ספר הצאצאים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " עור " ב־" עור ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הצאצאים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר]] | [[קובץ:הצאצאים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר]] | ||
'''ספר הצאצאים''' נועד לרכז את שמותם של כל צאצאי [[ | [[קובץ:הרבי עם הרב שמואל אלעזר הלפרין.png||שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל את ספר הצאצאים מידי הרב הלפרין]] | ||
'''ספר הצאצאים''' נועד לרכז את שמותם של כל צאצאי [[רבנו הזקן]] לדורותיהם, פרטיהם עיסוקם ותולדות משפחתם. הספר פותח בסדרת מאמרי העורך אודות תורתו, מעשיו ודרכיו של רבנו הזקן. לאחר מכן סוקר הספר את שמותיהם של אלפי הצאצאים הפזורים ברחבי [[ארץ ישראל|הארץ]] והעולם. | |||
הכנת הספר החלה עם ייסוד [[איגוד צאצאי | הכנת הספר החלה עם ייסוד [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] במסגרת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] בשנת [[תשל"ב]] על ידי יו"ר האיגוד הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]]. | ||
הספר יצא | הספר יצא לאור ב[[ח"י אלול]] שנת [[תש"מ]]. הספר נמסר ל[[רבי]] ב[[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"א]]. | ||
כיום מרכז הרב | כיום מרכז הרב יצחק מאיר הלפרין רשימת שמות צאצאים שאינם מופיעים בספר. | ||
== הוראות ויחס מהרבי == | == הוראות ויחס מהרבי == | ||
הרבי שיגר הוראות מיוחדות בנוגע לעריכת ספר הצאצאים. ככלל ביקש הרבי שהוא יהיה מדויק אך גם ניתנו הוראות ספציפיות. | הרבי שיגר הוראות מיוחדות בנוגע לעריכת ספר הצאצאים. ככלל ביקש הרבי שהוא יהיה מדויק אך גם ניתנו הוראות ספציפיות. | ||
כשהרב הלפרין ביקש לפרסם בספר את תמונתה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], כצאצאית של | כשהרב הלפרין ביקש לפרסם בספר את תמונתה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], כצאצאית של רבנו הזקן, הגיב הרבי כי אין זה עניינו וצריך לשאול אותה. לאחר שפנה אליה הרב הלפרין והביע את בקשתו לפרסם את תצלומה, היא סירבה בצניעותה האופיינית. לגבי צאצא אחר של רבנו הזקן, בשאלה כיצד להתייחס אל הסופר אשר גינזבורג הידוע בכינויו 'אחד העם', הורה הרבי לציין את שמו היהודי בלבד. | ||
שבע שנות עבודה מפרכות הושקעו בעריכת הספר. במשך כל השנים הללו הרבי לא הרפה והתעניין תדירות למועד צאת הספר. במכתב משלהי [[חודש שבט]] [[תשל"ח]] הוסיף הרבי בכתב ידו: "מתי סוף סוף יוצא לאור ספר הצאצאים?!". באחד ממכתביו אל הרב הלפרין מתבטא הרבי בצורה נדירה: "מכבר אישרתי החומר". | שבע שנות עבודה מפרכות הושקעו בעריכת הספר. במשך כל השנים הללו הרבי לא הרפה והתעניין תדירות למועד צאת הספר. במכתב משלהי [[חודש שבט]] [[תשל"ח]] הוסיף הרבי בכתב ידו: "מתי סוף סוף יוצא לאור ספר הצאצאים?!". באחד ממכתביו אל הרב הלפרין מתבטא הרבי בצורה נדירה: "מכבר אישרתי החומר". | ||
[[קובץ:ערב ראש השנה מא ספר הצאצאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר הצאצאים ב[[התוועדות]] ערב ראש השנה תשמ"א]]בשלהי [[חודש אלול]] [[תש"מ]], יצא הספר ממכבש הדפוס. הרב הלפרין מיהר לשגר לרבי את העותק הראשון עם החסיד ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] מצאצאי | [[קובץ:ערב ראש השנה מא ספר הצאצאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר הצאצאים ב[[התוועדות]] ערב ראש השנה תשמ"א]]בשלהי [[חודש אלול]] [[תש"מ]], יצא הספר ממכבש הדפוס. הרב הלפרין מיהר לשגר לרבי את העותק הראשון עם החסיד ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] מצאצאי רבנו הזקן, שמסר את הספר לרבי בעיצומה של [[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"א]]{{הערה|מגזין הוידאו [[לראות את מלכנו]], [[כסלו]] [[תשס"ה]], [[פרשת וישב]].}}. הרבי קיבל את הספר בחיבה יתירה ובמאור פנים. | ||
ב[[הושענא רבה]] אותה שנה הגיע הרב הלפרין | ב[[הושענא רבה]] אותה שנה הגיע הרב הלפרין ל770 לשמע”צ ושמח”ת, ובעת חלוקת ה'[[לעקח]]' הגיש לרבי מהדורה מיוחדת של הספר כרוכה [[עור]] ועליה מוטבע הפסוק "ונשא [[אהרן הכהן|אהרן]] את שמות [[בני ישראל]]"{{הערה|מגזין הוידאו לראות את מלכנו, [[תשרי]] [[תש"ע]], [[פרשת האזינו]].}}. כשהספר נמסר הגיב הרבי: "הרי יש לי כבר אחד?!" ומיד הוסיף: "צווייען איז בעסער" [= שניים זה יותר טוב]. הרבי הוסיף ואמר בחיוך: "אני מקווה שהשמיטה הבאה תהיה קלה יותר", (כשהכוונה ששבע השנים הבאות, יהיו יותר קלות משבע השנים שבהן עבד הרב הלפרין על עריכת הספר). | ||
הרב הלפרין | הרב הלפרין מסר גם עותק נוסף כרוך בעור לרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה. כשהיא עלעלה בו היא הגיבה "כפי שאני מכירה את בעלי, הוא יעבור על הספר הזה מכריכה לכריכה". | ||
הרבי אף אישר את קבלת הספר במכתב תודה מיוחד{{הערה|רובו נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 555. והשלמתו בגליון התקשרות שבהערה הבאה.}}, שעליו העיד המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] בפני הרב הלפרין ש"הרבי התייחס למכתב זה כמו אל [[מכתב כללי]]{{הערה|העדות נדפסה בשבועון התקשרות פרשת בשלח תשפ"ב עמוד 9.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ספר השלוחים]] | |||
*[[ספר החסידים]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''הרינו בני משפחה אחת''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 32 | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*'''[http://www.hebrewbooks.org/29063 ספר הצאצאים]''' | *'''[http://www.hebrewbooks.org/29063 ספר הצאצאים]''' {{הב}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרים שונות]] | [[קטגוריה:ספרים שונות]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:35, 16 בספטמבר 2024
ספר הצאצאים נועד לרכז את שמותם של כל צאצאי רבנו הזקן לדורותיהם, פרטיהם עיסוקם ותולדות משפחתם. הספר פותח בסדרת מאמרי העורך אודות תורתו, מעשיו ודרכיו של רבנו הזקן. לאחר מכן סוקר הספר את שמותיהם של אלפי הצאצאים הפזורים ברחבי הארץ והעולם.
הכנת הספר החלה עם ייסוד איגוד צאצאי רבנו הזקן במסגרת ע"א מוסדות בשנת תשל"ב על ידי יו"ר האיגוד הרב שמואל אלעזר הלפרין.
הספר יצא לאור בח"י אלול שנת תש"מ. הספר נמסר לרבי בהתוועדות ערב ראש השנה תשמ"א.
כיום מרכז הרב יצחק מאיר הלפרין רשימת שמות צאצאים שאינם מופיעים בספר.
הוראות ויחס מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי שיגר הוראות מיוחדות בנוגע לעריכת ספר הצאצאים. ככלל ביקש הרבי שהוא יהיה מדויק אך גם ניתנו הוראות ספציפיות.
כשהרב הלפרין ביקש לפרסם בספר את תמונתה של הרבנית חיה מושקא, כצאצאית של רבנו הזקן, הגיב הרבי כי אין זה עניינו וצריך לשאול אותה. לאחר שפנה אליה הרב הלפרין והביע את בקשתו לפרסם את תצלומה, היא סירבה בצניעותה האופיינית. לגבי צאצא אחר של רבנו הזקן, בשאלה כיצד להתייחס אל הסופר אשר גינזבורג הידוע בכינויו 'אחד העם', הורה הרבי לציין את שמו היהודי בלבד.
שבע שנות עבודה מפרכות הושקעו בעריכת הספר. במשך כל השנים הללו הרבי לא הרפה והתעניין תדירות למועד צאת הספר. במכתב משלהי חודש שבט תשל"ח הוסיף הרבי בכתב ידו: "מתי סוף סוף יוצא לאור ספר הצאצאים?!". באחד ממכתביו אל הרב הלפרין מתבטא הרבי בצורה נדירה: "מכבר אישרתי החומר".
בשלהי חודש אלול תש"מ, יצא הספר ממכבש הדפוס. הרב הלפרין מיהר לשגר לרבי את העותק הראשון עם החסיד ר' שניאור זלמן שמרלינג מצאצאי רבנו הזקן, שמסר את הספר לרבי בעיצומה של התוועדות ערב ראש השנה תשמ"א[1]. הרבי קיבל את הספר בחיבה יתירה ובמאור פנים.
בהושענא רבה אותה שנה הגיע הרב הלפרין ל770 לשמע”צ ושמח”ת, ובעת חלוקת ה'לעקח' הגיש לרבי מהדורה מיוחדת של הספר כרוכה עור ועליה מוטבע הפסוק "ונשא אהרן את שמות בני ישראל"[2]. כשהספר נמסר הגיב הרבי: "הרי יש לי כבר אחד?!" ומיד הוסיף: "צווייען איז בעסער" [= שניים זה יותר טוב]. הרבי הוסיף ואמר בחיוך: "אני מקווה שהשמיטה הבאה תהיה קלה יותר", (כשהכוונה ששבע השנים הבאות, יהיו יותר קלות משבע השנים שבהן עבד הרב הלפרין על עריכת הספר). הרב הלפרין מסר גם עותק נוסף כרוך בעור לרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה. כשהיא עלעלה בו היא הגיבה "כפי שאני מכירה את בעלי, הוא יעבור על הספר הזה מכריכה לכריכה".
הרבי אף אישר את קבלת הספר במכתב תודה מיוחד[3], שעליו העיד המזכיר ר' ניסן מינדל בפני הרב הלפרין ש"הרבי התייחס למכתב זה כמו אל מכתב כללי[4].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרינו בני משפחה אחת, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 32
