מלחמת סיני – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " . " ב־". " |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מבצע קדש'''{{הערה|ההשראה לשם המבצע שאוב משם העיר 'קדש ברנע' שבגבול ישראל, ממנה שלח משה את | '''מבצע קדש'''{{הערה|ההשראה לשם המבצע שאוב משם העיר 'קדש ברנע' שבגבול ישראל, ממנה שלח משה את ה[[מרגלים]] לתור את הארץ.}} המכונה גם בשם '''מלחמת סיני''', היה מערכה צבאית שהתנהלה בין ישראל ומצרים על רקע הסתננות של חוליות מחבלים טרוריסטים (ה'פדאיון') לשטח ישראל ורצח אנשים חפים מפשע וסגירת תעלת סואץ ומיצרי טיראן למעבר אניות ישראליות ושיתוק נמל אילת. במהלך המלחמה הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ולפגוע קשות בתשתית הצבא המצרי. על אף זעקות הרבי, עם סיום המלחמה ויתרה ישראל מרצונה על כל השטח שנכבש. המלחמה ארכה שבוע ימים בלבד, ונמשכה מ[[כ"ד חשוון]] ועד [[א' כסלו]] [[תשי"ז]]. | ||
==רקע היסטורי== | ==רקע היסטורי== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ ב[[י' אב]] [[תשט"ז]], הכריז נאצר נשיא מצרים על הלאמת תעלת סואץ וסגירת מיצרי טיראן לכלי שיט ישראלים, וקידם טנקים תותחים וכלי נשק לעבר הגבול עם ישראל ועיבה את שליטתו באזור חצי האי סיני ובאזור תעלת סואץ. | לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ ב[[י' אב]] [[תשט"ז]], הכריז נאצר נשיא מצרים על הלאמת תעלת סואץ וסגירת מיצרי טיראן לכלי שיט ישראלים, וקידם טנקים תותחים וכלי נשק לעבר הגבול עם ישראל ועיבה את שליטתו באזור חצי האי סיני ובאזור תעלת סואץ. | ||
החברה שניהלה עד אז את תעלת סואץ | החברה שניהלה עד אז את תעלת סואץ הייתה בשליטת [[בריטניה]] ו[[צרפת]], והם לחצו על ישראל לצאת למערכה צבאית מול מצרים כשהם מבטיחים סיוע למאמץ המלחמתי{{הערה|הגנה אווירית למקרה של התקפה מצרית על ערי ישראל, הספקת נשק צרפתית גדולה, והשמדת חיל האויר המצרי.}}, וכן הבטחה לסיוע צרפתי על רקע מלחמה זו לקבל את הידע הנדרש להקמת כור גרעיני. | ||
כדי לפתור בעיות פוליטיות שעלולות להתעורר, סיכמו נציגי שלוש המדינות על הנחתה של כוחות ישראלים בסמיכות לתעלת סואץ, לאחריו יציבו בריטניה וצרפת אולטימטום לנסיגה של מצרים וישראל מתהעלה, כאשר רק ישראל תעמוד באולטימטום ותיסוג עם כוחותיה, ואילו הצבא המצרי יוותר במקום, דבר שיהווה עילה מוצדקת להשמדת כלי הטיס שלו על ידי צרפת ובריטניה. | כדי לפתור בעיות פוליטיות שעלולות להתעורר, סיכמו נציגי שלוש המדינות על הנחתה של כוחות ישראלים בסמיכות לתעלת סואץ, לאחריו יציבו בריטניה וצרפת אולטימטום לנסיגה של מצרים וישראל מתהעלה, כאשר רק ישראל תעמוד באולטימטום ותיסוג עם כוחותיה, ואילו הצבא המצרי יוותר במקום, דבר שיהווה עילה מוצדקת להשמדת כלי הטיס שלו על ידי צרפת ובריטניה. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[כ"ד חשון]] [[תשי"ז]] הצניח [[צה"ל]] גדודי צנחנים במרחק של 70 קילומטר מתעלת סואץ, הגדודים נעו במקביל לעבר 'מעבר המתלה' ובדרכם כבשו צמתים מרכזיים, עמדות ויישובים מצריים קטנים. כאשר ניסו הכוחות לחבור אחד לשני, התגלעו חילוקי דעות בין מפקדי צה"ל על הדרכים הנכונות לכיבוש, כאשר חלקם דגלו בכיבוש תקיף וחזיתי על אף שהיחידות לא היו כשירות מספיק, וחלקם טענו שיש להתקדם במערכה במתינות, מבלי לסכן חיי אדם{{הערה|על מחלוקת זו התבטא לימים משה דיין שדגל בריסון ואיפוק: "עם כל התרעומת שהייתה בלבי על הפרת המשמעת, הרי שמוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבולמם - מאשר לדחוק ולהאיץ בשוורים המסרבים לזוז".}}. | ב[[כ"ד חשון]] [[תשי"ז]] הצניח [[צה"ל]] גדודי צנחנים במרחק של 70 קילומטר מתעלת סואץ, הגדודים נעו במקביל לעבר 'מעבר המתלה' ובדרכם כבשו צמתים מרכזיים, עמדות ויישובים מצריים קטנים. כאשר ניסו הכוחות לחבור אחד לשני, התגלעו חילוקי דעות בין מפקדי צה"ל על הדרכים הנכונות לכיבוש, כאשר חלקם דגלו בכיבוש תקיף וחזיתי על אף שהיחידות לא היו כשירות מספיק, וחלקם טענו שיש להתקדם במערכה במתינות, מבלי לסכן חיי אדם{{הערה|על מחלוקת זו התבטא לימים משה דיין שדגל בריסון ואיפוק: "עם כל התרעומת שהייתה בלבי על הפרת המשמעת, הרי שמוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבולמם - מאשר לדחוק ולהאיץ בשוורים המסרבים לזוז".}}. | ||
בכ"ה חשון, | בכ"ה חשון, ניסו כוחות צה"ל לכבוש את 'אום כתף' בו חנתה חטיבה מצרית מבוצרת ומצויידת, והכוחות כשלו במשימה ונסוגו אחור עם פצועים והרוגים, ורק למחרת הושלם כיבוש המתחם שסימן את השלב הראשון בהצלחת המבצע, כאשר המוצבים בחזית המצרית נכבשו והובקעו, והציר המוביל לתעלת סואץ נפתח בפני חיילות הטנקים והשריון של צה"ל. | ||
ב[[כ"ו חשון]] נערך קרב המתלה, במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של [[אריאל שרון]] למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים פציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה | ב[[כ"ו חשון]] נערך קרב המתלה, במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של [[אריאל שרון]] למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים פציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה הייתה חסרת תכלית צבאית, הוא זכה להערכה רבה בשל גילויי הגבורה של החיילים שהשתתפו בו. | ||
לאחר שהמצרים לא נענו לאולטימטום, הצטרפו למערכה כוחות חיל האויר של בריטניה ומצרים ב[[כ"ז חשון]], ופגעו קשות בחיל האוויר המצרי דבר שאיפשר לכוחות הישראלים להמשיך לנוע בבטחה לעבר תעלת סואץ תוך כיבוש והשתלטות כל המוצבים המצרים שנסוגו לאחוריהם בזה אחר זה. | לאחר שהמצרים לא נענו לאולטימטום, הצטרפו למערכה כוחות חיל האויר של בריטניה ומצרים ב[[כ"ז חשון]], ופגעו קשות בחיל האוויר המצרי דבר שאיפשר לכוחות הישראלים להמשיך לנוע בבטחה לעבר תעלת סואץ תוך כיבוש והשתלטות כל המוצבים המצרים שנסוגו לאחוריהם בזה אחר זה. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
במקביל, חטיבת מילואים ממונעת יצאה לאזור דרום סיני, וכבשה מספר מתחמים בעלי חשיבות אסטרטגית, ביניהם מתחם תותחי חוף ושארם א-שייח', כאשר כוחות נוספים מוצנחים מהאוויר, וחיל הים משתלט על האיים הסמוכים מתוך מטרה לאפשר שוב את פתיחת מצירי טיראן למעבר חופשי. | במקביל, חטיבת מילואים ממונעת יצאה לאזור דרום סיני, וכבשה מספר מתחמים בעלי חשיבות אסטרטגית, ביניהם מתחם תותחי חוף ושארם א-שייח', כאשר כוחות נוספים מוצנחים מהאוויר, וחיל הים משתלט על האיים הסמוכים מתוך מטרה לאפשר שוב את פתיחת מצירי טיראן למעבר חופשי. | ||
רק לאחר ש[[צה"ל]] השלים את חלקו, יצאו כוחות בריטיים וצרפתיים ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה. בתגובה לפלישת הכוחות, הטביעו המצרים אניות בתעלה וחסמו אותה למעבר ואף גרמו לשיבוש באספקת הנפט לאירופה וארצות הברית. בהמשך לכך, הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת | רק לאחר ש[[צה"ל]] השלים את חלקו, יצאו כוחות בריטיים וצרפתיים ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה. בתגובה לפלישת הכוחות, הטביעו המצרים אניות בתעלה וחסמו אותה למעבר ואף גרמו לשיבוש באספקת הנפט לאירופה וארצות הברית. בהמשך לכך, הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת ארצות הברית וברית המועצות לנסיגת כל כוחות הצבא מהאזור. | ||
==תוצאות המבצע== | ==תוצאות המבצע== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4974 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקעד] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4984 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקפד].}} ובהן ביקש שידווחו לו על מצב המתגייסים והאם חזרו לבתיהם בשלום. | [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4974 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקעד] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4984 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקפד].}} ובהן ביקש שידווחו לו על מצב המתגייסים והאם חזרו לבתיהם בשלום. | ||
במכתב מיוחד לאחד ממפקדי [[צה"ל]] ששאל את הרבי כיצד | במכתב מיוחד לאחד ממפקדי [[צה"ל]] ששאל את הרבי כיצד ייתכן שכאשר עלה על [[הר סיני]] במהלך המבצע לא הרגיש את קדושתו, השיב הרבי במכתב מפורט{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5279 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'רעט].}}, ובשוליו ציין שידוע לו על כך שכמה מחסידי חב"ד היו מהראשונים במבצע ובשבת הראשונה בעזה ערכו "[[סעודה שלישית|שלש-סעודות]]" בנוסח חב"ד. | ||
בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] [[פרשת תולדות]], אמר הרבי [[מאמר חסידות]] מיוחד שהחל במילים 'מים רבים'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/ | בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] [[פרשת תולדות]], אמר הרבי [[מאמר חסידות]] מיוחד שהחל במילים 'מים רבים'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס הרבי למלחמה ואמר: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה. . אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. | ||
להתייחסות זו | להתייחסות זו הייתה משמעות רבה - בשל העובדה שגם כאשר הרבי התייחס למאורעות המתרחשים בעולם היה זה במהלך השיחות שבהתוועדות, ולא במאמר עצמו, שהוא כולו "דברי אלוקים חיים". | ||
מאמר זה קיבל משנה חשיבות - כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]], והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה. הרבי התבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}. | מאמר זה קיבל משנה חשיבות - כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]], והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה. הרבי התבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה {{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}. | ||
בהתוועדות פרים אותה שנה, גם התיחס הרבי (ברמז עכ”פ), למצב ב[[ארץ הקודש]] ועם ישראל בכלל, שאינו תלוי ע”פ [[דרכי הטבע]] כ”א [[למעלה מהשתלשלות]], וזהו הנצחון האמיתי של עם ישראל. | |||
לאחר המלחמה שיגר הרבי שורת מכתבים{{הערה|1=ראו לדוגמא: | לאחר המלחמה שיגר הרבי שורת מכתבים{{הערה|1=ראו לדוגמא: | ||