מסכת בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ")
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''מסכת בכורות''' היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי. יש בה תשעה פרקים העוסקים בפרטי הדינים של בכורות - דיני פטר חמור (דהיינו זכר מחמור שנולד ראשון לאימו), בכור [[בהמה]] טהורה, דיני מומים הפוסלים את הקרבנות ואת הכהנים ודיני מעשר בהמה. בתלמוד הבבלי במסכת זו בדף ח קיים קטע אגדתא מפורסם הידוע בשם "סבי דבי אתונא".
'''מסכת בכורות''' היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי. יש בה תשעה פרקים העוסקים בפרטי הדינים של בכורות - דיני פטר [[חמור]] (דהיינו זכר מ[[חמור]] שנולד ראשון לאימו), בכור [[בהמה]] טהורה, דיני מומים הפוסלים את הקרבנות ואת הכהנים ודיני מעשר בהמה. בתלמוד הבבלי במסכת זו בדף ח קיים קטע אגדתא מפורסם הידוע בשם "סבי דבי אתונא".
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 60 דפים.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 60 דפים.


שורה 6: שורה 6:
המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.
המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.


במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר אדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, וב[[משנה]] מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. [[רבי יהודה]] חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך [[רבי מאיר]] סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא היתה קריבה על גבי המזבח.  
במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר אדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, וב[[משנה]] מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. [[רבי יהודה]] חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך [[רבי מאיר]] סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא הייתה קריבה על גבי המזבח.  


הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=230 תשל"ב].}} מבאר בשיחה ארוכה כי [[רבי מאיר]] פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני{{הערת שוליים|ראה בערך על [[מסכת הוריות]] בארוכה.}}, ולכן רצה להדיח את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו{{הערת שוליים|1=כמובא בסוף [[מסכת הוריות]] דף [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4221&hilite=16063d3e-2fa9-401d-ad11-29d963926b7e&st=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A8%D7%91&pgnum=27 י"ג ע"א]}}, ולכן כאשר [[רבי יהודה הנשיא]] למד עם בנו [[רבי שמעון בן רבי]] את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר בחכמים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן [[שמעון בן גמליאל]]{{הערת שוליים|שם.}}, מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.
הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=230 תשל"ב].}} מבאר בשיחה ארוכה כי [[רבי מאיר]] פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני{{הערה|ראה בערך על [[מסכת הוריות]] בארוכה.}}, ולכן רצה להדיח את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו{{הערה|1=כמובא בסוף [[מסכת הוריות]] דף [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4221&hilite=16063d3e-2fa9-401d-ad11-29d963926b7e&st=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A8%D7%91&pgnum=27 י"ג ע"א]}}, ולכן כאשר [[רבי יהודה הנשיא]] למד עם בנו [[רבי שמעון בן רבי]] את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר בחכמים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן [[שמעון בן גמליאל]]{{הערה|שם.}}, מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.
==ביאורי הצמח צדק==
==ביאורי הצמח צדק==


שורה 14: שורה 14:
== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=32&daf=2&format=pdf מסכת בכורות] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=32&daf=2&format=pdf מסכת בכורות] {{הב}}
{{שס}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־15:48, 15 בדצמבר 2024

מסכת בכורות היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי. יש בה תשעה פרקים העוסקים בפרטי הדינים של בכורות - דיני פטר חמור (דהיינו זכר מחמור שנולד ראשון לאימו), בכור בהמה טהורה, דיני מומים הפוסלים את הקרבנות ואת הכהנים ודיני מעשר בהמה. בתלמוד הבבלי במסכת זו בדף ח קיים קטע אגדתא מפורסם הידוע בשם "סבי דבי אתונא". בתלמוד בבלי יש למסכת זו 60 דפים.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.

במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר אדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, ובמשנה מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. רבי יהודה חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך רבי מאיר סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא הייתה קריבה על גבי המזבח.

הרבי[1] מבאר בשיחה ארוכה כי רבי מאיר פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני[2], ולכן רצה להדיח את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו[3], ולכן כאשר רבי יהודה הנשיא למד עם בנו רבי שמעון בן רבי את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר בחכמים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן שמעון בן גמליאל[4], מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.

ביאורי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשל"ב.
  2. ראה בערך על מסכת הוריות בארוכה.
  3. כמובא בסוף מסכת הוריות דף י"ג ע"א
  4. שם.