מלאכת גוזז – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "צפרניים" ב־"צפרניים" |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. [[מלאכת מלבן|הַמְלַבְּנוֹ]]. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה|מקור=שבת פרק ז'}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. [[מלאכת מלבן|הַמְלַבְּנוֹ]]. [[מנפץ|וְהַמְנַפְּצוֹ]]. [[צובע|וְהַצּוֹבְעוֹ]]. [[טווה|וְהַטּוֹוֶה]]|מקור=שבת פרק ז'}} | ||
==גדרה== | ==גדרה== | ||
נחלקו הרמב"ן{{הערה|שבת עד ב}} ורש"י{{הערה|שבת קז ב}} בגדר מלאכה זו. הרמב"ן סובר שאפילו הגוזז שער מהמת חייב משום גוזז והחילוק בין גוזז ל[[קוצר]] או שקוצר הוא רק בגידולי קרקע, ורש"י סובר שגדר גוזז שוה למלאכת קוצר בהיותו רק מי שגוזז דבר ממקום חיותו. | נחלקו הרמב"ן{{הערה|שבת עד ב}} ורש"י{{הערה|שבת קז ב}} בגדר מלאכה זו. הרמב"ן סובר שאפילו הגוזז שער מהמת חייב משום גוזז והחילוק בין גוזז ל[[קוצר]] או שקוצר הוא רק בגידולי קרקע, ורש"י סובר שגדר גוזז שוה למלאכת קוצר בהיותו רק מי שגוזז דבר ממקום חיותו. | ||
להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שמ סעיף א}}: "הגוזז בין מן החי בין מן המת, בין מן בהמה וחיה אפילו מן העור המופשט חייב. | להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שמ סעיף א}}: "הגוזז בין מן החי בין מן המת, בין מן [[בהמה]] וחיה אפילו מן העור המופשט חייב. | ||
==גזיזת [[צפרניים]]== | ==גזיזת [[צפרניים]]== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:גוזז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי העשוי לגזיזת צפרנים (איסור מהתורה)]] | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְ[[שינים|שִׁנָּיו]], וְכֵן [[שער|שְׂעָרוֹ]], וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן [[זקן|זְקָנוֹ]], וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה|מקור=שבת פרק י' משנה ו'}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְ[[שינים|שִׁנָּיו]], וְכֵן [[שער|שְׂעָרוֹ]], וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן [[זקן|זְקָנוֹ]], וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה|מקור=שבת פרק י' משנה ו'}} | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
==תלישת שערות== | ==תלישת שערות== | ||
אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי. | אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי. | ||
{{לט מלאכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||