הגבלה עצמית – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " יהי' " ב־" יהיה "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
באור האלקי אין שום הגבלה. אולם [[הקב"ה]] הגביל את עצמו כביכול, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו ולא בצורה אחרת, והיינו, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה על ידי [[הקב"ה]] באיזה אופן הדבר יעשה.
באור האלקי אין שום הגבלה. אולם [[הקב"ה]] הגביל את עצמו כביכול, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו ולא בצורה אחרת, והיינו, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה על ידי [[הקב"ה]] באיזה אופן הדבר יעשה.


ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המתחיל "אלה תולדות נח"}}משנת [[תרס"ו]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל [[הקב"ה]] את עצמו במצוות שציוונו לקיים. [[אדמו"ר הרש"ב]] שולל תחילה היבטים מסויימים ולאחר מכן מסביר מהי ההגדרה הנכונה, וכך הוא כותב{{הערה|בע' נד שם}}:  
ב[[מאמר]] של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המתחיל "אלה תולדות נח"}}משנת [[תרס"ו]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל [[הקב"ה]] את עצמו במצוות שציוונו לקיים. אדמו"ר הרש"ב שולל תחילה היבטים מסויימים ולאחר מכן מסביר מהי ההגדרה הנכונה, וכך הוא כותב{{הערה|בע' נד שם}}:  


{{ציטוט|תוכן=אנחנו מוכרחים בעשיית המצוה באופן כך וכך דוקא, והיינו, רק מפני שכך עלה ברצונו יתברך. וממילא אנו מוכרחים לעשות כך דוקא ולא באופן אחר ח"ו.  
{{ציטוט|תוכן=אנחנו מוכרחים בעשיית המצוה באופן כך וכך דוקא, והיינו, רק מפני שכך עלה ברצונו יתברך. וממילא אנו מוכרחים לעשות כך דוקא ולא באופן אחר ח"ו.  
שורה 12: שורה 12:
לאחר מכן מדגים את ההשלכה מכך ב[[מצות תפילין]]:  
לאחר מכן מדגים את ההשלכה מכך ב[[מצות תפילין]]:  


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה שע"י ה[[תפילין]] נמשכים ד' מוחין, אין זה בחינת המוחין דסדר השתלשלות, אלא שנמשכים מוחין חדשים ממש. והיינו, דבהמוחין דחב"ד מאיר בחינת פנימיות ועצמות [[אור אין סוף]] ממש.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה שעל ידי ה[[תפילין]] נמשכים ד' מוחין, אין זה בחינת המוחין דסדר השתלשלות, אלא שנמשכים מוחין חדשים ממש. והיינו, דבהמוחין דחב"ד מאיר בחינת פנימיות ועצמות [[אור אין סוף]] ממש.}}


ובמילים פשוטות: [[הקב"ה]] בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא על ידי ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת [[תפילין]] עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב"ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ"מ).  
ובמילים פשוטות: [[הקב"ה]] בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא על ידי ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת [[תפילין]] עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב"ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ"מ).  


==שמירת הסדרים==
==שמירת הסדרים==
עם הקמת [[תומכי תמימים]] אמר אדמו"ר [[הרש"ב]], כי שמירת הסדרים היא הגבלה עצמית, והיינו, כי רק כך נמשכות הברכות לתמידי הישיבה; ובאופנים אחרים, אף שהם ענינים חסידיים, מכל מקום, צריך דוקא באופן הזה שצווה הרבי.
{{ערך מורחב|ערך=[[שמירת הסדרים]]}}
עם הקמת [[תומכי תמימים]] אמר אדמו"ר הרש"ב, כי שמירת הסדרים היא הגבלה עצמית, והיינו, כי רק כך נמשכות הברכות לתמידי הישיבה; ובאופנים אחרים, אף שהם עניינים חסידיים, מכל מקום, צריך דווקא באופן הזה שצווה הרבי.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]