אוצרות חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''אוצרות חיים''' הוא ספר שכתב האר"י ז"ל, ובו מוסבר סדר ההשתלשלות בדרך קצרה, באופן שרק הע...")
 
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אוצרות חיים''' הוא ספר שכתב ה[[אר"י ז"ל]], ובו מוסבר [[סדר ההשתלשלות]] בדרך קצרה, באופן שרק העניינים היסודיים הנוגעים לעבודת היחודים של יום יום מופיעים בו. הספר אינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה, וגם מסביר את כל העניינים בדרך קצרה.
[[קובץ:אוצרות חיים.png|שמאל|ממוזער|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ג)]]
'''אוצרות חיים''' הוא ספר [[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז]] שנכתב ונערך על ידי תלמידו וכותב תורתו רבי [[חיים ויטאל]], ובו מוסבר [[סדר ההשתלשלות]] לפי קבלת [[האריז"ל]] בקיצור ובבהירות, ואינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה. מובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]].


בפועל הספר נדפס גם כן יחד עם הספר [[עץ חיים]], בצורה שלאחר כל פרק או מספר פרקים בעץ חיים מופיע "מהדורא תניינא" והוא המופיע באוצרות חיים.
==עריכת הספר ופירסומו==
{{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}}
לאחר שערך רבי [[חיים ויטאל]] את כל תורת רבו [[האריז"ל]] בספרו הגדול [[עץ חיים]], שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי [[סדר ההשתלשלות]], ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו ב[[בית קברות]], אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}. מתוך כתבים אלו ערך רבי [[יעקב צמח]] מספר חיבורים, ובראשם "אוצרות חיים" שנשאר בשלימות כפי שנערך על ידי רבי חיים ויטאל.


ספר זה מוזכר בספרי רבותינו נשיאינו. בספרי אדמו"ר הזקן הוא מוזכר בעיקר בספר [[ליקוטי תורה]] (17 פעמים), לעומת הספר תורה אור (בו מוזכר רק פעם אחת).
מאוחר יותר, כאשר ערך רבי [[מאיר פאפירש]] - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר [[עץ חיים]] הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא).


גם המפרשים על אוצרות חיים מוזכרים בספרי רבותינו נשיאינו, בעיקר ה[[רמ"ז]] - רבי [[משה זכות]]. באגרות קודש מהרבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/265&search=%D7%90%D7%95%D7%A6%5c%22%D7%97]}} ניתן גם למצוא את הספר "איפה שלימה" על אוצרות חיים למקובל רבי חיים שלום דואיק (תלמידו של הרש"ש).
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקמ"ג]] ב[[קוריץ]] (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו{{הערה| ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו] שבהוספות [[לקוטי תורה]] (ויקרא נא, ב).}}. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/265 חלק ב', אגרת רסה].}}.


==שם הספר==
==שם הספר==
שמו של הספר "אוצרות חיים" מרמז על [[ספירת הבינה]] או על [[ספירת המלכות]], וכמו שמבאר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|תורת חיים וישב קצח, א}} אודות הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שמשמע מלשון "ארצות" שיש ב' ארצות של חיים העליונים, דהיינו שיש שני מיני כלים לאור החיים העליונים, דחיים לשון רבים שהן בחינות ריבוי של אור וחיות האלקי העליון המתפשט בכמה מדריגות שונות, וכללותם המה ב' מדריגות ארצות החיים, שני ארצות ארץ עילאה - [[ספירת הבינה]], וארץ תתאה - ספירת המלכות, והן שני מיני גן עדן, [[גן עדן התחתון (בחסידות)|גן עדן התחתון]] ו[[גן עדן העליון (בחסידות)|גן עדן העליון]], והוא הנקרא "אוצרות חיים", דארצות ואוצרות ענין אחד הוא שהוא מקום קיבוץ האורות של חיים העליונים הכלולים בבחינת [[מלכות דאצילות]].
הספר נקרא בשם זה על ידי רבי יעקב צמח, על שם כותב הספר - רבי חיים ויטאל, וכן כדי לרמז על גניזת הכתבים בבית החיים, וכן "על שם שיצאו עתה לנו חיים לעבודתו ית' וית'"{{הערה|בהקדמתו הנ"ל.}}.


למעשה קיימת מחלוקת בין הלומדים אודות תכלית הספר. בכל תפוצות לימוד עולם הקבלה ובכל הישיבות של עולם הקבלה בעולם נהוג להתחיל את לימוד הקבלה על ידי הספר אוצרות חיים, והם סוברים שהאר"י ז"ל כתב את הספר על מנת להוות פתח ללומדים שעדיין אינם בקיאים בתורת הקבלה וזקוקים לדעת היסודות של תורת הקבלה. (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים נקרא על שם ספירת הבינה, כי לימוד הקבלה נקרא בכמה מקומות על שם ספירת הבינה שהיא הבנת פנימיות הדברים).
לעומת זאת דעתו של בעל הסולם היא כי היסודות העיקריים של תורת הקבלה כלל לא נתבארו בספר אוצרות חיים אלא בספרים אחרים של האר"י הקדוש כגון בשער ההקדמות וב[[מבוא שערים]], ולדעתו הספר אוצרות חיים נועד רק בשביל לסכם את העניינים (כאדם המניח את חפציו בצורה מסודרת באוצר על מנת לשומרם). (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים מורה על ספירת המלכות שעניינה לסכם את חשבון הענינים ולא להעמיק בעומקו של דבר).
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
{{ספרי קבלה}}
[[קטגוריה:כתבי האריז"ל]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ג)

אוצרות חיים הוא ספר קבלה מכתבי האריז"ל שנכתב ונערך על ידי תלמידו וכותב תורתו רבי חיים ויטאל, ובו מוסבר סדר ההשתלשלות לפי קבלת האריז"ל בקיצור ובבהירות, ואינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה. מובא פעמים רבות בתורת החסידות.

עריכת הספר ופירסומו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כתבי האריז"ל

לאחר שערך רבי חיים ויטאל את כל תורת רבו האריז"ל בספרו הגדול עץ חיים, שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי סדר ההשתלשלות, ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו בבית קברות, אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[1]. מתוך כתבים אלו ערך רבי יעקב צמח מספר חיבורים, ובראשם "אוצרות חיים" שנשאר בשלימות כפי שנערך על ידי רבי חיים ויטאל.

מאוחר יותר, כאשר ערך רבי מאיר פאפירש - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר עץ חיים הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא).

הספר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ג בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו[2]. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק[3].

שם הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר נקרא בשם זה על ידי רבי יעקב צמח, על שם כותב הספר - רבי חיים ויטאל, וכן כדי לרמז על גניזת הכתבים בבית החיים, וכן "על שם שיצאו עתה לנו חיים לעבודתו ית' וית'"[4].

הערות שוליים

  1. הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
  2. ראו לדוגמה ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו שבהוספות לקוטי תורה (ויקרא נא, ב).
  3. חלק ב', אגרת רסה.
  4. בהקדמתו הנ"ל.