אדם העליון: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}} | ||
עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" | עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" וכיוצא בזה, הם רק באלקות כפי ש[[צמצום|נצטמצמה]] והתלבשה ב[[עשר ספירות]], ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל ב[[אור אין סוף]] עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"{{הערה|[[ספר שמואל]] א' טו, כט.}}, וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים. | ||
אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}. | אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}. | ||
בדרך כלל, התואר 'אדם' הוא ל[[עשר הספירות]] שב[[עולם האצילות]], ובפרט (ל[[ז"א]]{{הערה|[[תורה אור]] עג, א.{{הערה|שם=יד}}}},) ל[[ספירת התפארת]] שבו (כמו שכתוב " | בדרך כלל, התואר 'אדם' הוא ל[[עשר הספירות]] שב[[עולם האצילות]], ובפרט (ל[[ז"א]]{{הערה|[[תורה אור]] עג, א.{{הערה|שם=יד}}}},) ל[[ספירת התפארת]] שבו (כמו שכתוב "כ[[ספירת התפארת|תפארת]] אדם"{{הערה|[[ספר ישעיה]] מד, יג.}}){{הערה|שם=יד|[[תורה אור]] ד, ד. [[לקוטי תורה]] ויקרא ג, ב.}}. | ||
אך באופן כללי יותר התואר 'אדם' הוא גם ל[[כתר]] של אצילות, כיוון שאף שהוא לא 'פרצוף אדם', אך הוא 'גולגולת אדם'. וכן הכתר הכללי שנקרא בשם '[[אדם קדמון]]'. והיינו, שכאשר הוא באופן של 'קטנות', הוא נקרא '[[זעיר אנפין]]' ([[י' ספירות]] של אצילות); וכאשר הוא באופן של 'גדלות', הוא נקרא בשם '[[אריך אנפין]]'; וכאשר הוא באופן של 'גדלות' עוד יותר, הוא נקרא בשם '[[אדם קדמון]]'{{הערה|[[שערי אורה]] ע, א.}}. | אך באופן כללי יותר התואר 'אדם' הוא גם ל[[כתר]] של אצילות, כיוון שאף שהוא לא 'פרצוף אדם', אך הוא 'גולגולת אדם'. וכן הכתר הכללי שנקרא בשם '[[אדם קדמון]]'. והיינו, שכאשר הוא באופן של 'קטנות', הוא נקרא '[[זעיר אנפין]]' ([[י' ספירות]] של אצילות); וכאשר הוא באופן של 'גדלות', הוא נקרא בשם '[[אריך אנפין]]'; וכאשר הוא באופן של 'גדלות' עוד יותר, הוא נקרא בשם '[[אדם קדמון]]'{{הערה|[[שערי אורה]] ע, א.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===ישראל=== | ===ישראל=== | ||
יש מקומות{{הערה|שם=ב|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.] | יש מקומות{{הערה|שם=ב|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.] | ||
[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו | [[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של [[אדם (מין המדבר)|אדם]], לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).]}} שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה ייתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"{{הערה|[[פרשת בחוקתי]] כו, ג.}}, ואמרו חז"ל{{הערה|ב[[זהר]] ח"ג קיג, א.}} "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל{{הערה|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/77a.htm משפטים עז, א.]}}. | ||
עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס|צמצום|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}. | עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס|צמצום|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}. | ||
מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה|1={{הערה|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"אהבה (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה|1= | מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה|1={{הערה|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"[[אהבה]] (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)).] וראה גם [[תניא - פרק מ"ט]].}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:שמות ה']] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:21, 3 במרץ 2021
אדם העליון הוא כינוי לדרגת האלקות השורה בעולם האצילות, ואשר האדם התחתון מתדמה לו. האדם העליון הוא גילוי האלקות ב'ציור' של אדם - בעשר ספירות.
מדרגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הנביאים מתארים את מעשה מרכבה, הם מתארים את כסא הכבוד, ואת היושב עליו:
וָאֶרְאֶה אֶת אֲ־דֹנָי ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא
— ספר ישעיה ו, א
וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה
— ספר יחזקאל א, כו
עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" וכיוצא בזה, הם רק באלקות כפי שנצטמצמה והתלבשה בעשר ספירות, ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל באור אין סוף עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"[1], וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.
אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא בגימטריה "פרצוף אדם". ועל זה נאמר[2] "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר[3] "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"[4].
בדרך כלל, התואר 'אדם' הוא לעשר הספירות שבעולם האצילות, ובפרט (לז"א[6],) לספירת התפארת שבו (כמו שכתוב "כתפארת אדם"[7])[5].
אך באופן כללי יותר התואר 'אדם' הוא גם לכתר של אצילות, כיוון שאף שהוא לא 'פרצוף אדם', אך הוא 'גולגולת אדם'. וכן הכתר הכללי שנקרא בשם 'אדם קדמון'. והיינו, שכאשר הוא באופן של 'קטנות', הוא נקרא 'זעיר אנפין' (י' ספירות של אצילות); וכאשר הוא באופן של 'גדלות', הוא נקרא בשם 'אריך אנפין'; וכאשר הוא באופן של 'גדלות' עוד יותר, הוא נקרא בשם 'אדם קדמון'[8].
ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש מקומות[9] שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא לנשמות ישראל כפי שעלו במחשבתו ית'[10]. והיינו, שאף שאצלו יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של אדם, לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף[11] שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה ייתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"[12], ואמרו חז"ל[13] "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל[14].
עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות עתיק דא"ק, אשר שם הוא שורש נשמות ישראל[15]. (וקודם הצמצום, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל[16].
מחשבה זו היא הסיבה שהקב"ה צמצם את האור אין סוף כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של עשר ספירות וכן של כללות סדר ההשתלשלות, כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שהאדם התחתון מתהווה בפועל מהאדם העליון (עשר ספירות). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון[17]. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"אהבה (כביכול) דוחקת את הבשר"[18].
הערות שוליים
- ↑ ספר שמואל א' טו, כט.
- ↑ פרשת בהעלותך יב, ח.
- ↑ פרשת ואתחנן ד, טו; יב.
- ↑ ספר החקירה דף סט, א ואילך.
- ↑ 5.0 5.1 תורה אור ד, ד. לקוטי תורה ויקרא ג, ב.
- ↑ תורה אור עג, א.[5]
- ↑ ספר ישעיה מד, יג.
- ↑ שערי אורה ע, א.
- ↑ 9.0 9.1 תורה אור משפטים עו, ד. מגילת אסתר צב, ד. הוספות למגילת אסתר קכב, א. המשך תרס"ו ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)). ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).
- ↑ בראשית רבה ריש פרשה א.
- ↑ המשך תרס"ו ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).
- ↑ פרשת בחוקתי כו, ג.
- ↑ בזהר ח"ג קיג, א.
- ↑ תורה אור משפטים עז, א.
- ↑ המשך תרס"ו ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).
- ↑ ד"ה פנים בפניםד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).
- ↑ [9]ראה ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד. ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.
- ↑ ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)). וראה גם תניא - פרק מ"ט.