פינחס רייזס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
 
(43 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס רייזס''' מ[[שקלוב]] (נקרא פעמים רבות '''ר' פינחס משקלוב''') היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], ואחד [[חוזר|ה'חוזרים']] הראשיים של תורותיו.
[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]".]]
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ה]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיירה ורב בית הדין של [[שקלוב]], והיה [[מתנגד]] גדול לשיטת החסידות.
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב{{הערה|הרב [[שלום בער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.}} והיה עשיר ובעל [[צדקה]]{{הערה|שם=ביתרבי}}. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר בעל ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|שם=ביתרבי|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א, פרק כו.}}.


לאחר חתונתו ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, ונסע לשהות שלושה חודשים אצל [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו.
רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"א]] בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.


כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה ב[[ליאזנא]] אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליאזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן.
לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת [[תק"מ]] הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|גם חתניה האחרים (אחד מהם היה [[זלמן רייזס]]) נסעו (וראה בערכו גירסא אחרת)}}. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.


מכיון והתקשרותו ל[[אדמו"ר הזקן]] והתקרבותו ל[[תורת החסידות]] הגיעו בזכות אשתו, קוראים לו אצל החסידים בשם רבי פנחס רייזעס על שם חותנתו רייזע, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת.
בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]] ל[[הפצת תורת החסידות]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}, רבי פנחס גם הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבל הסכמותיהם לספר{{הערה|ביחד עם [[יצחק משה מיאסי]] ו[[משה ווילענקער]]. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.


התפרסם כ[[עשירות|עשיר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיירה, וכבעל [[צדקה]] גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]].
רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.


בתחילת התקרבותו ל[[תורת החסידות]] סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב [[אברהם שיינעס]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי ל[[אדמו"ר הזקן]] ללא שיסבול מהפרעות.
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] [[תקס"ז]]. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.


נודע כלמדן עצום, וכשנהיה לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]], רכש בקיאות רבה בתורת החסידות, ונחשב לאחד מגדולי המשכילים.
בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=ביתרבי}}. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי ה[[מעמד]]{{הערה|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.}}. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי{{הערה|מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').}}


רבותינו נשיאינו מאוד חבבו אותו וגילו לו סודות רבים, וכל מה שהם עשו הוא היה עושה.
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.


בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] בשנת [[תקע"א]] קרא לו [[אדמו"ר הזקן]] וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ימונה בנו [[אדמו"ר האמצעי]] תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]] ולא ימנו מישהו אחר, ובאמת אחר ההסתלקות כתב ל[[חסיד|חסידים]] בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.
נפטר בהיותו ב[[ליובאוויטש]] אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.}} השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.


[[הנחה|הנחות]] רבות של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]] כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]" תחת השם [[הנחות הר"פ]].
===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את [[מאמר]]י אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס מתגלגל אחריו ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד ס"ז}}, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.


הסתלק בשנת [[תקפ"ה]] והשאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.
רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.


[[אדמו"ר האמצעי]] אמר עליו שהוא ה"פילדמרשל" (גנרל בדרגה הכי גבוהה) של החסידים.
==משפחתו==
רבי פנחס היה חשוך בנים.
;אחיו:
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
* הרב משה שיק
* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].
* אחות נוספת ששמה לא ידוע לנו, והייתה רעייתו של הרב [[בנימין קלעצקער]].


נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת [[אדמו"ר האמצעי]] פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע ל[[אדמו"ר האמצעי]] בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]].
==לקריאה נוספת==
 
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' פינחס רייזעס''', [[התמים (בית משיח)]] גליון ה, ע' 7 {{*}} גליון ז, ע' 7
==עסקנותו==
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 29-34.
הדפיס את 'הלכות תלמוד תורה' ל[[אדמו"ר הזקן]] בעילום שם המחבר ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב ופעל להפצתו בין גאוני העיר.
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 236-240.
 
*חנניה זוהר, '''ר' פנחס רייזעס''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 63
נשלח על ידי [[אדמו"ר הזקן]] אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.
 
==משפחתו==
אחיינו שמחה קיסין, היה ה'מוסר' שוהביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]] של [[אדמוהאמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].


==קישורים חיצוניים==
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-118-NET.pdf המצביא החסידי]''', גליון 'פנימיות' חודש אלול תשפ"ב גליון 118 עמוד 6
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|רייזס]]
{{מיון רגיל:רייזס, פינחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|רייזס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]

גרסה אחרונה מ־08:06, 31 באוקטובר 2024

כרך "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי אדמו"ר הזקן שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"מניח".

החסיד רבי פינחס שיק (רייזס) משקלוב (?-תקפ"ה), היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. היה חוזר ומניח מרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות תנועת החסידות, ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר שקלוב לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב[1] והיה עשיר ובעל צדקה[2]. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר בעל הבית רבי: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"[2].

רבי פנחס פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן בשנת תקל"א בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה האדמו"ר הזקן[3].

לאחר ויכוח שקלוב בשנת תק"מ הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן[4]. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן בליוזנא. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה[5]. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו[5].

בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מהחדרים של חסידי אדמו"ר הזקן[3]. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי ליטא להפצת תורת החסידות[6], רבי פנחס גם הדפיס את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר[7]. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן על מנת לקבל הסכמותיהם לספר[8].

רבי פנחס להיות דייקן ו"חוזר" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של אדמו"ר הזקן מאז שנת תק"מ, והיה לבעל שמועה מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ[9].

אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר לחנוכת הבית אצל רבי פינחס, בכ' בטבת תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"[10].

בשנת תקע"א, בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' מרדכי מטשרנוביל, קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל פדיונות, ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן[2]. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי המעמד[11]. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי[12]

אדמו"ר האמצעי התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"[13].

נפטר בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת תקפ"ד[14] השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות משקה להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי פינחס היה מהמניחים הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס מתגלגל אחריו ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז[15], וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים[5][16]. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ואדמו"ר הצמח צדק קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"[17].

בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס הרבי את סדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הזקן", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"[18].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי פנחס היה חשוך בנים.

אחיו
  • הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
  • הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
  • הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
  • הרב משה שיק
  • הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
  • אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל למאסרו של אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז.
  • אחות נוספת ששמה לא ידוע לנו, והייתה רעייתו של הרב בנימין קלעצקער.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרב שלום בער לוין, מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.
  2. 2.0 2.1 2.2 בית רבי חלק א, פרק כו.
  3. 3.0 3.1 ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך (במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך).
  4. גם חתניה האחרים (אחד מהם היה זלמן רייזס) נסעו (וראה בערכו גירסא אחרת)
  5. 5.0 5.1 5.2 שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: ש"פ תשא תשח"י. פורים תשכ"ג, תשכ"ז.
  6. לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח.
  7. רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).
  8. ביחד עם יצחק משה מיאסי ומשה ווילענקער. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
  9. שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.
  10. ברשימת המאמר שכתב רבי משה (בן אדמו"ר הזקן), כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטרשלה ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.
  11. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.
  12. מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').
  13. ספר השיחות תש"ח שם.
  14. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.
  15. המלך במסיבו חלק ב' עמוד ס"ז
  16. ראה גם שיחת פורים תש"כ.
  17. ספר השיחות תש"ח, ע' 246. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.
  18. וראה בהוספות שם (ע' קצא), לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.