ליקוטי אמרים - פרק כ"ג – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ג''' של [[ספר התניא]] מבאר את הייחוד שנעשה בקיום ה[[מצוות]] וב[[תלמוד תורה|לימוד התורה]]. מבואר כי בקיום ה[[מצוות]] נעשה האדם בבחינת [[מרכבה]] ל[[רצון העליון]], וב[[לימוד תורה]] מיוחד האדם בייחוד גמור עם [[רצון העליון]].
'''פרק כ"ג - אחדות השם על ידי התורה והמצוות'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר שבפרק הקודם ביאר איך שמציאות הסטהיא ישות והחזקת עצמיותם למציאות, מוסיף ומבאר אדמו"ר הזקן איך מציאות המצוות הם ביטול גמור לרצון העליון, ואיך שענינם היא ששלשת לבושי ה[[נפש אלוקית]] בטלים בתכלית לרצון העליון.
לאחר שהוסברו [[אחדות ה']]{{הערה|בפרקים כ'- כ}} ו[[עבודה זרה]]{{הערה|בפרק הקודם}}, חוזר הרבי לבאר{{הערה|את מה שאמר בתחילת פרק כ'}} כיצד כל התורה והמצוות הם "פרטים" של שתי המצוות הראשונות "אנוכי" ו"לא יהיה לך".
 
בפרק זה מבואר כיצד כל מצוות העשה כלולות במצוות אחדות השם, ובפרק הבא יבואר כיצד כל מצוות הלא תעשה כלולות באיסור עבודה זרה.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 9: שורה 17:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
מהות המצוות והמעשים טובים היא שבעת עשייתם שלשת לבושי הנפש האלוקית שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] בטלים לגמרי לרצון העליון. ועם כל זה גדלה מעלת לימוד התורה ביותר על פני קיום המצוות, בכך שחכמת התורה מיוחדת ביחוד גמור ברצון העליון, לא בתורת מרכבה אלא בתורת אחדות גמורה.  
===אחדות השם בשעת קיום מצוות===
*בשעה שמקיימים מצוות חיות הנפש מתאחדת עם אלוקות "כגוף עם הנשמה".
*ואברי האדם בטלים לאלוקות "כמרכבה לרוכב".
 
===אחדות השם בשעת לימוד התורה===
בשעת לימוד התורה כוחות המחשבה והדיבור מתאחדים ממש, "ביחוד גמור" באין סוף ברוך הוא.
 
נמצא, שהתורה והמצוות מגלים את אחדות השם.


התבוננות במציאות זו עשויה להמשיך יראה גדולה על הלומד בשעת לימודו.
===סוף הפרק===
בסוף הפרק מביא הרבי הזקן הסתייגות מסויימת לגבי מעלת לימוד התורה, שהתורה אינה תכלית תכלית לעצמה אלא מטרתה להביא ליראה, ועד כדי כך שהיא (התורה) '''טפלה''' לעניין היראה שבא על ידיה (שהתורה היא רק "תרעא", רק שער הכניסה לחצר היראה){{הערה|כך מובן מהערת הרבי על "ביאורים בתניא" של הרב ווינברג בסוף פרק ל"ז.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 17: שורה 33:
*[[רצון העליון]]
*[[רצון העליון]]


{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]