חיים בן עטר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:01, 9 באוגוסט 2024

רבי חיים בן משה אבן עטר הידוע בכינויי "אור החיים" הקדוש (ד׳ אב ה'תנ"ו - ט"ו תמוז תק"ג), מחבר הפירוש "אור החיים" על התורה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור לארץ הקודש.

הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.

בחודש סיוון ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא^[1] בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה. בראש חודש מנחם אב תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו בט"ו אלול תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש חודש חשוון תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.

בסוף שנת תק"ב עלה לירושלים שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לתורת הנסתר. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר טבריה ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון לירושלים, ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.

את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של הרמב"ם^[2].

נפטר במוצאי שבת אור לט"ו בתמוז תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.

קשריו עם הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהתגורר רוב שנותיו במרוקו ובארץ ישראל, מקובל שקשריו עם הבעש"ט, אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת נשמתו, על אף שלא היה נוכח שם בגשמיות. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו^[3] שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).

קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את נפש דדוד ורוח דדוד^[4].

כאשר נסע רבי אברהם גרשון מקיטוב לארץ ישראל אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם האור החיים וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל משיח, ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?

אחת מהשאלות שאותן שאל רבי גרשון מקיטוב את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל נשמות נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על פולין ורגלו האחרת על שאר העולם^[5].

החיד"א, בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים אות א', ערך "אור החיים") כותב: "ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו (=ספר אוה"ח) הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י (=מורנו הרב רבי ישראל) בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח (=מורנו הרב חיים) הנזכר".

חיבורו אור החיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם רש"י ופשט^[6]. כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים. הרבי הפנה שאלה זאת לחותנו אדמו"ר הריי"צ. על כך ענה אדמו"ר הריי"צ: "בדבר בנות האו"ח (=האור החיים), לי אינו נוגע הדבר, כי כך שמעתי ברור, ובטח אחרים טועים בזה".^[7].(יש שסוברים שמכיוון שלא היו לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת, וכך נוצרה הטענה שלא היו לו צאצאים).

בפירושו, נרמז שהוא המלך המשיח שבדורו, ובלשונו^[8] "משיח ה' ושמו חיים"^[9].

בעיר שקלוב היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי ישראל מרוז'ין^[10].קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.

בגניזה החרסונית מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' גרשון מקיטוב.

מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה^[4]. פירוש אור החיים על התורה מוזכר פעמים רבות בשיחות קודשו ובמאמריו של הרבי. הרבי דיבר כמה פעמים אודות ה"אור החיים" בט"ו תמוז, יום הילולת האור החיים. ^[11]. בשיחת שבת מברכים החודש תמוז תש"י, סיפר הרבי סיפור ששמע מחותנו הרבי הריי"צ אודות קדושתו של האור החיים. ^[12]. בשיחת י"ד תמוז תשמ"ג (השבת שלפני הילולת האור החיים) דיבר הרבי אודות מעלת האור החיים ועל קשריו של האור החיים עם הבעש"ט ^[13].

האור החיים היה נשיא הדור ומשיח שבדור הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.

מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שבשבת בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.

הדפסת אור החיים בסאלוויטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר^[14].

ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.

הנצחתו בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

על שמו רחובות בתי כנסת ישיבות וסמינרים ברחבי ארץ ישראל: "רחוב אור החיים" על שם ספרו בערים: אופקים, אשדוד, אשקלון, בית שמש, בני ברק, חיפה, טבריה, ירושלים (2 רחובות אחד על שמו והשני על שם ספרו, ברובע היהודי בעיר העתיקה "רחוב אור החיים" על שם ספרו, ובשכונת רמות "רחוב הרב חיים בן עטר" על שמו), מודיעין עלית, תל אביב-יפו, וכן "רחוב הרב חיים בן עטר" בעיר נתניה. כמו כן בבני ברק הוקמה שכונה על שמו בשם שכונת אור החיים. על שמו הוקמה ישיבת אור החיים (סלוניקי) בסלוניקי שביון מי שעמד בראשה היה הרב משה איררה מהיווסדה ועד עלייתו לארץ ישראל, וכן ישיבת אור החיים ישיבה לחוזרים בתשובה בירושלים שבראשותה עומד הרב ראובן אלבז. על שמו קהילת אור החיים בישראל ובארצות הברית, בישראל; קהילת אור החיים בעיר אלעד, ישראל, בראשה הרב שקד בוהדנה, בארצות הברית; קהילת אור החיים בעיר מונסי ניו יורק ארצות הברית בראשה הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון חסיד חב"ד עורך עיתון אלגעמיינער זשורנאל.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש
הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו
הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477
מיכאל אהרן זליגסון, "היום יום" ו"אור החיים" - הקשר המופלא, {{{2}}}, שבועון כפר חב"ד, גיליון {{{3}}} עמוד () גיליון 1495 עמודים 42 - 43^[15]
ישראל שוחט, ניצוץ במשנת החסידות, גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20

הערות שוליים

↑ ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.
↑ כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.
↑ הנודע ביהודה.
↑ ^4.0 ^4.1 שיחות קודש תשל"ו. ראו גם: התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.
↑ כתבי הר"ר יאשע שו"ב עמ' פ"ו.
↑ אדמו"ר המהר"ש. ראה "התמים" חוברת ב, ע' עח (172). אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תסט. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).
↑ אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק טו, עמ' שכז, איגרת מכ' טבת תרצ"ט. וראו שם בהערה שבשולי הגיליון, ד"ה בנות האו"ח. ועיי' גם אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק ה, עמ' שלו במכתב מתאריך כ"ד ניסן תש"א: "במענה על מכתבו על אודות המסופר בהתמים כסליו תרצ"ו אודות בעל אוה"ח זיע"א הנה אין לי מה להוסיף על האמור שם". מכתב זה נכתב כמענה לאחד (שלאחרונה נמצא העתק ממכתבו ומופיע בפורום אוצר החכמה) שטען שלאור החיים לא היו צאצאים
↑ בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.
↑ יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי מלך המשיח עיבורו ולידתו בארץ הקודש, דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.
↑ במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.
↑ תורת מנחם ח"כ עמ' 177. תורת מנחם חכ"ח, עמ' 249.
↑ תורת מנחם חלק א, עמ' 110. ראו גם "רשימות" חוברת קעז.
↑ התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.
↑ מגדל עז עמ' רסח.
↑ נדפס גם בתשורה רפפורט ב' תמוז תשע"ג עמוד 10.

[1] ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.

[2] כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.

[3] הנודע ביהודה.

[תשל"ו-4] 4.0 ^4.1 שיחות קודש תשל"ו. ראו גם: התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.

[5] כתבי הר"ר יאשע שו"ב עמ' פ"ו.

[6] אדמו"ר המהר"ש. ראה "התמים" חוברת ב, ע' עח (172). אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תסט. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).

[7] אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק טו, עמ' שכז, איגרת מכ' טבת תרצ"ט. וראו שם בהערה שבשולי הגיליון, ד"ה בנות האו"ח. ועיי' גם אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק ה, עמ' שלו במכתב מתאריך כ"ד ניסן תש"א: "במענה על מכתבו על אודות המסופר בהתמים כסליו תרצ"ו אודות בעל אוה"ח זיע"א הנה אין לי מה להוסיף על האמור שם". מכתב זה נכתב כמענה לאחד (שלאחרונה נמצא העתק ממכתבו ומופיע בפורום אוצר החכמה) שטען שלאור החיים לא היו צאצאים

[8] בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.

[9] יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי מלך המשיח עיבורו ולידתו בארץ הקודש, דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.

[10] במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.

[11] תורת מנחם ח"כ עמ' 177. תורת מנחם חכ"ח, עמ' 249.

[12] תורת מנחם חלק א, עמ' 110. ראו גם "רשימות" חוברת קעז.

[13] התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.

[14] מגדל עז עמ' רסח.

[15] נדפס גם בתשורה רפפורט ב' תמוז תשע"ג עמוד 10.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]
-רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' (נולד [[תנ"ו]] - נפטר ט"ו [[תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]].
+רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[ד׳ אב ה'תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]].
-== תולדות חייו ==
+== תולדות חיים ==
-נולד ב[[שנה|שנת]] תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].
+נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].
-הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלך דרכו הוא הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא המשיך לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.
+הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.
-בחודש [[סיוון]] תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנא הנמצאת באיטליה, שם הוא התכבד בכבוד מלכים, והתיישב שם למשך תקופה לבקשת התושבין במקום. הוא הרביץ תורה במקום, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "מאור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערת שוליים|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנא הוא החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים תחת השם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנא, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
+בחודש [[סיוון]] ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
+ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק"א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט"ו אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק"ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.
-ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, משם רצו ללכת רגלית. לבסוף הגיעה הספינה לעכו בט"ו [[אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהסתערה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.
+בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.
-בסוף שנת תק"ב עברו ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת ל[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט ליסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ידע האור החיים סימן משמים כי אין מקומו בעיר.
+את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.
-את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]].{{הערת שוליים|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}
+נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט"ו בתמוז]] [[תק"ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
-נפטר ב[[מוצאי שבת]] ט"ו ב[[תמוז]] שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
+=== קשריו עם הבעל שם טוב ===
-=== עם הבעל שם טוב ===
+למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).
-למרות שרבי חיים התגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שיחסו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היה יחס קרוב מאוד.
+קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל"ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו]. ראו גם: התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.}}.
-מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח ב[[גשמיות]]. לטענת מנגדיו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם שמה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).
-קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}
 כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?
-אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.}}.
+אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשע שו"ב עמ' פ"ו.}}.
+החיד"א, בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים אות א', ערך "אור החיים") כותב: "ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו (=ספר אוה"ח) הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י (=מורנו הרב רבי ישראל) בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח (=מורנו הרב חיים) הנזכר".
 === חיבורו אור החיים ===
-את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט.{{הערה|1=[[אדמו"ר הרש"ב]]. מובא בקובצי [[התמים]].}}
+את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה "התמים" חוברת ב, ע' עח (172). אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תסט. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).}}.
+כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים. הרבי הפנה שאלה זאת לחותנו אדמו"ר הריי"צ. על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]]: "בדבר בנות האו"ח (=האור החיים), לי אינו נוגע הדבר, כי כך שמעתי ברור, ובטח אחרים טועים בזה".{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק טו, עמ' שכז, איגרת מכ' טבת תרצ"ט. וראו שם בהערה שבשולי הגיליון, ד"ה בנות האו"ח. ועיי' גם אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק ה, עמ' שלו במכתב מתאריך כ"ד ניסן תש"א: "במענה על מכתבו על אודות המסופר בהתמים כסליו תרצ"ו אודות בעל אוה"ח זיע"א הנה אין לי מה להוסיף על האמור שם". מכתב זה נכתב כמענה לאחד (שלאחרונה נמצא העתק ממכתבו ומופיע בפורום אוצר החכמה) שטען שלאור החיים לא היו צאצאים}}.(יש שסוברים שמכיוון שלא היו לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת, וכך נוצרה הטענה שלא היו לו צאצאים).
-כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פנויות למערכת, שמקובל של לאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]], '''כן קיבלתי'''. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).
-בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים".{{הערה|1=יש לערער על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לתולדותיו שלו עצמו, ובכל זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני הסתלקותו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.
+בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים"{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.
-בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו ר' אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהמשכילים לא האמינו בביאת המשיח, הלך והשמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]].{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}} אמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבפרשת סוטה נדפס בטעות, במקום "אם שטית מאיש זה אם מאיש אחר", "אם שטית מאיש זה אם שטית מאיש אשר", ואכן נודע שאיש זה חשוד על היפך הצניעות.
+בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.
-ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לר' חיים, על ידי גיס הבעש"ט, ר' [[גרשון מקיטוב]].
+ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].
-מנהג רבותינו נשיאינו היה להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}.
+מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל"ו}}.
+פירוש אור החיים על התורה מוזכר פעמים רבות בשיחות קודשו ובמאמריו של הרבי.
+הרבי דיבר כמה פעמים אודות ה"אור החיים" בט"ו תמוז, יום הילולת האור החיים. {{הערה| תורת מנחם ח"כ עמ' 177. תורת מנחם חכ"ח, עמ' 249.}}.
+בשיחת שבת מברכים החודש תמוז תש"י, סיפר הרבי סיפור ששמע מחותנו הרבי הריי"צ אודות קדושתו של האור החיים. {{הערה|תורת מנחם חלק א, עמ' 110. ראו גם "רשימות" חוברת קעז.}}.
+בשיחת י"ד תמוז תשמ"ג (השבת שלפני הילולת האור החיים) דיבר הרבי אודות מעלת האור החיים ועל קשריו של האור החיים עם הבעש"ט {{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.}}.
-הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב"ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.
+האור החיים היה נשיא הדור ומשיח שבדור  הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.
-היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.
+מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.
-בזמנו היה את סוד נטילת ידיים שהיה רק צדיק אחד בדור שיודע אותו וזה היה "אור החיים", הבעש"ט רצה
+==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==
-לדעת את הסוד אך משמיים לא נתנו לו אותו, עד שב[[שבת]] אחת בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז ידע
+כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.
-על הסתלקותו של "אור החיים" הקדוש.
-== קישורים חיצונים ==
+ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.
+==הנצחתו בארץ ישראל==
+על שמו רחובות בתי כנסת ישיבות וסמינרים ברחבי ארץ ישראל: "רחוב אור החיים" על שם ספרו בערים: אופקים, אשדוד, אשקלון, בית שמש, בני ברק, חיפה, טבריה, ירושלים (2 רחובות אחד על שמו והשני על שם ספרו, ברובע היהודי בעיר העתיקה "רחוב אור החיים" על שם ספרו, ובשכונת רמות "רחוב הרב חיים בן עטר" על שמו), מודיעין עלית, תל אביב-יפו, וכן "רחוב הרב חיים בן עטר" בעיר נתניה. כמו כן בבני ברק הוקמה שכונה על שמו בשם [[אור החיים (בני ברק)|שכונת אור החיים]]. על שמו הוקמה [[ישיבת אור החיים (סלוניקי)]] ב[[סלוניקי]] שב[[יון]] מי שעמד בראשה היה הרב [[משה איררה]] מהיווסדה ועד עלייתו לארץ ישראל, וכן ישיבת אור החיים ישיבה לחוזרים בתשובה בירושלים שבראשותה עומד הרב [[ראובן אלבז]]. על שמו [[קהילת אור החיים]] בישראל ובארצות הברית, בישראל; [[קהילת אור החיים]] בעיר אלעד, ישראל, בראשה הרב [[שקד בוהדנה]], בארצות הברית; [[קהילת אור החיים]] בעיר [[מונסי]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] בראשה הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] עורך עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].
+== קישורים חיצוניים ==
+*'''[https://col.org.il/news/131995 "כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]
+*[[מיכאל אהרן זליגסון]], '''"היום יום" ו"אור החיים" - הקשר המופלא''', {{כפר}} גיליון 1495 עמודים 42 - 43{{הערה|נדפס גם ב[[תשורה]] רפפורט [[ב' תמוז]] [[תשע"ג]] עמוד 10.}}
+*ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:רבנים]]
 [[קטגוריה:אחרונים]]