שבע התורות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←חמישית) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבע התורות''' של [[הבעל שם טוב]] שנתגלו ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת [[תרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת [[תרצ"ז]] נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. | '''שבע התורות''' של [[הבעל שם טוב]] שנתגלו ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת [[תרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת [[תרצ"ז]] נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==שייכות התורות לחסידות חב"ד בדווקא== | ==שייכות התורות לחסידות חב"ד בדווקא== | ||
אף על פי שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי [[הבעש"ט]] ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם, מכל מקום, התגלותם למטה לא הייתה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט, אלא על ידי נשיאי חב"ד – [[אדמו"ר הרש"ב]] {{הערה|ששמע בעצמו ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן}}, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שגילה ופירסם תורות אלו ברבים}}, ממלאי מקום של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. | |||
ישנם הטוענים על חסידי חב"ד | ישנם הטוענים על חסידי חב"ד ש"לוקחים לעצמם" גם את הבעש"ט וכן את תלמידו ממלא מקומו [[המגיד]], בה בשעה שישנם עוד כמה וכמה תלמידי הבעש"ט – הנה טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, אבל בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט לאחרי הסתלקותו בגן עדן, הרי לא נמסרו למטה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט אלא על ידי נשיאי חב"ד דווקא. | ||
ונקודת הענין – שבמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לתורת חסידות חב"ד, שאינם ב' ענינים בפני עצמם, אלא ענין אחד, שתורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט", ועל ידה נעשה עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך | ונקודת הענין – שבמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לתורת חסידות חב"ד, שאינם ב' ענינים בפני עצמם, אלא ענין אחד, שתורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט", ועל ידה נעשה עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"{{הערה|כתר שם טוב הוספות ק"כ}}. | ||
==תיאור מעמד מסירת התורות== | ==תיאור מעמד מסירת התורות== | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
ביום ו' עש"ק הנזכר נסע עוד הפעם על האוהל, והיה שם עד זמן מאוחר, ובבואו היה ניכר בעיניו כי בכה הרבה, אצל המקורבים הי' כל הענין לפלא בעיניהם נסיעתו ביום השבע ברכות על האוהל וגם למחרתו. | ביום ו' עש"ק הנזכר נסע עוד הפעם על האוהל, והיה שם עד זמן מאוחר, ובבואו היה ניכר בעיניו כי בכה הרבה, אצל המקורבים הי' כל הענין לפלא בעיניהם נסיעתו ביום השבע ברכות על האוהל וגם למחרתו. | ||
בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן | בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפילה בש"ק [[כי תבוא]] הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל ברשפי אש והתלהבות מיוחדת. דרכו היה בש"ק ללמוד שיעורים לפני הקידוש, וישנם שיעורים שהיה לומד לאחר ה[[קידוש]], ובעת הקידוש היה מברך על פירות העץ והאדמה להרבות בברכות, בש"ק ההוא מחמת גמרו התפילה בשעה מאוחרת הספיק רק לקדש ולהתפלל [[מנחה]] [[נטילת ידים|וליטול הידים]] ל[[סעודת שבת]]. | ||
ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת הפאַרברענגען סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו עד שיש לו הוראה על זה | ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת [[התוועדות|הפאַרברענגען]] סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה (בכלל ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא "התעצמות" והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז זכה שהענין נתעצם אצלו. | ||
בתמורה ליגיעה המרובה שהייתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים. | |||
==שבע התורות== | ==שבע התורות== | ||
===הראשונה=== | ===הראשונה=== | ||
תורת הבעש"ט הראשונה | תורת הבעש"ט הראשונה הייתה אחר [[קבלת שבת]] – על הפסוק והיה כי תבוא אל הארץ, ופירוש ארץ לשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פירושים, כדאיתא במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ לשון מרוצה. | ||
והיה כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה – שהיא [[מתנה]] מלמעלה ב[[ירושה]] בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא וישבת בה, שיהיה בהתיישבות ולקחת גו' ושמת בטנא להלביש [[אורות]] ב[[כלים]], – והלכת אל המקום, הוא ענין [[השגחה פרטית]] אשר יבחר ה' אלקיך, כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, ההשגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם. | |||
===השניה=== | ===השניה=== | ||
התורה השניה | התורה השניה הייתה אחר תפילת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והיה כי תבוא – בכדי לבא לגילוי ה[[רצון]] שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי "לשכן שמו שם" - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי [[ברכה]] ופסוק [[תהלים]]. | ||
ואמר: בעולם הזה, ההפלאה היא על ידי [[השכלה]], אבל שם – ההפלאה היא על ידי [[חומש]] ותהלים. | |||
===השלישית=== | ===השלישית=== | ||
על הפסוק היום הזה מצוך הוי' אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא קודם כל בשכל ולאחר מכן למעלה מהשכל. | על הפסוק היום הזה מצוך הוי' אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא קודם כל בשכל ולאחר מכן למעלה מהשכל. | ||
===הרביעית=== | ===הרביעית=== | ||
על הפסוק משכיל לאיתן האזרחי, אשר | על הפסוק משכיל לאיתן האזרחי, אשר הפירוש כבר מבואר בחסידות{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). סה"מ: עטר"ת ע' תריא. תרפ"א ע' של. תרפ"ה ע' ס. תרפ"ו ע' קכה. תרח"ץ ע' סז. קונטרס לימוד החסידות פ"ג (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שלה).}}, ולבסוף התורה הוסיף הבעש"ט לאמר, כי זריחת פשיטות העצמות הוא אצל הפשוטים שבישראל יותר מכמו שהוא בבני תורה. | ||
===חמישית=== | ===חמישית=== | ||
כל התורה היא שמותיו של הקב"ה. ב[[ספר יצירה]] איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, | {{ערך מורחב|ערך=[[צרה]]}} | ||
כל התורה היא שמותיו של הקב"ה. ב[[ספר יצירה]] איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, שעל ידי שרצים לדבר מצוה נעשה מצרה רצה, והוא ע"ד יהי רצון להמשיך רצון חדש, עד שנעשה צהר, - נהיה מואר (עס ווערט ליכטיג). וסיים, לו ידעו כח שיש בצירופי אותיות התורה לא הי' אחד מישראל שלא הי' בקי בחומש ובתהלים. | |||
===שישית=== | ===שישית=== | ||
על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת, וממילא - אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, כיצד להיות בשברות לב (ווי צו ברעכן זיך), שבפנימיות יהיה בלב נשבר, ובחיצוניות יהיה שמח שזכה להיות מעבדי השם, ועל כך הוא מבקש הוי"ה, הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, הם יהיו באור פניך. | על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת, וממילא - אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, כיצד להיות בשברות לב (ווי צו ברעכן זיך), שבפנימיות יהיה בלב נשבר, ובחיצוניות יהיה שמח שזכה להיות מעבדי השם, ועל כך הוא מבקש הוי"ה, הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, הם יהיו באור פניך. | ||
===שביעית=== | ===שביעית=== | ||
על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, | על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, המאמר היה לנשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר). | ||
התורה השלישית הייתה ב[[סעודה|סעודת]] [[חקל תפוחין קדישין]], הרביעית והחמישית בסעודת [[עתיקא קדישא]] (שבת ביום), והשישית ב[[מנחה]], והשביעית בסעודה שלישית. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*קונטרס שבע התורות שאמר מורינו הבעל שם טוב בגן עדן, [[תשנ"ב]]. | *קונטרס שבע התורות שאמר מורינו הבעל שם טוב בגן עדן, [[תשנ"ב]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:01, 26 ביוני 2024
שבע התורות של הבעל שם טוב שנתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת תרנ"ב. בשמיני עצרת תרנ"ג סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת תרצ"ז נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי אדמו"ר הריי"צ.
שייכות התורות לחסידות חב"ד בדווקא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף על פי שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם, מכל מקום, התגלותם למטה לא הייתה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט, אלא על ידי נשיאי חב"ד – אדמו"ר הרש"ב [1], ואדמו"ר הריי"צ [2], ממלאי מקום של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.
ישנם הטוענים על חסידי חב"ד ש"לוקחים לעצמם" גם את הבעש"ט וכן את תלמידו ממלא מקומו המגיד, בה בשעה שישנם עוד כמה וכמה תלמידי הבעש"ט – הנה טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, אבל בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט לאחרי הסתלקותו בגן עדן, הרי לא נמסרו למטה על ידי שאר תלמידי הבעש"ט אלא על ידי נשיאי חב"ד דווקא.
ונקודת הענין – שבמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לתורת חסידות חב"ד, שאינם ב' ענינים בפני עצמם, אלא ענין אחד, שתורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט", ועל ידה נעשה עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"[3].
תיאור מעמד מסירת התורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום ו' עש"ק י' אלול תרנ"ב התקיימה חתונת הרבנית מוסיא, השבע ברכות האחרונות היו ביום ה', ביום הזה נסע אדמו"ר הרש"ב על אוהל אדמו"ר המהר"ש. בבואו מהאוהל ביום ה' הנ"ל היה השבע ברכות ואמר מאמר שוש תשיש, ואמר כי הוא מאמר הל"ב שאמר אביו אדמו"ר המהר"ש אחר חתונתו.
ביום ו' עש"ק הנזכר נסע עוד הפעם על האוהל, והיה שם עד זמן מאוחר, ובבואו היה ניכר בעיניו כי בכה הרבה, אצל המקורבים הי' כל הענין לפלא בעיניהם נסיעתו ביום השבע ברכות על האוהל וגם למחרתו.
בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפילה בש"ק כי תבוא הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל ברשפי אש והתלהבות מיוחדת. דרכו היה בש"ק ללמוד שיעורים לפני הקידוש, וישנם שיעורים שהיה לומד לאחר הקידוש, ובעת הקידוש היה מברך על פירות העץ והאדמה להרבות בברכות, בש"ק ההוא מחמת גמרו התפילה בשעה מאוחרת הספיק רק לקדש ולהתפלל מנחה וליטול הידים לסעודת שבת.
בשמיני עצרת תרנ"ג בעת הפאַרברענגען סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה (בכלל ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא "התעצמות" והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז זכה שהענין נתעצם אצלו.
בתמורה ליגיעה המרובה שהייתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו אדמו"ר מהר"ש השבת ההוא היה ח"י אלול יום הולדת הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים.
שבע התורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תורת הבעש"ט הראשונה הייתה אחר קבלת שבת – על הפסוק והיה כי תבוא אל הארץ, ופירוש ארץ לשון מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פירושים, כדאיתא במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ לשון מרוצה.
והיה כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה – שהיא מתנה מלמעלה בירושה בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא וישבת בה, שיהיה בהתיישבות ולקחת גו' ושמת בטנא להלביש אורות בכלים, – והלכת אל המקום, הוא ענין השגחה פרטית אשר יבחר ה' אלקיך, כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, ההשגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.
השניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה השניה הייתה אחר תפילת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והיה כי תבוא – בכדי לבא לגילוי הרצון שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי "לשכן שמו שם" - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי ברכה ופסוק תהלים.
ואמר: בעולם הזה, ההפלאה היא על ידי השכלה, אבל שם – ההפלאה היא על ידי חומש ותהלים.
השלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הפסוק היום הזה מצוך הוי' אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא קודם כל בשכל ולאחר מכן למעלה מהשכל.
הרביעית[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הפסוק משכיל לאיתן האזרחי, אשר הפירוש כבר מבואר בחסידות[4], ולבסוף התורה הוסיף הבעש"ט לאמר, כי זריחת פשיטות העצמות הוא אצל הפשוטים שבישראל יותר מכמו שהוא בבני תורה.
חמישית[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – צרה |
כל התורה היא שמותיו של הקב"ה. בספר יצירה איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, שעל ידי שרצים לדבר מצוה נעשה מצרה רצה, והוא ע"ד יהי רצון להמשיך רצון חדש, עד שנעשה צהר, - נהיה מואר (עס ווערט ליכטיג). וסיים, לו ידעו כח שיש בצירופי אותיות התורה לא הי' אחד מישראל שלא הי' בקי בחומש ובתהלים.
שישית[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת, וממילא - אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, כיצד להיות בשברות לב (ווי צו ברעכן זיך), שבפנימיות יהיה בלב נשבר, ובחיצוניות יהיה שמח שזכה להיות מעבדי השם, ועל כך הוא מבקש הוי"ה, הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, הם יהיו באור פניך.
שביעית[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, המאמר היה לנשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר).
התורה השלישית הייתה בסעודת חקל תפוחין קדישין, הרביעית והחמישית בסעודת עתיקא קדישא (שבת ביום), והשישית במנחה, והשביעית בסעודה שלישית.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס שבע התורות שאמר מורינו הבעל שם טוב בגן עדן, תשנ"ב.