אדם מקדש עצמו – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "רוח" ב־"רוח"
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המושג '''אדם מקדש עצמו''' מוזכר בגמרא: {{ציטוטון|תנו רבנן 'והתקדשתם והייתם קדושים', אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מלמטה מקדשין מלמעלה, בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא}}, אשר בזה בא לידי ביטוי גודל הערך של עבודת האדם את ה' - מלמטה למעלה.
המושג '''אדם מקדש עצמו''' מוזכר בגמרא: {{ציטוטון|תנו רבנן 'והתקדשתם והייתם קדושים', אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מלמטה מקדשין מלמעלה, בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא}}, אשר בזה בא לידי ביטוי גודל הערך של עבודת האדם את ה' - מלמטה למעלה.
==שלוש התקדשויות==
==שלוש התקדשויות==
שלש התקדשויות הן בידי האדם, הגורם לשלש המשכות הקדושה מלמעלה:
שלש התקדשויות הן בידי האדם, הגורם לשלש המשכות הקדושה מלמעלה:
===אדם מקדש עצמו מלמטה===
===אדם מקדש עצמו מלמטה ===
א) על פי הידוע, כל העלאה גורם להמשכה כפי אופן ההעלאה, כי [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] אייתי רוח כו', וזהו הנקרא "ב[[אתערותא דלתתא]] [[אתערותא דלעילא]]".
א) על פי הידוע, כל העלאה גורם להמשכה כפי אופן ההעלאה, כי [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] אייתי רוח כו', וזהו הנקרא "ב[[אתערותא דלתתא]] [[אתערותא דלעילא]]".


שורה 27: שורה 28:
ועל זה אמר: "אדם מקדש עצמו מעט" -בקדושה יתרה באיזה הכנה טובה - "מקדשין אותו הרבה מלמעלה" בריבוי גדול בכפלי כפליים מכפי ההעלאה וההכנה מלמטה, כי הבא לטהר מסייעין לו לטהר לבבו מה שלא היה ביכולתו מצד עצמו כלל.
ועל זה אמר: "אדם מקדש עצמו מעט" -בקדושה יתרה באיזה הכנה טובה - "מקדשין אותו הרבה מלמעלה" בריבוי גדול בכפלי כפליים מכפי ההעלאה וההכנה מלמטה, כי הבא לטהר מסייעין לו לטהר לבבו מה שלא היה ביכולתו מצד עצמו כלל.


דוגמא בולטת להמשכה זו הם הרהורי התשובה שנופלים לו לאדם פתאום שלא נודע לו מאין באו לו, ומבואר ב[[תורת החסידות]] כי הם באים מכרוזים העליונים המתריעים על התשובה, כמו "בת-קול היוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" וכדומה.
דוגמה בולטת להמשכה זו הם הרהורי התשובה שנופלים לו לאדם פתאום שלא נודע לו מאין באו לו, ומבואר ב[[תורת החסידות]] כי הם באים מכרוזים העליונים המתריעים על התשובה, כמו "בת-קול היוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" וכדומה.


[[בת קול]] כזו אינה נשמעת באוזן הגשמית של האדם, ובודאי לא באזניו של המואשם ב"עלבונה של תורה", אלא רק ה[[נשמה]] חשה ו"שומעת" את המסר הא-לקי הבא מהשמים "דרך" הר חורב. ולכן אף על פי שהאדם זה לא עסק בעבודת התשובה - בא לידי התעוררות פתאומית ורצון סתום ובלתי מוסבר - ל[[חזרה בתשובה]] או לעשות איזה מעשה טוב ביהדות.
[[בת קול]] כזו אינה נשמעת באוזן הגשמית של האדם, ובוודאי לא באזניו של המואשם ב"עלבונה של תורה", אלא רק ה[[נשמה]] חשה ו"שומעת" את המסר הא-לקי הבא מהשמים "דרך" הר חורב. ולכן אף על פי שהאדם זה לא עסק בעבודת התשובה - בא לידי התעוררות פתאומית ורצון סתום ובלתי מוסבר - ל[[חזרה בתשובה]] או לעשות איזה מעשה טוב ביהדות.


ומבואר שם שמכל מקום צריכה להיות הכנה כללית לזה בנפשו, דהיינו, שחפץ בכלל בקרבת ה' - להיות מקורב ולא מרוחק ח"ו, שרק אז פועלים בו הכרוזים העליונים.
ומבואר שם שמכל מקום צריכה להיות הכנה כללית לזה בנפשו, דהיינו, שחפץ בכלל בקרבת ה' - להיות מקורב ולא מרוחק ח"ו, שרק אז פועלים בו הכרוזים העליונים.


נמצא שהמשכה וגילויים אלו באים באתערותא דלעילא בלבד, וחלקו של האדם בזה הוא רק יצירת תשתית ורקע לקליטת המשכה זו, על ידי הרצון והמוכנות הנפשית הכללית להתקרב אל ה'.
נמצא שהמשכה וגילויים אלו באים באתערותא דלעילא בלבד, וחלקו של האדם בזה הוא רק יצירת תשתית ורקע לקליטת המשכה זו, על ידי הרצון והמוכנות הנפשית הכללית להתקרב אל ה'.
 
==ראו גם==
*[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז|פרק כ"ז בתניא,]]
*[[אתכפיא|ערך "אתכפיא"]]
{{סגל}}
{{סגל}}


[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות]]