רעווא דרעווין (בשבת): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " . " ב־". ")
(תיקון קישור לפירושונים)
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
במנוחה של יום ה[[שבת]] ישנם שלושה דרגות: [[ליל שבת]], [[יום השבת]], ושעת רעווא דרעווין.
במנוחה של יום ה[[שבת]] ישנם שלושה דרגות: [[ליל שבת]], [[יום השבת]], ושעת רעווא דרעווין.


ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין ה[[מנוחה]], ללא כל קשר עם מנוחה '''ממלאכה''' (כי המנוחה דמלאכה היתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"{{הערה|1=לשון [[תפילת שמונה עשרה]] במנחת השבת.}} - זמן שהוא מעין [[הגאולה]] העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה{{הערה|1=שיחת שבת פרשת מקץ, [[זאת חנוכה]] תשמ"ג.}}.
ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין ה[[מנוחה]], ללא כל קשר עם מנוחה '''ממלאכה''' (כי המנוחה דמלאכה הייתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"{{הערה|1=לשון [[תפילת שמונה עשרה]] במנחת השבת.}} - זמן שהוא מעין [[הגאולה]] העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה{{הערה|1=שיחת שבת פרשת מקץ, [[זאת חנוכה]] תשמ"ג.}}.


התרגום של המילים מ[[ארמית]] הוא "רצון כל הרצונות". דרגת ה[[רצון]] האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל [[עשר הספירות]], וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר.
התרגום של המילים מ[[ארמית]] הוא "רצון כל הרצונות". דרגת ה[[רצון]] האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל [[עשר הספירות]], וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר.
שורה 10: שורה 10:
בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}.
בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}.


כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר היתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (ע"פ רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.}}, והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.}}.
כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו [[בשר בהמה ועוף|בשר]] ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר הייתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.}}, והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.}}.


==סדר ניגונים==
==סדר ניגונים==
שורה 16: שורה 16:


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[סעודה שלישית]].
* [[בני היכלא]]
* [[סעודה שלישית]]


==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16265&CategoryID=2499 שיחת מוסר ברעווא דרעווין?]''', מכתב מעובד של הרבי בנוגע להנהגה הנכונה בזמן זה
{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה אחרונה מ־22:13, 20 ביוני 2024

רעווא דרעווין הוא כינוי לזמן תפילת המנחה ביום השבת אחר הצהריים, אז מאירה קדושתה של השבת בשיא התוקף. זמן זה הוא זמן מסוגל, וחסידים נוהגים לנצל זמן זה לנגן ניגוני געגועים חסידיים, ולחזור מאמרי דא"ח.

מעלתו של זמן זה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במנוחה של יום השבת ישנם שלושה דרגות: ליל שבת, יום השבת, ושעת רעווא דרעווין.

ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין המנוחה, ללא כל קשר עם מנוחה ממלאכה (כי המנוחה דמלאכה הייתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"[1] - זמן שהוא מעין הגאולה העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה[2].

התרגום של המילים מארמית הוא "רצון כל הרצונות". דרגת הרצון האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל עשר הספירות, וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר.

בפיוט 'בני היכלא' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר הקב"ה נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין")[3].

כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש[4], והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין[5].

סדר ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסידים נוהגים מידי שבת לנצל זמן מיוחד זה לעריכת סדר ניגונים, בו מנגנים ניגוני התעוררות, וחוזרים מאמר שנאמר על ידי הרבי.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לשון תפילת שמונה עשרה במנחת השבת.
  2. שיחת שבת פרשת מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג.
  3. שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.
  4. על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר הייתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.
  5. לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.