אותיות האל"ף בי"ת: הבדלים בין גרסאות בדף
(←אות א') |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (38 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}} | |||
{{אות | |||
|שם=אותיות האל"ף בי"ת | |||
|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|150px|מרכז]] | |||
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים. | }} | ||
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|ילד לומד את האותיות הא"ב]] | |||
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים. | |||
==מערכת האותיות== | ==מערכת האותיות== | ||
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח האל"ף בי"ת וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]] | |||
===אות א'=== | ===אות א'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[א]]}} | ||
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך". | האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך". | ||
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{ | האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}. | ||
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | ||
===אות ב'=== | ===אות ב'=== | ||
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, | {{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}} | ||
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה. | |||
אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש. | |||
===אות ג'=== | ===אות ג'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ג]]}} | |||
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית. | אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית. | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3. | ||
===אות ד'=== | ===אות ד'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}} | |||
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
===אות ה'=== | ===אות ה'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ה]]}} | |||
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש. | אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש. | ||
בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]]. | בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]]. | ||
===אות ו'=== | ===אות ו'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}} | |||
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | ||
| שורה 67: | שורה 55: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6. | ||
===אות ז'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}} | |||
האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלהץ | |||
===אות ח'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ח]]}} | |||
האות ח' כשמה כן היא מלשון חיתת אלוקים, היא ממידת ההוד המפילה את חיתתה על צבאות מעלה. | |||
===אות ט'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ט]]}} | |||
האות ט' מורה על [[טוב]] דהיינו ההשפעה של מידת היסוד הנותנת חיות וטוב לעולמות. | |||
===אות י'=== | ===אות י'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[י]]}} | |||
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד. | אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד. | ||
| שורה 76: | שורה 77: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ||
===אות כ'=== | ===אות כ'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}} | |||
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | ||
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | ||
===אות ל'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ל]]}} | |||
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]]. | |||
ערכה | ===אות מ'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מ]]}} | |||
האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40. | |||
===אות נ'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[נ]]}} | |||
האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות. | |||
===אות ס'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ס]]}} | |||
האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60. | |||
===אות ע'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ע]]}} | |||
האות ע' מורה על [[מידת היסוד]] שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70. | |||
===אות פ'=== | |||
האות פ' מורה על | |||
===אות צ'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}} | |||
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]]. | |||
===אות ק'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ק]]}} | |||
האות ק' היא אחת משלשת אותיות [[שקר]] ומורה לעיתים על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת ל[[ה]]. | |||
===אות ר'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ר]]}} | |||
האות ר' היא אחת משלשת אותיות שקר, ומורה לעיתים על הקליפה הנוטלת את החיות וההארה מאות [[ה]] ומציגה אותה כאות חסרה. | |||
===אות ש'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ש]]}} | |||
האות ש' היא אות המורה על התגלות שלשת המוחין [[חכמה בינה ודעת]] כפי שהם מתגלים במלכות. | |||
===אות ת'=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ת]]}} | |||
האות ת' מורה על מלכות שבמלכות, האות האחרונה שהיא הדרגה האחרונה שממנה בריאת העולם ולכן נקראת תיו מלשון סימן ואות. | |||
==לימוד קריאת האותיות== | |||
{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}} | |||
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים. | |||
בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}. | |||
הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו. | |||
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[קמץ אלף אָ]] | |||
*[[אתוון רברבין]] | *[[אתוון רברבין]] | ||
*[[אתוון זעירין]] | *[[אתוון זעירין]] | ||
*[[כתב אשורי]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''. | *[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''. | ||
*'''סדר האותיות''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות תולדות תשפ"ב | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%a6%d7%a4%d7%95/ האופן הנכון בלימוד אותיות האל"ף-בי"ת]''' {{וידפו}}, הוידאו היומי מהרבי, י"ח שבט ה'תש"פ | |||
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 כתב אשורי]''', שיטת הרבי בשימוש באותיות בכתב אשורי ובכתב מרובע, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 188 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
אותיות הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. בתורת החסידות תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות שמהות הנפש היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ללשון הקודש, שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מספירת המלכות שבעולם האצילות. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
מערכת האותיותעריכה
אות א'עריכה
| ערך מורחב – א |
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"[1].
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת לחכמה עילאה. אות "י" תחתונה הרומזת על חכמה תתאה ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ליראת שמים המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות בסדר השתלשלות מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות צמצום ביניהם, המרומז באות "ו".
אות ב'עריכה
|
| ערך מורחב – ב |
אות בי"ת היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן ברכה. אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה[2]: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.
אות ג'עריכה
|
| ערך מורחב – ג |
אות גימ"ל היא אות השלישית.
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת המלכות הנקראת בשם "דל".
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
אות ד'עריכה
|
| ערך מורחב – ד |
אות דל"ת היא אות הרביעית מבין אותיות של לשון הקודש.
חז"ל אמרו כי גימ"ל דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות גימ"ל מורה על ספירת היסוד המשפיעה לדל"ת המורה על ספירת המלכות.
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה יו"ד נעשית היא אות ה"א.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
אות ה'עריכה
|
| ערך מורחב – ה |
אות ה"א היא האות החמישי מבין האותיות של לשון הקודש. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א בגימטריא הוא חמש.
בשם הוי"ה שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת הבינה וספירת המלכות.
אות ו'עריכה
|
| ערך מורחב – ו |
אות וי"ו היא אות השישית מבין אותיות של לשון הקודש.
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כיו"ד אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
ערכה של אות וי"ו בגימטריא הוא שש, והיא מורה על ששת המידות. שאות זו היא אות השלישית בשם הוי"ה, וגם משום כך היא מורה על המידות.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
אות ז'עריכה
|
| ערך מורחב – ז |
האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלהץ
אות ח'עריכה
|
| ערך מורחב – ח |
האות ח' כשמה כן היא מלשון חיתת אלוקים, היא ממידת ההוד המפילה את חיתתה על צבאות מעלה.
אות ט'עריכה
|
| ערך מורחב – ט |
האות ט' מורה על טוב דהיינו ההשפעה של מידת היסוד הנותנת חיות וטוב לעולמות.
אות י'עריכה
|
| ערך מורחב – י |
אות יו"ד היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת החכמה. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
היו"ד הינה גם הראשונה בשם הוי"ה ומרמזת על בחינת החכמה עילאה - חוכמה של עולם האצילות שממנה מתחיל סדר ההשתלשלות. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "נקודה" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק נקודה וקוץ מעליה.
האות יו"ד גם היא, יחד עם ה' עילאה נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
אות כ'עריכה
|
| ערך מורחב – כ |
אות כ"ף היא אות האחת עשרה מבין אותיות של לשון הקודש. ערכה של כ"ף בגימטריא הוא עשרים.
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת הכתר. ובפרט כל כתר עליון, שהוא כתר של עולמות אבי"ע.
אות ל'עריכה
|
| ערך מורחב – ל |
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד חכמה בינה דעת. היא אחת משלשת אותיות צלם המורים על המשכת המוחין לזעיר אנפין.
אות מ'עריכה
|
| ערך מורחב – מ |
האות מ' מורה על ספירת הבינה בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40.
אות נ'עריכה
|
| ערך מורחב – נ |
האות נ' מורה על ספירת המלכות באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות.
אות ס'עריכה
|
| ערך מורחב – ס |
האות ס' מורה על אמא המיוחדת עם אבא ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60.
אות ע'עריכה
|
| ערך מורחב – ע |
האות ע' מורה על מידת היסוד שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70.
אות פ'עריכה
האות פ' מורה על
אות צ'עריכה
|
| ערך מורחב – צ |
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של אחור באחור.
אות ק'עריכה
|
| ערך מורחב – ק |
האות ק' היא אחת משלשת אותיות שקר ומורה לעיתים על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת לה.
אות ר'עריכה
|
| ערך מורחב – ר |
האות ר' היא אחת משלשת אותיות שקר, ומורה לעיתים על הקליפה הנוטלת את החיות וההארה מאות ה ומציגה אותה כאות חסרה.
אות ש'עריכה
|
| ערך מורחב – ש |
האות ש' היא אות המורה על התגלות שלשת המוחין חכמה בינה ודעת כפי שהם מתגלים במלכות.
אות ת'עריכה
|
| ערך מורחב – ת |
האות ת' מורה על מלכות שבמלכות, האות האחרונה שהיא הדרגה האחרונה שממנה בריאת העולם ולכן נקראת תיו מלשון סימן ואות.
לימוד קריאת האותיותעריכה
|
| ערך מורחב – לימוד האותיות והנקודות |
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים.
בשנת תשל"ב פנה הרבי ביחידות לרב ד"ר בונם פייוויש וויינבאום והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי[3].
הרבי עסק בנושא גם בפומבי בשיחה מיוחדת שנאמרה בהתוועדות שהתקיימה בל' מנחם אב תשמ"ב הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד (קמץ אלף אָ), והילדים חוזרים אחריו.
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים[4].
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- הרב יצחק גינזבורג, אותיות לשון הקדש.
- סדר האותיות, במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות תולדות תשפ"ב
קישורים חיצונייםעריכה
- האופן הנכון בלימוד אותיות האל"ף-בי"ת
, הוידאו היומי מהרבי, י"ח שבט ה'תש"פ - כתב אשורי, שיטת הרבי בשימוש באותיות בכתב אשורי ובכתב מרובע, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 188
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשנ"ב הסביר הרבי בשיחה שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.
- ↑ פרק ד
- ↑ קמץ אל"ף אָ • 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!, הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק • "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"
- ↑ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב
מנחם אב תשפ"ב