פרץ חן (ברמ"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פרץ חן נעוועל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב פרץ חן]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנאסר בעון הפצת היהדות בברית המועצות|אחר=דמות אחרת|ראו=פרץ חן (פירושונים)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=פרץ חן - מהעיירה [[נעוול]]|אחר=פרץ חן - רבה של העיר [[צ'רניגוב]]|ראו=[[פרץ חן]]}}
[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]]-[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב העיירה החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.
הרב '''פרץ חן''' ([[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] - [[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]]) היה תושב ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שנמנה על צאצאי [[משפחת חן]] החב"דית, שנאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]].
נולד ביום [[י"ג חשון]] [[תרמ"ה]] ב[[נעוועל]], לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]] ולאימו מרת רבקה דינה.


בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.
בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.
שורה 10: שורה 10:
בשנים הקשות ב[[רוסיה]] היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]], ושהה במאסר שלוש שנים.
בשנים הקשות ב[[רוסיה]] היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]], ושהה במאסר שלוש שנים.


===עלייתו לארץ===
===יציאתו מברית המועצות===
[[קובץ:Chein, Peretz.jpg|ימין|ממוזער|150px|]]
[[קובץ:Chein, Peretz.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' [[דוד לייב חן]] ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.  
השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' [[דובער חן|בערק'ע]], ר' [[דוד לייב חן]] ור' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרון]] נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]], שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.
 
בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.
 
עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ל[[יחידות]]. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.
 
במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה. 


עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
עלה לארץ, ונפטר ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ט]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
==משפחתו==
*בנו ר' [[חיים דובער חן|חיים דובער]].
*בנו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]].
*בנו ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]].
*בנו ר' [[מנחם מענדל חן (בר"פ)|מנחם מענדל]].
*בנו ר' [[פייבוש שרגה חן|פייבוש שרגה]].
*בתו מרת לאה.
*בתו מרת חיה אסתר, אשת ר' [[אהרן חרך|אהרן הכהן חרך]]. 
*בתו מרת תאנה, אשת ר' [[נפתלי הרץ מינקוביץ]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*ישראל קראוו, [[שושני חן]], [[תשס"ט]]
== עץ משפחה ==
{{עץ משפחת חן}}


{{מיון רגיל:חן, פרץ}}
{{מיון רגיל:חן, פרץ}}
שורה 24: שורה 44:
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]

גרסה אחרונה מ־13:19, 11 בנובמבר 2024

ר' פרץ חן עם בניו, מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' דוד לייב, ר' אברהם אהרן, ר' ברק'ה (תרפ"ד)

הרב פרץ חן (י"ג חשון תרמ"ה - כ"ה תמוז תשכ"ט) היה תושב העיירה החסידית נעוועל שנמנה על צאצאי משפחת חן החב"דית, שנאסר על ידי הק.ג.ב. בעוון הפצת יהדות, ולאחר שחרורו עלה לארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום י"ג חשון תרמ"ה בנעוועל, לאביו הרב מאיר שמחה חן ולאימו מרת רבקה דינה.

בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר נישואיו התיישב בסמיכות למקום מגורי הוריו בנעוועל.

בשנים הקשות ברוסיה היה מהחסידים שמסרו את נפשם על חיזוק התורה והיהדות, עד שנתפס על ידי הק.ג.ב., ושהה במאסר שלוש שנים.

יציאתו מברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלטונות לא הסתפקו במאסרו של ר' פרץ, והכעיסה אותם העובדה שכל בני משפחת חן ממשיכים לדבוק בדרכי היהדות והחסידות, ועוד יותר הכעיסה אותם העובדה שהבנים הגדולים, ר' בערק'ע, ר' דוד לייב חן ור' אברהם אהרון נשלחו ללמוד בישיבות. כאשר גם הרדיפות לא הועילו, גירשו השלטונות את המשפחה מנעוול לא לפני שרכושם הוחרם מהם והם נותרו בחוסר כל. המשפחה עברה לקרמנצ'וג, שם התגוררו באותה תקופה חסידים רבים.

בתחילת קייץ תשכ"ט יצא מברית המועצות והגיע לחצרות קודשנו.

עם הגעתו (בימי חודש סיון) זכה להיכנס ליחידות. כשנכנס לחדרו של הרבי, קם הרבי מלוא קומתו הק' והורה לו להתיישב, אך הוא נמנע מכך באומרו שחסיד אינו יושב ביחידות.

במהלך אותה יחידות ניגן את הניגון 'הרנינו גויים' והרבי הורה לו שיילמד את הניגון בהתוועדות בשבת הקרובה.

עלה לארץ, ונפטר בכ"ה תמוז תשכ"ט, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלחנן חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה מנחם מענדל חן
 
 
 
 
 
 
הרב פרץ חן
רבה של צ'רניגוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם יהודה חן
 
 
דוד צבי הירש חן
 
אברהם אהרון חן (בן פרץ)
 
משה לייב ליין (חן)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום שלמה שניאורסון
אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון
 
מרת רחל שניאורסון
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
בת דודתו של הרבי
 
 
 
 
 
 
 
פרץ חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד לייב חן
 
אברהם אהרון חן
 
דובער חן
(בערק'ה)
 
מרת פייגא
בת ר' שניאור זלמן קלמנסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר שמחה חן
 
מרדכי חן
משפיע בקראון הייטס
 
מרת חנה פריידא דבורה
אשת הרב אליהו אריה פרידמן