== | ==מייסדי מחנה הנסתרים== | ||
לצדיק רבי יוסף יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו. | לצדיק רבי יוסף יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם [[אליהו בעל שם|רבי אליהו]], שהיה מגדולי מקובלי דורו. בשנת ה' אלפים ש"נ התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא. אל רבי אליהו הגיעו חולי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ"הבעל שם מוורמייזא". | ||
בשנת ה' | כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את "מחנה הצדיקים הנסתרים". | ||
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. הם הפיצו בעיקר את ספריו של רבי מאיר גבאי{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק נ"ד, ק"ז.}}. באותה שנה הצטרף לישיבה בעל התוספות-יום-טוב{{הערה|ספר הזכרונות פרק ס', ליקוטי דיבורים ח"ד עמ' 1178.}}. | |||
בשנת שפ"ד עברה הישיבה לפראג. בין התומכים גם ר' שמואל נכד ה[[מהר"ל]] ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים{{הערה|ליקוטי דיבורים עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צ"ו. סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות פרקים קל"ה-קל"ז.}}. | |||
רבי [[יואל בעל שם]] היה ממשיך דרכו והשני בשולשלת חבורת הנסתרים. הגיע לישיבה כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת רבי אליהו הוא חזר לזאמושטש בשנת שצ"ט, שם הוכתר כבעל שם{{הערה|ראה שם פרק ס'.}}. | |||
==פעולות מחנה הנסתרים בעולם היהודי== | |||
מחנה הנסתרים, הייתה קבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם הייתה להפיץ את לימוד [[הקבלה]] בקהילות היהודיות השונות. | |||
הם סבלו גם רדיפות ממתנגדיהם, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד [[הקבלה]] במידה לא מבוטלת. | |||
== | == קרוב פשוטי העם == | ||
בשנות נשיאותו האחרונות של רבי [[יואל בעל שם]] (וכן אצל תלמידו וממלא מקומו [[רבי אדם בעל שם]]) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה. | |||
אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - הייתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת. | |||
הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים על ידי תלמידי-חכמים הייתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה. | |||
בשנת ה'תע"ו הצטרף ל[[מחנה הנסתרים]] בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל [[בעל שם טוב]] מיסד שיטת ה[[חסידות הכללית]]. | |||
==בדורות מאוחרים יותר== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}} | |||
החל מתקופתו של הבעל שם טוב, השתנה סדר ההנהגה במעט, כשהבעל שם טוב פתח את מעיינות החסידות בצורה רחבה יותר גם לאנשי העם, ויחד עם זאת העניק יחס מיוחד לתלמידיו הקרובים, 'החבריא קדישא' עמם פעל להפצת תורת החסידות. | |||
בתקופתו של הבעל שם טוב נמנו על החבריא קדישא כ-60 תלמידים, ובדור שלאחר מכן בתקופת נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] נמנו על החבריא קדישא 120 תלמידים. | |||
לאחר הסתלקותו של המגיד, השתנה שוב סדר ההנהגה, כאשר רבים מתלמידיו [[עליית החסידים לארץ הקודש|עלו לארץ הקודש]], ואלו שנותרו חילקו ביניהם את ההנהגה ברחבי אירופה ואת תחומי הפצת החסידות בחבלי הארץ השונים. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
*[[ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
*בעלי שם: סיפורם המופלא של: רבי אליהו בעל-שם מוורמייזא, רבי יואל בעל-שם מזאמאשטש, רבי אדם בעל-שם מרופשיץ, מנהיגי חבורת ה'צדיקים הנסתרים' אשר בעזרתה הפיצו את תורת [[הקבלה]] באירופה ובכך הכשירו את הקרקע לצמיחת תנועת החסידות על ידי רבי ישראל בעל-שם טוב, הלל, משה בן דוד, [[ירושלים]] - מכון בני יששכר, תשנ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: חסידות הכללית]] | [[קטגוריה:חסידות הכללית]] | ||
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:54, 20 ביוני 2022
מחנה הנסתרים הוא כינוי לקבוצה שקדמה לתנועת החסידות שנוסדה על ידי הבעל שם טוב. הנסתרים היו עוסקים בסתר בתורה ובעבודת ה' - תוך שימת דגש על תורת הסוד.
מיסד מחנה הנסתרים היה רבי אליהו בעל שם. תלמידו וממשיך דרכו היה רבי יואל בעל שם. תלמידו וממשיך דרכו היה רבי אדם בעל שם.
התייסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שורשיו של מחנה הנסתרים נעוצים בארצות ספרד ופורטוגל בהם לימוד הקבלה היה מצוי בין תלמידי-חכמים, מה שלא היה נהוג כל כך בארצות אשכנז בעת ההיא.
כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. לדבר זה היו מתנגדים רבים, בעיקר בקרב לומדי התורה.
מייסדי מחנה הנסתרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לצדיק רבי יוסף יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו. בשנת ה' אלפים ש"נ התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא. אל רבי אליהו הגיעו חולי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ"הבעל שם מוורמייזא".
כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את "מחנה הצדיקים הנסתרים".
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. הם הפיצו בעיקר את ספריו של רבי מאיר גבאי[1]. באותה שנה הצטרף לישיבה בעל התוספות-יום-טוב[2].
בשנת שפ"ד עברה הישיבה לפראג. בין התומכים גם ר' שמואל נכד המהר"ל ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים[3].
רבי יואל בעל שם היה ממשיך דרכו והשני בשולשלת חבורת הנסתרים. הגיע לישיבה כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה. לפי הוראת רבי אליהו הוא חזר לזאמושטש בשנת שצ"ט, שם הוכתר כבעל שם[4].
פעולות מחנה הנסתרים בעולם היהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחנה הנסתרים, הייתה קבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם הייתה להפיץ את לימוד הקבלה בקהילות היהודיות השונות.
הם סבלו גם רדיפות ממתנגדיהם, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד הקבלה במידה לא מבוטלת.
קרוב פשוטי העם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות נשיאותו האחרונות של רבי יואל בעל שם (וכן אצל תלמידו וממלא מקומו רבי אדם בעל שם) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה.
אז - וכך היה עד תחילת החסידות הכללית - הייתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת.
הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים על ידי תלמידי-חכמים הייתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה.
בשנת ה'תע"ו הצטרף למחנה הנסתרים בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל בעל שם טוב מיסד שיטת החסידות הכללית.
בדורות מאוחרים יותר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – החבריא קדישא |
החל מתקופתו של הבעל שם טוב, השתנה סדר ההנהגה במעט, כשהבעל שם טוב פתח את מעיינות החסידות בצורה רחבה יותר גם לאנשי העם, ויחד עם זאת העניק יחס מיוחד לתלמידיו הקרובים, 'החבריא קדישא' עמם פעל להפצת תורת החסידות.
בתקופתו של הבעל שם טוב נמנו על החבריא קדישא כ-60 תלמידים, ובדור שלאחר מכן בתקופת נשיאותו של המגיד ממעזריטש נמנו על החבריא קדישא 120 תלמידים.
לאחר הסתלקותו של המגיד, השתנה שוב סדר ההנהגה, כאשר רבים מתלמידיו עלו לארץ הקודש, ואלו שנותרו חילקו ביניהם את ההנהגה ברחבי אירופה ואת תחומי הפצת החסידות בחבלי הארץ השונים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הזכרונות של אדמו"ר הריי"צ.
- בעלי שם: סיפורם המופלא של: רבי אליהו בעל-שם מוורמייזא, רבי יואל בעל-שם מזאמאשטש, רבי אדם בעל-שם מרופשיץ, מנהיגי חבורת ה'צדיקים הנסתרים' אשר בעזרתה הפיצו את תורת הקבלה באירופה ובכך הכשירו את הקרקע לצמיחת תנועת החסידות על ידי רבי ישראל בעל-שם טוב, הלל, משה בן דוד, ירושלים - מכון בני יששכר, תשנ"ג
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות פרק נ"ד, ק"ז.
- ↑ ספר הזכרונות פרק ס', ליקוטי דיבורים ח"ד עמ' 1178.
- ↑ ליקוטי דיבורים עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צ"ו. סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות פרקים קל"ה-קל"ז.
- ↑ ראה שם פרק ס'.