אברהם יצחק קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (248 גרסאות ביניים של 77 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], | {{דמות | ||
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק | |||
|תמונה=הרב קוק.jpg | |||
|כינוי=הרב הראשי | |||
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]] | |||
|מקום לידה=גרייבה, לטביה | |||
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]] | |||
|מקום פטירה=[[ירושלים]] | |||
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]] | |||
|מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]] | |||
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם") | |||
}} | |||
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה הרב האשכנזי הראשון מטעם [[הרבנות הראשית]] לארץ ישראל, מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך. | |||
למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה. | |||
הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים. | |||
בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומרי מצוות לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]]. | |||
הרב קוק הוא | בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט לא קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות בעיניהם{{הערה|ה"אמרי אמת" מגור במכתבו המפורסם מהאוניה בשובו לפולין כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק.}}, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב"ד הרב דב באייער ליפמן. | ||
בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל. | |||
בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]]. | |||
[[ | חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. | ||
נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]] | |||
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-זלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את בית הכנסת החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו. | |||
בילדותו חבש הרב קוק כיפה שנעשתה מאריג מבגדו של אדמו"ר הצמח צדק. בגדלותו סיפר הרב קוק על כך. הכיפה הייתה חביבה עליו בילדותו ולא היה יכול להירדם בלעדי כיפה זו, וכשנפלה מראשו, היה מתעורר משנתו. | |||
{{הערה|מלאכים כבני אדם, עמ' 3.}} | |||
הרב קוק היה לומד בכל שבת "[[ליקוטי תורה]]" ל[[אדמו"ר הזקן]]. לספר "ליקוטי תורה" היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של "החוזר מקאפוסט"{{הערה|מועדי הראי"ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא}}. | |||
על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל ה[[בעש"ט]] נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}. | |||
הרב [[שמעון גליצנשטיין]], חסיד חב"ד, (אביו של ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]) שהיה מזכירו של הרב קוק, סיפר שבהיותו בלונדון עם הרב קוק בימי הפסח, נכנס לחדר הלימוד של הרב קוק ומצא אותו צועד לארך החדר בהתרגשות. על השולחן היה מונח ספר "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן, כשהוא פתוח במאמרי שיר השירים. | |||
כשראה הרב קוק את ר' שמעון, רמז לו לגשת לשולחן, והראה לו באצבעו על קטע במאמר "שחורה אני ונאוה" (השני), ואמר: "דא איז אפענע רוח הקודש!" (= כאן - רוח הקודש גלויה!) | |||
{{הערה|מועדי הראי"ה (פרק כ"ו, עמ' שלה), מאת הרב משה צבי נריה, ששמע זאת מהרב גלינצשטיין.}}. | |||
בהיותו בעיר בויסק שם כיהן ברבנות, נהג הרב קוק להתפלל בלילות חג הפסח (יו"ט ראשון ויו"ט שני) בבית הכנסת של חסידי חב"ד, וקרא איתם את ההלל. לפני תפילת ערבית היה דורש לפני הציבור בענייני יציאת מצרים, על פי מאמרי אדמו"ר הזקן, ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה"{{הערה|עדות ר' אריה זאב רבינר מבויסק. מועדי הראי"ה, עמ' שז.}}. | |||
ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}. | |||
בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}. | |||
===עם אדמו"ר הריי"צ=== | |||
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}. | |||
לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}. | |||
במנ"א תרפ"ח כתב הרב קוק איגרת לאדמו"ר הריי"צ, ובה כותב הרב קוק, בין היתר: | |||
"שלום וברכה מקוׁדֶש לכבוד הרה"צ הנִקדש ונערץ באלפי ישראל, רב פעלים, וגדֹל דעה, באוֹר ד' וקדושת אמונת אׂמֶן{{הערה|ע"פ ישעיה כה, א. רש"י שם: אמונה נאמנת.}}, כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שליט"א שניאורסאן. לשמחת ליבי הגיעני מכתב קדשו, אשר ממנו ראיתי כי נכונה היא השמועה שכ"ק גם אחרי אשר עזב את {{מונחון|המדינה ההיא|ברית המועצות - רוסיה}}, איננו מסיח את דעתו הקדושה מלדאוג לשה פזורה, אחינו היקרים, היושבים שם בין עקרבים, וכל ישעו וחפצו הוא לחזקם ולאמצם בקדושת דת מורשה לקשרם בקשר של קיימא לעַד עם אלֹקֵי אָמֵן{{הערה|ע"פ ישעי' סה, טז. פירוש: אלוקי אמת [מצודות שם].}}, צור ישראל ברוך הוא, בשמירת היהדות בטהרתה. ואני הנני חושב לי לאושר רב להיות נִטפל לעושה מצוה רבה כללית כזאת, לעזור על ידי כתה"ק בפעולותיו הגדולות והקדושות"{{הערה|אוצרות הראי"ה, חלק ו, עמ' 343. ראו שם המשך האיגרת.}}. | |||
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א". | |||
לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי, הר' [[שמריהו גוראריה]], וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, "הארץ", ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}. | |||
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ב, ע' רי.}} מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב אדמו"ר הריי"צ גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}} | |||
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א". | |||
סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]]. | |||
בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}. | |||
מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה ע'469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..." | |||
באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.{{הערה|(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.}} לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"...{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}} | |||
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}. | |||
===עם הרבי=== | |||
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}. | |||
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר) (ראה בערכו). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת [[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}. | |||
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'. | |||
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}. | |||
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}. | |||
==הרבי והרצי"ה קוק== | |||
כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי"{{הערה|(הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת [[תשנ"ב]]). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך "התקשרות", גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}. | |||
הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי [[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]]. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל"{{הערה|"הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.}} | |||
==ביקורת== | |||
{{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}} | |||
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית שמבוססת על משנת הרב קוק הסוברת שהקמת מדינת ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אדמו"ר הריי"צ]] | *[[אדמו"ר הריי"צ]] | ||
* [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[ | *הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות]. | ||
*אוצרות הראי"ה, חלק ו [תשע"ה], עמ' 342 ואילך [קשריו של הרב קוק עם הרבי הריי"צ, ועוד]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}} | |||
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת | |||
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}} | |||
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו | |||
*[[הרבי הריי"צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1390 "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו"], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז | |||
{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}} | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}} | |||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסמרגון]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | |
|---|---|
| |
| הרב הראשי | |
| לידה | ט"ז אלול |
| גרייבה, לטביה | |
| פטירה | ג' אלול תרצ"ה |
| ירושלים | |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| מקום פעילות | זוומיל, בויסק, יפו, ירושלים |
| רבותיו | המשפיע ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - בסמרגון), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם") |
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ט"ז אלול תרכ"ה - ג' אלול תרצ"ה, מכונה בראשי תיבות הראי"ה קוק), היה הרב האשכנזי הראשון מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, מייסד ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, וממעצבי השיטה הרעיונית של הציונות הדתית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב קוק נולד בט"ז באלול תרכ"ה בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של הצמח צדק. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מהמשפיע ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של הגר"א והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים בקבלה. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת מתנגדים אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.
למד בבתי המדרש בלוצין ובסמרגון ובישיבת וולוז'ין. בניסן תרמ"ו נשא לאישה את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן נשא את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל בליטא ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.
הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת משגיח בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח באייר תרס"ד עלה לארץ הקודש לכהן כרבן של יפו והמושבות, שם פישר בין קהילת חב"ד למתנגדים ובין האשכנזים לספרדים.
בסוף תרע"ד יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בכדי לחזק עליית יהודים שומרי מצוות לארץ ישראל. אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי בעלז בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' שמעון גליצנשטיין.
בג' באלול תרע"ט חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט לא קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות בעיניהם[1], ובעקבות זאת הקימו את העדה החרדית ולרבה נבחר הרב יוסף חיים זוננפלד ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי כולל חב"ד הרב משה הורנשטיין והרב יוסף לוי חגיז. גם רבי חיים נאה, פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש[2]. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב"ד הרב דב באייער ליפמן.
בשנת תרפ"א הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא גוף זה בשם הרבנות הראשית לישראל) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.
בשנת תרפ"ד הקים את ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.
חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.
נפטר בג' אלול תרצ"ה, במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו בירושלים, נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב קוק הוא מגזע חסידי אדמו"ר הצמח-צדק מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ. אמו פערל-זלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור לאדמו"ר הצמח צדק. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את בית הכנסת החבד"י בגריבה, עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את המשפיע-החוזר הגדול ר' יחזקאל יאנווער "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו. בילדותו חבש הרב קוק כיפה שנעשתה מאריג מבגדו של אדמו"ר הצמח צדק. בגדלותו סיפר הרב קוק על כך. הכיפה הייתה חביבה עליו בילדותו ולא היה יכול להירדם בלעדי כיפה זו, וכשנפלה מראשו, היה מתעורר משנתו. [3]
הרב קוק היה לומד בכל שבת "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן. לספר "ליקוטי תורה" היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של "החוזר מקאפוסט"[4].
על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."[5].
הרב שמעון גליצנשטיין, חסיד חב"ד, (אביו של ר' אברהם חנוך גליצנשטיין) שהיה מזכירו של הרב קוק, סיפר שבהיותו בלונדון עם הרב קוק בימי הפסח, נכנס לחדר הלימוד של הרב קוק ומצא אותו צועד לארך החדר בהתרגשות. על השולחן היה מונח ספר "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן, כשהוא פתוח במאמרי שיר השירים. כשראה הרב קוק את ר' שמעון, רמז לו לגשת לשולחן, והראה לו באצבעו על קטע במאמר "שחורה אני ונאוה" (השני), ואמר: "דא איז אפענע רוח הקודש!" (= כאן - רוח הקודש גלויה!) [6].
בהיותו בעיר בויסק שם כיהן ברבנות, נהג הרב קוק להתפלל בלילות חג הפסח (יו"ט ראשון ויו"ט שני) בבית הכנסת של חסידי חב"ד, וקרא איתם את ההלל. לפני תפילת ערבית היה דורש לפני הציבור בענייני יציאת מצרים, על פי מאמרי אדמו"ר הזקן, ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה"[7].
בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים[8]. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב[9].
בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק[10].
עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב ראש חודש תמוז תרפ"ז, בעת מאסר אדמו"ר הריי"צ, שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט בארצות הברית: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות".
לקראת י"ב תמוז תרפ"ח פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד, הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ[11].
במנ"א תרפ"ח כתב הרב קוק איגרת לאדמו"ר הריי"צ, ובה כותב הרב קוק, בין היתר:
"שלום וברכה מקוׁדֶש לכבוד הרה"צ הנִקדש ונערץ באלפי ישראל, רב פעלים, וגדֹל דעה, באוֹר ד' וקדושת אמונת אׂמֶן[12], כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שליט"א שניאורסאן. לשמחת ליבי הגיעני מכתב קדשו, אשר ממנו ראיתי כי נכונה היא השמועה שכ"ק גם אחרי אשר עזב את
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין המדינה ההיא, איננו מסיח את דעתו הקדושה מלדאוג לשה פזורה, אחינו היקרים, היושבים שם בין עקרבים, וכל ישעו וחפצו הוא לחזקם ולאמצם בקדושת דת מורשה לקשרם בקשר של קיימא לעַד עם אלֹקֵי אָמֵן[13], צור ישראל ברוך הוא, בשמירת היהדות בטהרתה. ואני הנני חושב לי לאושר רב להיות נִטפל לעושה מצוה רבה כללית כזאת, לעזור על ידי כתה"ק בפעולותיו הגדולות והקדושות"[14].
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'[15]. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה[16], כמו כן הוזכר שם[17] ע"ד הסיפור[18] שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני[19], כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה[20].
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ[21] מדברת על פרעות תרפ"ט, ובה כותב אדמו"ר הריי"צ גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"[22] ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".
סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מברית המועצות.
בקיץ של שנת תרצ"ה פנה מנהל ישיבת תורת אמת אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר[23].
מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת תומכי תמימים אטווצק שבפולין התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב[24], מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."
באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.[25] לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"...[26]
הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק[27].
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך יחידות של הרב שאר ישוב כהן כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של ירושלים שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות[28][29].
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל[30]. כמו כן, ישנה איגרת[31] בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר) (ראה בערכו). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."[32]. מוזכר גם באחת רשימותיו של הרבי[33].
ביחידות של הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת תשמ"ה, אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק[34] שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'. הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"[35].
ביחידות לד"ר ישראל אלדד ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"[36].
הרבי והרצי"ה קוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי בכ"ג באדר תשל"ד (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי"[37].
הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי כ"ו אדר שני תשמ"א. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל"[38]
ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אתחלתא דגאולה |
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית שמבוססת על משנת הרב קוק הסוברת שהקמת מדינת ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות.
- אוצרות הראי"ה, חלק ו [תשע"ה], עמ' 342 ואילך [קשריו של הרב קוק עם הרבי הריי"צ, ועוד].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמעון אייזנבך, המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן
- כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ -
- בית הרב קוק אתר מורשת
- סרט וידאו באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק
- הרב קוק ותורת החסידות, קרוב אליך גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
- הרבי הריי"צ, "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו", המעין, 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז
| הקודם: - |
הרב הראשי האשכנזי ט"ז אדר - תרפ"א - ג' אלול - תרצ"ה |
הבא: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג |
הערות שוליים
- ↑ ה"אמרי אמת" מגור במכתבו המפורסם מהאוניה בשובו לפולין כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק.
- ↑ נודע בשיעורים ע' 100-104
- ↑ מלאכים כבני אדם, עמ' 3.
- ↑ מועדי הראי"ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא
- ↑ אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].
- ↑ מועדי הראי"ה (פרק כ"ו, עמ' שלה), מאת הרב משה צבי נריה, ששמע זאת מהרב גלינצשטיין.
- ↑ עדות ר' אריה זאב רבינר מבויסק. מועדי הראי"ה, עמ' שז.
- ↑ במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי ירושלים להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."
- ↑ ראה בערכו.
- ↑ ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.
- ↑ לקריאת המכתב
- ↑ ע"פ ישעיה כה, א. רש"י שם: אמונה נאמנת.
- ↑ ע"פ ישעי' סה, טז. פירוש: אלוקי אמת [מצודות שם].
- ↑ אוצרות הראי"ה, חלק ו, עמ' 343. ראו שם המשך האיגרת.
- ↑ מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה.
- ↑ שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.
- ↑ שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.
- ↑ ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.
- ↑ לקריאת המודעות המזוייפות
- ↑ ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי, הר' שמריהו גוראריה, וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, "הארץ", ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי
- ↑ חלק ב, ע' רי.
- ↑ ראה המכתב באגרות קודש
- ↑ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין
- ↑ ליקוטי הראי"ה ע'469-470.
- ↑ (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.
- ↑ לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.
- ↑ שני חיי עמרם, עמ' 11.
- ↑ מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 183
- ↑ אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.
- ↑ אג"ק ח"ג, איגרת תכח
- ↑ אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז
- ↑ אג"ק חלק ה, עמ' רכג.
- ↑ רשימות, חוברת קכג, עמ' 10
- ↑ ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092
- ↑ היחידות היתה בשנת תשכ"א. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון 'ידיעות אחרונות'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ
- ↑ (הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת תשנ"ב). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך "התקשרות", גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".
- ↑ "הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.