יצחק מדרוהוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הבעל שם טוב " ב־"הבעל שם טוב ") |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יצחק מדראהביטש''', (נפטר ב[[ז' ניסן]] ה'[[תק" | רבי '''יצחק מדראהביטש''', (נפטר ב[[ז' ניסן]] ה'[[תק"י]]) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]], מוכיח ומגיד מישרים בדרוהוביץ', בראדי, אוסטרהא, ובסוף ימיו בהורחוב{{הערה|אור יקרות חלק א' עמ' קסו.}}. | ||
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"{{ | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"{{הערה|בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.}}. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש ה[[קבלה|מקובל]] ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם{{הערה|ראה שם.}}. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהייתה מכבדת את הבית, היא הייתה שומעת את קול ה[[מלאכים]] שאומרת קדושה והייתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש.{{הערה|מים רבים, עמ' סט, א.}} | |||
תחילה התנגד ל[[הבעל שם טוב]]{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28499_26.pdf כמובא כאן]}}, אולם לאחר מכן, הפך לתלמיד חבר שלו. מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהלים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. אירע שבתקופת מגוריו בדרוהוביץ' לא נרדם. הוא פשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא, עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". בעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים [[נשמה]] נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי{{הערה|אגרא דפרקא אות כ"ט.}}. במסורת ה[[חב"ד]]ית מסופר כי [[הבעש"ט]] התבטא עליו שהוא [[צדיק]] הדור{{הערה|ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, [[תשס"ח]].}}. ויש עדות דומה לזו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שמעתי מאאמו"ר מובה"ק איש אלקים קדוש יאמר לו מוה' יצחק אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה, שבעיר בראד הי' בית הכנסת אחת, ששם לא הי' פסיק פיהם של אנשי בית הכנסת מגירסא אפילו רגע לא נפסק מלמוד בתורה הקדושה, וכך עשו ביניהם, כשזה לומד חבירו מותר לו לישן וכן כולם, ועבור זה הייתה השכינה הקדושה שרויה שם, וזאת לא ידע אלא רבינו מרן הבעש"ט זלה"ה, לזה היה שולח להם בכל שנה ושנה א' אדום זהב על תיקון לביהכ"נ הזה.לימים באו כמה רשעים חצופים עזי פנים שבעיר ובטלוהו וישלחו החברייא קדישא ממקום הזה, ואז אמר מרן הבעש"ט זלה"ה שהשכינה הקדושה מקוננת שאין לה מקום לשרות שם, ותיכף ומיד יצא כרוז מאת הקב"ה בזה הלשון, אל תדאג ח"ו כי יש לי בן יחיד בעולם העשייה הזה, הנקרא בפי כל ר' איצקיל דראהביטשער, שם תשרה כל ימי חייו, כל זה שמע אאמו"ר זלה"ה מתלמידי בעש"ט זלה"ה ששמעו מרבם.}}{{הערה|בן ביתי (קאמרנא) פרשת וירא.}} | |||
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, וב[[שבת]] היה אוכל הרבה.{{ | היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, וב[[שבת]] היה אוכל הרבה.{{הערה|קובץ בית אהרן וישראל.}} | ||
היו לו קשרים תמידיים ואדוקים ביותר עם הבעל שם טוב. בין הקשרים שלו עם הבעש"ט, נמנו גם קשרים נסתרים, עליהם אנו מוצאים באחד מכתבי [[הגניזה החרסונית]]: | היו לו קשרים תמידיים ואדוקים ביותר עם הבעל שם טוב. בין הקשרים שלו עם הבעש"ט, נמנו גם קשרים נסתרים, עליהם אנו מוצאים באחד מכתבי [[הגניזה החרסונית]]: | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
באותם מכתבים, [[הבעל שם טוב]] מכנהו בתוארים מופלגים: | באותם מכתבים, [[הבעל שם טוב]] מכנהו בתוארים מופלגים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב הקדוש והטהור, חד מבני עליה, איש אלוקים, לו דומיה תהילה}}{{ | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב הקדוש והטהור, חד מבני עליה, איש אלוקים, לו דומיה תהילה}}{{הערה|ראה מכתבים ע"ג, ע"ד.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:22, 24 במאי 2024
רבי יצחק מדראהביטש, (נפטר בז' ניסן ה'תק"י) היה מתלמידי הבעל שם טוב, מוכיח ומגיד מישרים בדרוהוביץ', בראדי, אוסטרהא, ובסוף ימיו בהורחוב[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"[2]. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש המקובל ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם[3]. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהייתה מכבדת את הבית, היא הייתה שומעת את קול המלאכים שאומרת קדושה והייתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש.[4]
תחילה התנגד להבעל שם טוב[5], אולם לאחר מכן, הפך לתלמיד חבר שלו. מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה בקריאת שמע שעל המיטה הפסוק "בידך אפקיד רוחי"[6] ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך לחזור בתשובה על כך. אירע שבתקופת מגוריו בדרוהוביץ' לא נרדם. הוא פשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא, עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע למז'יבוז' לפייסו. למחרת התפלל בבית הכנסת של הבעש"ט ובעת קריאת התורה קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". בעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט[7]. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים נשמה נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי[8]. במסורת החב"דית מסופר כי הבעש"ט התבטא עליו שהוא צדיק הדור[9]. ויש עדות דומה לזו:
שמעתי מאאמו"ר מובה"ק איש אלקים קדוש יאמר לו מוה' יצחק אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה, שבעיר בראד הי' בית הכנסת אחת, ששם לא הי' פסיק פיהם של אנשי בית הכנסת מגירסא אפילו רגע לא נפסק מלמוד בתורה הקדושה, וכך עשו ביניהם, כשזה לומד חבירו מותר לו לישן וכן כולם, ועבור זה הייתה השכינה הקדושה שרויה שם, וזאת לא ידע אלא רבינו מרן הבעש"ט זלה"ה, לזה היה שולח להם בכל שנה ושנה א' אדום זהב על תיקון לביהכ"נ הזה.לימים באו כמה רשעים חצופים עזי פנים שבעיר ובטלוהו וישלחו החברייא קדישא ממקום הזה, ואז אמר מרן הבעש"ט זלה"ה שהשכינה הקדושה מקוננת שאין לה מקום לשרות שם, ותיכף ומיד יצא כרוז מאת הקב"ה בזה הלשון, אל תדאג ח"ו כי יש לי בן יחיד בעולם העשייה הזה, הנקרא בפי כל ר' איצקיל דראהביטשער, שם תשרה כל ימי חייו, כל זה שמע אאמו"ר זלה"ה מתלמידי בעש"ט זלה"ה ששמעו מרבם.
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, ובשבת היה אוכל הרבה.[11]
היו לו קשרים תמידיים ואדוקים ביותר עם הבעל שם טוב. בין הקשרים שלו עם הבעש"ט, נמנו גם קשרים נסתרים, עליהם אנו מוצאים באחד מכתבי הגניזה החרסונית:
והעצה לזה כי ביום הקדוש קודם תפילת נעילה יעשה יחוד, וגם אני אעשה אם ירצה ה', לכבוד קדושתו
באותם מכתבים, הבעל שם טוב מכנהו בתוארים מופלגים:
הרב הקדוש והטהור, חד מבני עליה, איש אלוקים, לו דומיה תהילה
הערות שוליים
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' קסו.
- ↑ בשפה המדוברת: ספראוידלויער. אור יקרות חלק א' עמ' קסז.
- ↑ ראה שם.
- ↑ מים רבים, עמ' סט, א.
- ↑ כמובא כאן
- ↑ תהלים לא, ו
- ↑ נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'
- ↑ אגרא דפרקא אות כ"ט.
- ↑ ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, תשס"ח.
- ↑ בן ביתי (קאמרנא) פרשת וירא.
- ↑ קובץ בית אהרן וישראל.
- ↑ ראה מכתבים ע"ג, ע"ד.