שויתי ה' לנגדי תמיד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות" ב־"קטגוריה:פסוקים במבט החסידות")
 
(16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שויתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שיוויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]]
[[קובץ:שויתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"שויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19]]
"'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"<ref>[[תהילים]] טז, ח.</ref> וב[[שו"ע]] כתוב על כך: שהוא כלל גדול ב[[תורה]] ובמעלת ה[[צדיקים]] ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני [[מלך]] גדול, וכאשר ישים האדם אל [[לב|לבו]] שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה וה[[יראה]] בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב ב[[תשובה]] שלימה על כל עוונותיו.
הפסוק "'''שויתי ה' לנגדי תמיד'''"{{הערה|[[תהלים]] טז, ח.}} הוא כלל גדול ב[[תורה]] ובמעלת ה[[צדיקים]] ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני [[מלך]] גדול, וכאשר ישים האדם אל [[לב|לבו]] שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה וה[[יראה]] בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב ב[[תשובה]] שלימה על כל עוונותיו.


==ביאור==
==ביאור==
{{ערך מורחב|ערך=[[מידת ההשתוות]]}}
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם [[הוי"ה]] הוא ש[[הקב"ה]] מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ה[[התבוננות]] בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].
שם ה' בפסוק הוא שם [[הוי"ה]], ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם [[הוי"ה]] הוא ש[[הקב"ה]] מהווה תמיד את עולמו ב[[אין ערוך]] מאין ליש. ועל ידי ה[[התבוננות]] בדרגה זו יכול להגיע לעבודת ה[[תשובה]].


בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, בחב"ד לא נהגו כך, (מפי [[אדמו"ר הריי"צ]]). ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]] ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד ב[[התבוננות]] עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה [[חיצונית]] על העמוד של החזן.
בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, אך בחב"ד לא נהגו כך. ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים ל[[פנימיות]] ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד ב[[התבוננות]] עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה [[חיצונית]] על העמוד של החזן{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תרס"א (ליקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תשצ). שיחת ליל ב' דחגה"ש ה'תש"ג.}}.
 
[[הבעל שם טוב]] הצביע על משמעות נוספת בפסוק זה: כאשר ה' לנגדו של האדם, הכל נעשה אצלו בהשתוות גמורה (שיויתי מלשון השתוות), ואין אצלו חילוק אם משבחים אותו או מבזים אותו, אם אוכל מעכל ערב או שאינו כזה, וכיוצא בזה, כי חש שהכל הוא משמים{{הערה|צוואת הריב"ש סימן ב.}}. לאור פירוש זה, מבאר הרבי באופן נוסף: יש לפעול שתהיה השתוות בשם הוי"ה, וזאת על ידי שממשיכים את דרגת שם הוי"ה שלמעלה מהתחלקות גם בדרגות (בשם הוי"ה) בהם שייכת התחלקות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1uqkp1mT6pNjSioPTXriCsheXz74LL6fn/view מאמר דיבור המתחיל שיויתי [[ה'תש"כ]]].}}.


==להרחבה==
==להרחבה==
שורה 11: שורה 14:
*[[תבנית:היום יום/ה' תשרי|היום יום ה' תשרי]].
*[[תבנית:היום יום/ה' תשרי|היום יום ה' תשרי]].


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references/>


[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־20:05, 7 במאי 2024

"שויתי" מדנמרק, מהמאה ה-18 או ה-19

הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד"[1] הוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני ה'. שאין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, וכאשר ישים האדם אל לבו שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשהו, יגיע אליו ההכנעה והיראה בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד, וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו.

ביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מידת ההשתוות

שם ה' בפסוק הוא שם הוי"ה, ("שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"), שענין שם הוי"ה הוא שהקב"ה מהווה תמיד את עולמו באין ערוך מאין ליש. ועל ידי ההתבוננות בדרגה זו יכול להגיע לעבודת התשובה.

בבתי כנסת רבים נוהגים לכתוב משפט זה על העמוד של החזן, או על ארון הקודש, אך בחב"ד לא נהגו כך. ההסבר לכך הוא כיון שבחב"ד מחנכים לפנימיות ובמילא הדרישה היא שהאדם יעבוד בהתבוננות עד שאכן ירגיש איך שהוי' לנגדו ולא להסתפק בכתיבה חיצונית על העמוד של החזן[2].

הבעל שם טוב הצביע על משמעות נוספת בפסוק זה: כאשר ה' לנגדו של האדם, הכל נעשה אצלו בהשתוות גמורה (שיויתי מלשון השתוות), ואין אצלו חילוק אם משבחים אותו או מבזים אותו, אם אוכל מעכל ערב או שאינו כזה, וכיוצא בזה, כי חש שהכל הוא משמים[3]. לאור פירוש זה, מבאר הרבי באופן נוסף: יש לפעול שתהיה השתוות בשם הוי"ה, וזאת על ידי שממשיכים את דרגת שם הוי"ה שלמעלה מהתחלקות גם בדרגות (בשם הוי"ה) בהם שייכת התחלקות[4].

להרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תהלים טז, ח.
  2. שיחת ליל שמחת תורה תרס"א (ליקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תשצ). שיחת ליל ב' דחגה"ש ה'תש"ג.
  3. צוואת הריב"ש סימן ב.
  4. מאמר דיבור המתחיל שיויתי ה'תש"כ.