אור הוי' (ז"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תפארת " ב־"תפארת ")
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת [[ז"א]], כי בחינת ז"א הן המידות העליונות ב[[עולם האצילות]], אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.
"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת [[ז"א]], כי בחינת ז"א הן המידות העליונות ב[[עולם האצילות]], אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.


ולדוגמא, ב[[יום ראשון]] מששת ימי בראשית האירה [[מידת החסד]], ולכן נברא בו האור.
ולדוגמה, ב[[יום ראשון]] מששת ימי בראשית האירה [[מידת החסד]], ולכן נברא בו האור.


ב[[יום שני]] האירה [[מידת הגבורה]], ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין מים למים - בין הגשמיות והרוחניות.
ב[[יום שני]] האירה [[מידת הגבורה]], ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין [[מים]] למים - בין הגשמיות והרוחניות.


וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד ל[[ספירת המלכות]] שענינה לצמצם את האור).
וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד ל[[ספירת המלכות]] שענינה לצמצם את האור).
שורה 13: שורה 13:
==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==


*[[אור התורה]] בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים (לכ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]]) - הובא בספר המאמרים [[תש"ח]] הוספה ג'.
*[[אור התורה]] בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים (ל[[אדמו"ר מהר"ש]]) - הובא בספר המאמרים [[תש"ח]] הוספה ג'.


{{סגל}}
{{סגל}}
שורה 19: שורה 19:
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־05:22, 21 באוקטובר 2020

במושג "אור הוי"ה" כלולים שתי בחינות:

"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת ז"א, כי בחינת ז"א הן המידות העליונות בעולם האצילות, אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.

ולדוגמה, ביום ראשון מששת ימי בראשית האירה מידת החסד, ולכן נברא בו האור.

ביום שני האירה מידת הגבורה, ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין מים למים - בין הגשמיות והרוחניות.

וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד לספירת המלכות שענינה לצמצם את האור).

"הוי'" - בפנימיותו - מורה על בחינת עתיקא קדישא - פנימיות הכתר. ולפי זה, "אור הוי"ה" - משמעותו היא, ההארה של שם הוי', והיינו, בחינת ז"א (ובעיקר) בבחינת התפארת שבה, כפי שמקבלת מבחינת עתיק.

מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")