הגבלה עצמית – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " יהי' " ב־" יהיה " |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
באור האלקי אין שום הגבלה. אולם [[הקב"ה]] הגביל את עצמו כביכול, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו ולא בצורה אחרת, והיינו, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה על ידי [[הקב"ה]] באיזה אופן הדבר יעשה. | באור האלקי אין שום הגבלה. אולם [[הקב"ה]] הגביל את עצמו כביכול, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו ולא בצורה אחרת, והיינו, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה על ידי [[הקב"ה]] באיזה אופן הדבר יעשה. | ||
ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המתחיל "אלה תולדות נח"}}משנת [[תרס"ו]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל [[הקב"ה]] את עצמו במצוות שציוונו לקיים. | ב[[מאמר]] של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המתחיל "אלה תולדות נח"}}משנת [[תרס"ו]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל [[הקב"ה]] את עצמו במצוות שציוונו לקיים. אדמו"ר הרש"ב שולל תחילה היבטים מסויימים ולאחר מכן מסביר מהי ההגדרה הנכונה, וכך הוא כותב{{הערה|בע' נד שם}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=אנחנו מוכרחים בעשיית המצוה באופן כך וכך דוקא, והיינו, רק מפני שכך עלה ברצונו יתברך. וממילא אנו מוכרחים לעשות כך דוקא ולא באופן אחר ח"ו. | {{ציטוט|תוכן=אנחנו מוכרחים בעשיית המצוה באופן כך וכך דוקא, והיינו, רק מפני שכך עלה ברצונו יתברך. וממילא אנו מוכרחים לעשות כך דוקא ולא באופן אחר ח"ו. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר מכן מדגים את ההשלכה מכך ב[[מצות תפילין]]: | לאחר מכן מדגים את ההשלכה מכך ב[[מצות תפילין]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה שעל ידי ה[[תפילין]] נמשכים ד' מוחין, אין זה בחינת המוחין דסדר השתלשלות, אלא שנמשכים מוחין חדשים ממש. והיינו, דבהמוחין דחב"ד מאיר בחינת פנימיות ועצמות [[אור אין סוף]] ממש.}} | ||
ובמילים פשוטות: [[הקב"ה]] בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא על ידי ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת [[תפילין]] עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב"ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ"מ). | ובמילים פשוטות: [[הקב"ה]] בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא על ידי ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת [[תפילין]] עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב"ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ"מ). | ||
==שמירת הסדרים== | ==שמירת הסדרים== | ||
עם הקמת [[תומכי תמימים]] אמר אדמו"ר | {{ערך מורחב|ערך=[[שמירת הסדרים]]}} | ||
עם הקמת [[תומכי תמימים]] אמר אדמו"ר הרש"ב, כי שמירת הסדרים היא הגבלה עצמית, והיינו, כי רק כך נמשכות הברכות לתמידי הישיבה; ובאופנים אחרים, אף שהם עניינים חסידיים, מכל מקום, צריך דווקא באופן הזה שצווה הרבי. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||