גן עדן – הבדלי גרסאות

"גן" - מקום של תענוג; "עדן" - גילוי אלקות בהשגה; "גן עדן" - תענוג ה[[נשמה]] בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג.  

על פי פשוטו של מקרא, [[הקב"ה]] ברא את "גן עדן" רק לאחר שברא את האדם הראשון{{הערה|שיחת ש"פ בראשית [[תשמ"ה]] (ב[[התוועדות]] הא' והב').}}. אולם המדרש אומר ש"גן עדן" נברא ביום השלישי למעשה בראשית{{הערה|בראשית רבה פרשה יא, ט. יב, ה. טו, ג.}}

בגן זה ברא [[הקב"ה]] את כל סוגי העצים והצמחים, ובמרכזם ברא את [[עץ הדעת]] ועץ החיים. בתוך הגן נמשך נהר מ[[עדן]], ובהמשך - מתחת לעץ החיים{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ו. ובענף יוסף שם.}} - התחלק לארבעה נהרות: פישון, גיחון, חידקל ופרת.

גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"{{הערה|חיבור הנפש וה[[גוף]] הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.}}. דהיינו, שמה"[[חומר וצורה|צורה]]" (החלק הכי רוחני) של [[ארבעת היסודות]] (אש, רוח, [[מים]] ועפר) הוא "קרקעית הגן". והגן עצמו הוא ב"רוחניות האלוקית". ועצם בחינת הגן הזה הוא בחינת [[ממוצע]] בין הרוחניות של עולמות עליונים לגשמיות העולם הזה השפל{{הערה|שם=סה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&st=&pgnum=390 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ה ח"ב ע' תתקס].}}. ולכן יש בו רק טוב ללא כל הרכבה של רע, ואיננו סובל מציאות הפוכה; ולכן [[אדם הראשון]] נאלץ לעזוב את הגן לאחר החטא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=266&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשג]. [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=299&cPartLetter=B&nBookId=134 סה"מ תרס"ב ע' רצט]. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2955197 ד"ה צו את בני ישראל תשי"א].}}.

במקום זה היה גילוי אלוקי נעלה, וכמו שכתוב בספרי הקבלה{{הערה|כתבי האריז"ל שער מאמרי [[רשב"י]] פרשת קדושים.}}, שקודם החטא היה בעולם הגשמי גילוי כמו שיש היום ב[[עולם הבריאה]] הרוחני. אולם לאחר החטא, ירדו העולמות. כמו כן [[אדם הראשון]] היה "ראשו בבריאה, גופו ביצירה ורגליו ביצירה". בתורת החסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/74b.htm אמרי בינה שער הקריאת שמע פרק פ"ט]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&pgnum=91 דרוש ג' מיני אדם פרק ה']. ועיין גם כן [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/3/29d.htm תורת חיים בראשית כט, ד].}} מוסבר, שדרגתו של [[אדם הראשון]] היתה בדרגת [[אדם קדמון]], שהוא מכונה גם "עולם הבריאה הכללי", ו"רגליו בעשיה" זה אומר - ש[[נה"י]] והרגליים שלו מסתיימים בעולם העשיה.

ה"גן עדן" שבו היה על [[אדם הראשון]] לעבוד, הוא באותה דרגה שאליה אנו זוכים על ידי עבודתנו בעולם הזה כשכר; אבל אצלו השכר היה במדריגות הרבה יותר נעלות.

מקומו של גן עדן הוא בקו המשווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm לקוטי תורה פרשת תזריע כ, א].}}, במרחק של ל"ב מעלות מירושלים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=266&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשג].}}. סיבת המצאותו שם היא: מכיוון שבצפון שעניינו הוא גבורה, כלול בחסד שגורם לקור; ובדרום שעניינו הוא חסד, כלול מגבורה שגורמת לחום. וגן עדן נמצא במרכז, כיוון שמהותו היא שניהם.

אמנם{{הערה|שם=סה}}, גן עדן לא נמצא ממש בשטח הארץ הגשמית בכדור הארץ, כי הרי הוא בחינת הרוחניות; אלא הוא שורה במרכז קו האמצעי הנקרא "קו השוה".

וכמו שכתב [[הרמב"ן]] בשער הגמול{{הערה|בעניין שכר וגן עדן - ע' רצה (בהוצאת שעוועל).}}:

{{ציטוט|תוכן=דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים: שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו.

ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו: כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ; ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא. וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו [[ארץ הקודש|ארצה]] בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת.}}

מנהרות אלו מגיעים כל המים המתוקים והראויים לשתייה בעולם, ואף שהנהרות הולכים במקום מסוים, הם חוזרים מתחת לאדמה והולכים למקומות שונים, עד שלבסוף הם חוזרים ומגיעים לנהר הראשי היוצא מעדן, וחוזרים וחלקם שהתברר הופך לרוחני, והשאר מתגשם חזרה וחוזר לארבעת הראשים. ואילו המעיינות שבקעו בזמן המבול אינם ראויים לשתייה וכיו"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=273&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשי].}}.

מקורו של החידקל הוא באיזור דרום-מזרח טורקיה, והוא הולך בצידה המזרחי ('קדמת') של 'אשור' העתיקה, וממשיך לכיוון המפרץ הפרסי, שם הוא מתאחד עם נהר פרת.

הנהר הרביעי, שהוא למעשה הנהר שיוצא מעדן לאחר שהתפצלו ממנו שלושת הנהרות האחרים, ועל כן אומר הפסוק 'הוא פרת' - לומר, אותו אחד שהיה בתחילה{{הערה|[[מסכת בכורות]] כה, ב. וברש"י ותוס'.}}.

מקומו של הנהר הוא באותו איזור כמו של החידקל, וגם הוא הולך דרך תורקיה, וממשיך ונשפך למפרץ הפרסי.

'[[עדן]]', הוא מקור התענוגים הרוחניים, והוא מרמז על [[ספירת החכמה]] ולמעלה ממנה, והגן הוא בעולם הבריאה, שבו מאירה [[ספירת הבינה]], ועניינו הוא הבנה והשגה בתורה, ועל ידי ההשגה הזו מתענגת הנשמה על האלקות. והגן התחתון יותר הוא בעולם היצירה - בו מאיר [[ז"א]], ה[[מידות (ספירות)|מידות]].

הנהר היוצא מעדן, היא ספירת הבינה המכונה גם בשם נהר, והיא מתחלקת לארבעה חלקים - חסד, גבורה ותפארת ויסוד. והיסוד הוא אותה ההארה שמגיעה מהבינה.

והסיבה שאכן אף שגן עדן הוא בחינת הרוחניות של [[ארבעת היסודות|ארבעת היסודות הגשמיים]], בכל זאת, גם שם צריך להיות 'לעבדה ולשמרה': '''לעבדה''' - הוא עניין המשכת תוספת אור בגן עדן, שהרי תכלית הכוונה היא להיות [[עצמות|לו יתברך]] [[דירה בתחתונים]], 'לו' - לעצמותו דוקא, ועל ידי העבודה ממשיכים תוספת אור בגן עדן - שתהיה [[עיקר שכינה]] בתחתונים, ולא רק גילויים בלבד.

ו'לשמרה' - השמירה בגן היא, שלא תהיה נתינת מקום למציאות הרע, והאופן שבו יכולה לבוא מציאות הרע היא כאשר אהבתו לה' אינה באופן שהוא '[[ביטול במציאות|בטל במציאות]]', אלא הוא מרגיש את האהבתו ({{מונחון|'יש' מי שאוהב|מי שאוהב הוא ישות ומציאות}}), ומכזו אהבה יתכן שבריבוי השתלשלות תבוא מציאות של רע. ולכן צריך לשמור מהיזקים וקלקולים, על ידי זה שהאהבה היא באופן של 'ביטול במציאות', שכך אין נתינת מקום לרע{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/4/4-1386-0.pdf ד"ה ויקח ה"א את האדם, תשי"ב].}}.

[[הבעל שם טוב]] הק' אומר על הפסוק ויגרש את האדם מגן עדן ופירש אונקלוס וטריד יתיה, כלומר שעל ידי בלבולים שיש לאדם מכח דאגות פרנסתו וכיו"ב הוא נטרד מגן עדן{{הערה|אור יצחק פ' חיי שרה}}.

העסק של ה[[נשמה|נשמות]] בגן עדן הוא ב[[לימוד התורה]]. אשר עניינו הוא - גילויים אלוקיים המתקבלים בשכלם על פי אופן הנהגתם בקיימם תורה ומצוות בעולם הזה, גילוי זה נקרא "[[זיו השכינה]]".

בכניסה לגן התחתון צריך לטבול ב[[נהר דינור]] על מנת לשכוח את "חיזו דהאי עלמא" (מראות העולם הזה), שיכולים לבלבל ולהפריע בהמצאות שם. וכפי שצריך לטבול בין [[העולם הזה]] לבין גן עדן התחתון, כן צריך לטבול בין גן עדן התחתון לעליון בכדי לשכוח על התענוג האלקי שהשיגה שם, כיוון שההשגות שבעליון הם נעלות באין ערוך מאלו שבתחתון (ועל דרך זה ש[[רבי זירא]] [[צום|צם]] מאה תעניות על מנת שישכח את אופן הלימוד הבבלי על מנת שיוכל ללמוד באופן ה{{קח|תלמוד|ירושלמי}}){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=141 אור התורה חקת עמ' תתנז].}}.

גן עדן העליון ממוקם ב[[עולם הבריאה]], שם מאירות ה[[ספירות]] [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של [[הקב"ה]] שנמשכו מה[[תורה]]. למקום זה מגיעים ה[[צדיק]]ים שעבדו את ה' ב[[אהבה]] ו[[יראה]] [[שכל]]יים.

גן עדן התחתון ממוקם ב[[עולם היצירה]], שם מאירות הספירות [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], שבהם מלובשין המוחין של [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], שנמשכו מה[[מצוות]]. למקום זה מגיע בחינת הרוח של הצדיקים וכן של שאר ה[[נשמה|נשמות]] שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים.

 

במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של הגן עדן. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.  

מכך לומד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ליקוטי תורה פרשת ויקרא}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערה|שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].

[[קטגוריה:גן עדן]]