יצחק נמס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ") |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יצחק נמס.png|ממוזער|הרב יצחק נמס מקבל מהרבי [[כוס של ברכה]]]] | |||
ר' '''יצחק נמס''' (? - [[י' בניסן]] [[תשס"ו]]) היה איש עסקים מ[[קראון הייטס]], שזכה ש[[הרבי]] ילווה אותו בעסקיו וביצע בנסיעותיו [[שליחות|שליחויות]] רבות בהוראות הרבי. | |||
==תולדות חיים== | |||
ר' יצחק נולד במינכן שב[[גרמניה]] לאביו ר' [[אהרן מאיר|אהרון מאיר]], שסייע רבות ליהודים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. במשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ואביו ר' אהרון מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד. | |||
כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[ניסים]] את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי. | |||
כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[ | |||
אחרי מספר חודשי המתנה, ב[[ליל הסדר]], קיבלו הנוסעים הודעה כי ב[[שבת]] הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, [[מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים. | אחרי מספר חודשי המתנה, ב[[ליל הסדר]], קיבלו הנוסעים הודעה כי ב[[שבת]] הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, [[מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים. | ||
== בארצות הברית == | ===[[בארצות הברית]]=== | ||
כשהגיעו ל[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]]. במהלך | כשהגיעו ל[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]]. במהלך ה[[יחידות]] סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. [[הרבי הריי"צ]] הרים את ידיו ואמר שה[[השגחה העליונה]] הצילה אותם לא רק בגלל ה[[בטחון]] שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את ה[[יהדות]] במקומם החדש. | ||
שלושים שנה מאוחר יותר הורה | שלושים שנה מאוחר יותר הורה לו הרבי לכתוב את סיפור ההצלה ב[[שיחות לנוער]]. הסיפור הופיע בארבעה פרקים{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=232&lang=hebrew שטורעם]}}. | ||
=== עם הרבי === | ===עם [[הרבי]]=== | ||
מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-[[770]], | מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-[[770]], והוא החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה ל[[רבי]]). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, ולאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] היה ר' יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי [[770#קומה שנייה ושלישית|בקומה השניה]]. כל יום לאחר [[תפילת שחרית]] היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים. | ||
באחת השנים שלאחר [[הרבי#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], התוועד הרבי ב[[שבת מברכים]], ולאחר ה[[התוועדות]] קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' [[משה טלישבסקי]] לריקוד קצר, ובסיומו איחל: {{ציטוטון|איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות}} (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות). | באחת השנים שלאחר [[הרבי#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], התוועד הרבי ב[[שבת מברכים]], ולאחר ה[[התוועדות]] קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' [[משה טלישבסקי]] לריקוד קצר, ובסיומו איחל: {{ציטוטון|איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות}} (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות). | ||
בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. | בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. | ||
ר' יצחק נפטר ב[[י' ניסן]], [[שבת הגדול]] ה'[[תשס"ו]]. | |||
== עסקיו == | == עסקיו == | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
פעמים רבות הורה לו הרבי: {{ציטוטון|ירבה בנסיעות}}. את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת [[תשמישי קדושה]] ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס...}} (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...). | פעמים רבות הורה לו הרבי: {{ציטוטון|ירבה בנסיעות}}. את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת [[תשמישי קדושה]] ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס...}} (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...). | ||
==משפחתו== | |||
*חתנו, הרב פרץ גרינוולד - לונג ביץ', קליפורניה | |||
== | |||
* רפי דינרי, [ | == קישורים חיצוניים == | ||
*רפי דינרי, '''נסיעת עסקים בשביל הרבי''', [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/874 בית משיח גיליון 874], ע' 110 | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45319 היהודי היחיד שהרבי מצא במדינת גויאנה ● סיפור מטלטל] {{שטורעם}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=445 חסיד של 'מבצע תפילין'] {{שטורעם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|נעמעס יצחק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:23, 18 ביוני 2024
ר' יצחק נמס (? - י' בניסן תשס"ו) היה איש עסקים מקראון הייטס, שזכה שהרבי ילווה אותו בעסקיו וביצע בנסיעותיו שליחויות רבות בהוראות הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יצחק נולד במינכן שבגרמניה לאביו ר' אהרון מאיר, שסייע רבות ליהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. במשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה מלחמת העולם השנייה, ואביו ר' אהרון מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד.
כשקפא הים הבלטי, בחורף תש"א, ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את אירופה ולעבור לארצות הברית. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת מנחה. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע[1]. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה בניסים את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.
אחרי מספר חודשי המתנה, בליל הסדר, קיבלו הנוסעים הודעה כי בשבת הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, למרות הסכנה שבדבר, עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.
בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהגיעו לניו יורק נכנסה המשפחה ליחידות אצל הרבי הריי"צ. במהלך היחידות סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. הרבי הריי"צ הרים את ידיו ואמר שההשגחה העליונה הצילה אותם לא רק בגלל הבטחון שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את היהדות במקומם החדש.
שלושים שנה מאוחר יותר הורה לו הרבי לכתוב את סיפור ההצלה בשיחות לנוער. הסיפור הופיע בארבעה פרקים[2].
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-770, והוא החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה לרבי). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, ולאחר הסתלקות הרבי הריי"צ היה ר' יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי בקומה השניה. כל יום לאחר תפילת שחרית היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים.
באחת השנים שלאחר קבלת הנשיאות, התוועד הרבי בשבת מברכים, ולאחר ההתוועדות קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' משה טלישבסקי לריקוד קצר, ובסיומו איחל: "איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות" (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות).
בשנת תשי"ז נשא את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' משה זלמן קמינצקי.
ר' יצחק נפטר בי' ניסן, שבת הגדול ה'תשס"ו.
עסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף הדואר המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.
| " | עליך ניתן לומר את הפסוק 'ואת יהודה שלח לפניו גושנה'. אנחנו שולחים אותך בבחינת "שלח לפניו" כדי להכין מקום לבתי חב"ד | " |
– הרב חודקוב אל ר' יצחק, כשחזר מאחת מנסיעותיו | ||
לאחר שהתחתן חשב לחזור לעסקי הבולים אותם התחיל בקטנותו. הוא שאל על כך את הרבי, והרבי ברכו, ואף נתן לו צ'ק על סך 200 דולר מקופת הרבי הריי"צ. הרבי הציע לו לנסוע לפאריז, שם שוק הבולים טוב למסחר.
טרם כל עסקה שביצע שלח את החוזה לרבי לקבל עצה וברכה, והצליח ליצור קשרים מיוחדים עם ראשי דואר ושרים במדינות עולם שלישי. בפעם הראשונה שהנפיק בעצמו בולים בפארגוואי, שלח את תמונות הבולים לרבי וביקש ברכה. הרבי ענה שהציורים על הבולים צריכים להיות חיוביים כדי להשפיע לטובה על אזרחי המדינה.
פעמים רבות הורה לו הרבי: "ירבה בנסיעות". את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת תשמישי קדושה ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: "יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס..." (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב פרץ גרינוולד - לונג ביץ', קליפורניה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רפי דינרי, נסיעת עסקים בשביל הרבי, בית משיח גיליון 874, ע' 110
- היהודי היחיד שהרבי מצא במדינת גויאנה ● סיפור מטלטל
- חסיד של 'מבצע תפילין'